728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

התאגיד לא יפוצל, בינתיים

התאגיד לא יפוצל, בינתיים
בית המשפט העליון.צילום: israeltourism, CC BY 2.0

בג"ץ הוציא צו על-תנאי המורה למדינה לנמק בתוך חודש מדוע לא יבוטל התיקון בחוק השידור הציבורי שמורה על פיצול תאגיד השידור לשני גופים נפרדים

(עדכון, 21:30) בג"ץ הוציא הערב (שני) צו על-תנאי והורה למדינה לנמק מדוע לא יבוטל התיקון בחוק השידור הציבורי שמורה על פיצול תאגיד השידור לשני גופים נפרדים. על המדינה לנמק את עמדתה עד ה-15 ביוני. במהלך התקופה הזאת תיקון החוק לא ייכנס לתוקפו, והתאגיד יפעל בחודש הקרוב כתאגיד אחד, הכולל את חטיבת החדשות.

 

שופטי בג"ץ, יצחק עמית, חנן מלצר ונעם סולברג, כתבו עוד בהחלטתם: "רשמנו בפנינו את הצהרת באי-כוח התאגיד הציבורי כי מרשם ינהג מיוזמתו ומרצונו על-פי סעיף 98ו לסעיף 24 לתיקון מס' 8, בשינויים המחויבים הנובעים מצו ארעי זה, ובין היתר כך שבכל מקום שבו נאמר בסעיף האמור כי המנהל הכללי של תאגיד החדשות יציע לעובדי רשות השידור להתקבל כעובדים, הדבר יחול על תאגיד השידור הציבורי ועל המנכ"ל שלו ובכל מקום בו נזכר תאגיד החדשות ייקראו הדברים כאילו הם מוסבים על תאגיד השידור הציבורי".

 

 

במהלך הדיון ביקרו שופטי בג"ץ בחריפות את תיקון 8 לחוק השידור הציבורי, שאושר בסוף השבוע שעבר בכנסת, אך ציינו גם, כי אם יוצא צו על-תנאי, הוא לא יחול על החלק בתיקון לחוק שנוגע לקליטת כמות גדולה יותר של עובדי רשות השידור.

 

נגד התיקון לחוק עתרו, בין השאר, יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל באמצעות עורכי הדין יובל יועז ודורון ברקת, תאגיד השידור הציבורי "כאן", באמצעות עו"ד דורי קלגסבלד, וארגון העיתונאים של ההסתדרות באמצעות עורכי הדין מורן סבוראי ואמיר בשה.

 

בעתירה שהגישו תאגיד השידור, יו"ר התאגיד גיל עומר והמנכ"ל אלדד קובלנץ כנגד כנסת ישראל, הממשלה וכונס הנכסים הרשמי, התבקש בג"ץ להוציא צו המורה לכנסת להסביר מדוע לא יבוטל חוק השידור הציבורי (תיקון 8) ולפיו הופרדה חטיבת החדשות מהתאגיד והפכה למעשה לתאגיד בפני עצמו.

 
לטענת התאגיד, באמצעות עו"ד דורי קלגסבלד, הוצאתה של חטיבת החדשות – על כל עובדיה – מתאגיד השידור והעברתה לתאגיד החדשות, בהתאם לתיקון מס' 8 לחוק השידור הציבורי פוגעת באופן קשה בזכות יסוד חוקתית מוגנת של תאגיד השידור לחופש ביטוי. "מדובר בליבת חופש הביטוי הפוליטי. ולכן תיקון מס' אינו חוקתי וראוי לבטלו".

 
מעתירת התאגיד עולה כי ביולי 2014 נחקק חוק המסדיר את פירוקה של רשות השידור ואת הקמתו של תאגיד ציבורי, חדש ועצמאי במקומה. החוק התקבל בהליך חקיקה מסודר ומעמיק, לאחר הליכי בדיקה, תכנון והיוועצות ממושכים עם כל הגורמים המקצועיים הרלוונטיים. על בסיס המלצותיה של ועדת לנדס, ובעקבות עבודת מטה שנעשתה בממשלה, גובשה הצעת חוק ממשלתית להקמת תאגיד שידור ציבורי חדש, יעיל ועצמאי, שיחליף את של רשות השידור. הצעת החוק עברה בכנסת והחוק פורסם ברשומות באוגוסט 2014.

 
התאגיד טוען בעתירה כי במהלך השנים 2016 ו-2017 הוא ביצע הליך מקיף של גיוס עובדים וגובשו לוחות השידורים, הכוללים חדשות ותכניות אקטואליה, לצד תוכניות תעודה, דרמה, תרבות, מורשת תחקירים, העשרה וספורט. התאגיד אף החל לשדר בדיגיטל. למרות זאת, הממשלה והכנסת החליטו על תיקון מס' 8 בדבר הפרדת חטיבת החדשות מהתאגיד.
"מה שהוליד את תיקון מס' 8 קדם משבר שפרץ בעקבות שינוי עמדתו של ראש הממשלה, שאמר כי 'אם כחלון (שר האוצר) לא יסכים לסגירת התאגיד – נלך לבחירות'. ח"כ דוד ביטן אישר כי אכן ראש הממשלה שינה את דעתו וסבור כי יש לסגור את התאגיד. לעומת השר כחלון התנגד לחיסול התאגיד. החל משא ומתן מאומץ בין נציגי ראש הממשלה לנציגי ו של כחולן והצדדים הסכימו על מתווה: תאגיד השידור יישאר, אך תחום החדשות והאקטואליה יילקח ממנו ויועבר לתאגיד שידור אחר שיוקם".

 
לטענת התאגיד, הליך החקיקה של תיקון מס' 8 היה במסגרת חקיקת בזק במהלך פגרת הכנסת. בתום 23 דקות בלבד מרגע פתיחתה של ישיבת הכנסת, תיקון מס' מס' 8 אושר בקריאה ראשונה, ללא מתנגדים או נמנעים בתוך שבוע ימים בלבד התיקון אושר בקריאה שניה ושלישית במליאה, לאחר שנדון בוועדה משותפת לוועדת הכנסת ולוועדת הכלכלה.
"תיקון מס' 8 הוא פגיעה בזכויות יסוד של התאגיד כתאגיד ציבורי", נטען בעתירה. "תיקון מס' 8 מפקיע חלק עיקרי ומהותי של חופש הביטוי של תאגיד השידור, ממניעים פסולים הקשורים לתיוג פוליטי של תאגיד השידור, הנהלתו ועובדיו. הפקעה זו פוגעת באינטרס הציבורי הגלום בחופש הביטוי. המסקנה המתבקשת היא שתיקון מס' מקדם תכלית פסולה". לבסוף טען התאגיד כי הקמת שני תאגידים גורמת לכשעצמה נזק משמעותי, בשל הוצאות כספיות כפולות.

 
בתגובה קצרה שנתנה המדינה לעתירה של התאגיד נטען שתיקון מס' 8 אינו מביא לשום נזק בלתי הפיך כלשהו. כך, בהתאם לתיקון זה, מקום מושבו של תאגיד החדשות, המועצה שלו והנהלתו יהיו במתקניו של תאגיד השידור. כמו כן נקבע שבתקופת המעבר תאגיד השידור הישראלי יספק לתאגיד החדשות את כל השירותים, הציוד והמקרקעין הדרושים לו לצורך ביצוע תפקידיו. "קיים ספק רב בכל הנוגע לאפשרותם של העותרים להוכיח שתיגרם פגיעה כלשהיא בזכות יסוד חוקתית. זאת, בשים לב לכך שהסמכויות שניתנו לתאגיד השידור הועברו במסגרת החוק לידי תאגיד החדשות, תוך שמירה על עצמאותו של תאגיד החדשות ותוך שימוש בכללי ממשל תאגידי הדומים במהותם לאלה הקיימים בעניינו של תאגיד השידור".
עוד טענה המדינה כי על תאגיד החדשות ומנגנוני המינוי שלו יחולו הוראות דומות לאלו הקבועות ביחס לתאגיד השידור, וזאת – כדי לייצר ריחוק מהשפעות פוליטיות. "התיקון לחוק, כפי שעבר נערך בהתאם להנחיות של היועץ המשפטי לממשלה", סיכמה המדינה את תגובתה.
 
אגודת העיתונאים בירושלים הגישה בקשה להצטרף כמשיבה לעתירה של התאגיד. בבקשתה טענה האגודה, באמצעות עורכי הדין אופיר טל ולואיז ספורטס, כי אם תתקבל העתירה של התאגיד כנגד תיקון מס' 8 לחוק, אזי ימצאו את עצמם 60 עובדים של רשות השידור ללא פרנסה. 100 עובדים נוספים שהיו אמורים להתקבל לעבודה ברשות השידור יישארו ללא עבודה מובטחת ומאות עובדים נוספים לא יוכלו לגשת למכרזים של המדינה, לאחר שנפתחה בפניהם הדלת לעשות כן. "תיקון מס' 8 רחב יותר מהקמת תאגיד חדשות, אין מקום לבטלו באופן גורף וחסר אבחנה ויש לתמוה מדוע העותרים לא ביצעו אבחנה כאמור, ומה מניעיהם בעניין זה", טענה אגודת העיתונאים.
האגודה המשיכה וטענה כי תיקון מס' 8 אינו יוצר מבנה תאגידי בלתי מקובל, או חלוקה פסולה מיסודה, שהרי מבנה כזה מתקיים בהצלחה בערוצים המסחריים של הטלוויזיה. "צעקתם של העותרים על פגיעה בחופש הביטוי אינה ברורה, שהרי הם עצמם מציינים את הדימיון הרב במבנה הניהולי של שני התאגידים".

2 תגובות

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

2 תגובות

KE2017

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz