728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

חברי מרכז

חברי מרכז
עמנואל מקרון.צילום: (Jeso Carneiro, (CC BY-NC 2.0

בחירתו של מקרון מלמדת שניסיון פוליטי הוא נטל; ליו"ר מפלגת המרכז הישראלית אין את האיכויות ואת מסלול ההכשרה שמאפיין את הנשיא הצרפתי הנבחר

לפני שנתיים, כשעמנואל מקרון היה שר האוצר הצרפתי, הוא הגיע לביקור בישראל. איש משרד החוץ לשעבר והשגריר לשעבר בפריז, דני שק, העביר מסרים למי שצריך על כך שמדובר בכוח פוליטי עולה, באיש נחוש עם הרבה אמביציה ומי שמאד כדאי פוליטית להיפגש אתו. ראש הממשלה ביבי נתניהו לא מצא את הזמן ואפילו לא משה כחלון, שר האוצר, עמיתו הישראלי של מקרון. מי שכן נפגשו אתו היו שר הפנים אריה דרעי ויאיר לפיד, יו"ר תנועת יש עתיד ושר האוצר לשעבר. התמונות של מקרון ולפיד אפשרו לאחרון לחגוג בשבוע שעבר איפה שרק אפשר עם התמונות המשותפות האלה ועם מסר חבוי שאם איש המרכז הצרפתי הוא כעת נשיא הרפובליקה הצרפתית, אז הבחירה הזאת היא רוח גבית גם ללפיד והזדמנות בזירה הפוליטית הישראלית.

 

מנהיג מפלגת המרכז, ידידי עמנואל מקרון, עלה לסיבוב הבא בבחירות בצרפת. מפלגות הפוליטיקה הישנה נשארו בחוץ. אמנם לא נהוג להת…

Posted by ‎Yair Lapid – יאיר לפיד‎ on Monday, April 24, 2017

 

האמנם? "אני לא רואה שום דמיון ללפיד", אומר שק שמכיר את הפוליטיקה הצרפתית והישראלית על בוריין ואף היה חלק מהקמת מפלגת המרכז של ציפי לבני, ב-2013, התנועה. "יאיר לפיד היה מת להיות מקרון מבחינת האיכויות, היכולות והמסד האידיאולוגי". ההבדלים הבולטים בין מקרון ולפיד הם בתחום הפוליטי רעיוני ובתחום התקשורתי. השורשים האידיאיים של מקרון הם בשמאל, מדובר בשורשים סוציאליסטיים אבל הוא התפתח מבחינה מקצועית בבנק פרטי והענפים צמחו יותר לכיוון הקפיטליזם המתון.

 

מקרון הוא קפיטליסט מתון עם מנה גדושה של מודעות חברתית ובמובן הזה הוא נציג "הדרך השלישית", תורה כלכלית חברתית שפיתח פרופ' אנתוני גידנס ושתורגמה לתפישה פוליטית אשר יצרה את "הלייבור החדש" בבריטניה של שנות ה-90. המנהיג המזוהה עם התפישה הזאת ושהיה כוכב פוליטי מסחרר בשנות ה-90 הוא טוני בלייר, שהלייבור החדש בראשות זכה שלוש פעמים רצוף בראשות הממשלה בבחירות הכלליות בבריטניה עד שהציבור הבריטי נפרע ממנו על כך שהצטרף לכוחות הקואליציה במלחמתן נגד עיראק.

 


"אני לא רואה שום דמיון ללפיד", אומר דני שק, לשעבר שגריר ישראל בפריז, שמכיר את הפוליטיקה הצרפתית והישראלית על בוריין ואף היה חלק מהקמת מפלגת המרכז של ציפי לבני ב-2013. "יאיר לפיד היה מת להיות מקרון מבחינת האיכויות, היכולות והמסד האידיאולוגי"


 

שק סבור שמקרון יישאר נאמן למודל הסוציאלי הצרפתי, אבל מאידך הוא יצטרך להתיישר עם מציאות כלכלית מאד קשה. את ההבדל התקשורתי הבולט ביותר בין שניהם ניתן למצוא בהופעות הטלוויזיוניות. כאשר יאיר לפיד מתראיין יש לו את המבט שיורד למטה לכרטיסיות שלו. ניתן להסיק מכך שהוא לא מסוגל לומר יותר מכמה משפטים מבלי לקרוא נוסח שהוכן מראש. בעימות מול לה פן ראינו את מקרון יושב במשך שעתיים וחצי ועונה בבקיאות יוצאת דופן על הדברים הכי מסובכים והכי מורכבים של המדיניות הצרפתית בכל מה שקשור לתוכניות כלכליות, חינוך, בריאות, אבטלה ונושאים אחרים כאשר אין לו שום דבר כתוב לקרוא ממנו.
 
יש למקרון יכולות אינטלקטואליות יוצאות דופן. הוא למד בבתי הספר הכי טובים בצרפת ועבר את המסלול של האליטות הצרפתיות, מה שבהחלט מכשיר אותו להיות נשיא. הוא אמנם צעיר, אבל כבר הספיק להיות בנקאי מצטיין, הוא היה יועץ כלכלי בכיר של נשיא צרפת והוא היה שר האוצר. אז נכון, לפיד ומקרון נשאו באותו התואר, אבל בכל הממדים שהזכרנו אין דמיון עם לפיד. שק מודה שיש משהו מאד מעמדי בחברה הצרפתית, האליטות עוברות מסלול שלא השתנה ב-150 השנים האחרונות וזה לא תורם לניידות מעמדית. זה אמנם פחות חד משמעי מלפני 50 שנה, אבל עדיין זה קיים ואלה היו למשל, חלק מהתסכולים שליוו את כהונתו של ניקולא סרקוזי, שלא עבר את מסלולי ההכשרה האליטיסטיים המסורתיים.
 
ההישגיות הישראלית היא יותר לכיוון של כסף ולכן אנחנו לא רואים את האנשים האיכותיים כמו מקרון מגיעים לפוליטיקה הישראלית. אצלנו גם לא נוצרו מסלולים אליטיסטיים שמכשירים כניסת אנשים עם מצוינות לפוליטיקה בגלל גילה הצעיר יחסית של המדינה. כך יוצא שאנשים מרמה אינטלקטואלית נמוכה מגיעים אל הפוליטיקה הישראלית וההזדמנות ניתנת להם באמצעות הפריימריס שהיא שיטה שחסרונותיה עולים על יתרונותיה במשיכת אנשים איכותיים לפוליטיקה.
 
בצרפת המפלגה ממנה את הנציגים ומסלול ההכשרה הוא שונה ולכן הבוחר הישראלי, סבור שק, לא רואה באירופה מודל לחיקוי ובחירתו של מקרון לא תיתן רוח גבית להצלחה של לפיד בישראל. המרכז בישראל קיים כבר הרבה מאד זמן, מאז ד"ש, ואין בו שום חידוש. בנוסף, הבחירות בארץ הן מאד אישיות, ללא שום תשתית אידיאולוגית וזה לחלוטין לא המקרה של מקרון. הוא לא נבחר בגלל האישיות שלו. אין לו אישיות מאד כריזמטית. לפני חצי שנה המועמדות שלו נראתה כקוריוז, אבל לאחר נשירת מועמדים אחרים הדרך שלו הייתה סלולה להציג את כל מה שלא קיצוני בצרפת ומכאן הוא נסק והתמצב בציבור כמי שיש לו את הסיכוי הטוב ביותר לחסום את מרין לה פן.
 
מקרון הוא אדם חדש לחלוטין ובחירתו מלמדת בעיקר שניסיון פוליטי הוא כיום נטל ובהתאמה שתי המפלגות הגדולות בצרפת נעלמו. לפיד ומפלגתו במובן הזה כבר לא חדשים כל כך כפי שהיה ב-2013 כאשר הבוחרים מאסו בשמאל ובימין המסורתיים ורצו כוכב חדש. לפיד עוד היה אז כוכב תקשורת, מגיש אולפן שישי ובעל טור פופולרי בידיעות אחרונות.
 
פרופ' שלמה זנד, היסטוריון שמכיר היטב את הפוליטיקה הצרפתית ומוכר כבעל תפישה ביקורתית לגבי נרטיבים היסטוריים, מסכים עם חלק מהדברים שהוצגו כאן, אך את חלקם הוא מנתח באופן קצת שונה. הוא כן סבור שבחירת מקרון בצרפת היא רוח גבית לסיכוי של לפיד להצליח באופן דומה בישראל.
 
-עד כמה "קדימה" של מקרון מזכירה את "יש עתיד" של לפיד?
מזכירה ולא מזכירה. המרכז הפוליטי-אידיאולוגי בצרפת הוא מאוד ליברלי-אזרחי. היחס למהגרים ובכלל לזרים של מקרון מתון יותר מאשר הימין הסוציאליסטי בצרפת. מלבד זאת עד כה במפורש מקרון לא רצה כל קשר עם לה פן. בישראל, הפוליטיקה של לה פן מזמן בשלטון. אין כל הבדל אידיאי בין מירי רגב ומארין לה פן מלבד שהראשונה היא וולגרית יותר. לפיכך כל המפה שונה. אצלנו הפגיעות בעקרונות הדמוקרטיה הליברלית כבר מתרחשות בפועל כעת.
 
-האם באופן אישי יש דמיון בין מקרון ולפיד מבחינת מסרים, התנהלות פוליטית וכריזמה תקשורתית?
ברמה האישית ההבדל המכריע בין השניים היא האינטליגנציה והרמה הרטורית מלבד כמובן גם קריירה לימודית והצטיינות בה. מקרון לא בור.
 
-האם המרכז של מקרון הוא אידיאולוגי בהשוואה לעמימות או הריקנות האידיאולוגית שמאפיינת את יש עתיד?
כוונתך לאידיאולוגי מגויס? כי לכולם יש אידיאולוגיה. כאן ההקבלה בין השניים הכי תופסת. הבעיה היותר עמוקה שאיני יכול להרחיב עליה במסגרת הזאת היא המשבר העולמי הגדול בתפקודן של מפלגות ובהחלשת עקרונות הדמוקרטיה ההשתתפותית. זה לא מקרון ששבר את המבנה המפלגתי זה שברונו של המבנה המפלגתי שהביא את מקרון לשלטון.
 
-מהי האידיאולוגיה של מקרון ומה איפשר באישיותו ובתכנים שהביא לבחירות לשבור את המבנה המסורתי של הפוליטיקה הצרפתית?
הטלת סימן שאלה על ימין ושמאל משותפת לשניהם אך גם לפופוליסטים אחרים באירופה.
 

-האם הניצחון של מקרון מייצג את מה שמכונה the extreme center – כלומר מפלגות ופוליטיקאים שמביאים עד להקצנה את ההבנה שלא כדאי להתחייב למשהו אידיאולוגי כדי להיבחר?
כן. הייתי גם אומר שזרמים אלה מבטאים רצון לשנות בלי להשתנות.
 
-לפיד מיהר לשים בטוויטר תמונה שלו ושל מקרון. האם בחירתו של מקרון היא רוח גבית גם ללפיד בישראל?
כן.
 
-באירופה ובצרפת מתייחסים לבחירת מקרון כאל סכר ששם בלמים מול התחזקות הימין הלאומני המתנגד לכל דבר שקשור בליברליזם, אוניברסליזם וגלובליזציה. האם זה מוצדק?
כן. זמנית.

 
דני שק מאד מאמין בעמנואל מקרון. "הוא איש מאד נבון, יש משהו שקול, מרגיע ולא מתייהר באישיות שלו. הוא לא עקשן. מוכן להודות בטעות ולא נבוך מזה. אלה הן תכונות מאד חשובות למנהיג". עם זאת גם שק מבין את הזמניות ואת השבירות של המציאות: מקרון נבחר עם מפלגה שקמה רק לפני חצי שנה והצרות שלו רק מתחילות.

1 תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

1 תגובה

STD11

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz