728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

לא כוחות

לא כוחות
בני הזוג נתניהו מקבלים את פני בני הזוג טראמפ בהגיעם לישראל, השבועצילום: אבי אוחיון, לע"מ

העם אוהב אותנו, התקשורת לא? ההשוואה שערכה רעיית ראש ממשלת ישראל בין בני הזוג טראמפ לבני הזוג נתניהו לא ממש מתארת את המציאות

יש להניח, שכאשר מלניה ודונלד נבלעו לתוך מטוס האיירפורס1, בסיום ביקורם בישראל, ראש הממשלה ורעייתו אמרו לעצמם שהם היו שמחים להיות במקומם. לתחושתה של משפחת נתניהו, כולל הבן יאיר, שהתוודה בפני טראמפ: "אני מעריץ שלך ואמא לא מפסיקה לדבר עליך", המדינה הזאת קטנה עליהם והם ראויים ליותר ממעון ראש ממשלה צנוע ("הארמון", כפי שכינה אותו ביבי בסרקזם), שאפשר לצבוע אותו רק לרגל ביקור נשיאותי, או שהמטבח שלו נראה כפי שניקול ראידמן חשפה בפני הציבור הישראלי.

 

כאשר עורכים את ההשוואה, ברור שלא מדובר פה בהיבט הוויזואלי, במיוחד ביחס לשרה (קשה היה להתעלם מהפרשי הגובה, במיוחד כאשר מלניה נאלצה להתכופף כל כך כדי לנשק את שרה), אבל בטוח שבמשפחת נתניהו היו רוצים את העוצמה, הכסף, הכוח, הזוהר והמעמד שיש לטראמפים שהגיעו לישראל במסגרת המשפחה המורחבת עם איוונקה וג'ראד קושנר. לא רק שהם רוצים – יש להניח שהם גם בטוחים בביטחון מלא ומאמינים באמונה שלמה שהם לא נופלים מהם בשום דבר ורק פה ממררים את חייהם ולא מכירים בגדולתם.

 

אחד מהרגעים הזכורים מביקור ברק אובמה בישראל היה "טקס" הורדת הז'קט בקבלת הפנים בשדה התעופה. אם אז, הניסיון של ביבי לחקות את ה"קוליות" של אובמה נראה מאולץ ולא טבעי, הרי שעם טראמפ הוא הרגיש הרבה יותר נוח. הוא מרגיש שקל לו להשוות את עצמו אליו והוא גם מעוניין בכך יותר. במונחים אמריקאיים נתניהו הוא הרבה יותר רפובליקאי מדמוקרט ולכן מאז שנבחר מחדש ב-2009, זו הפעם הראשונה שיש לו הזדמנות, לאחר הבצורת של שנות אובמה, לכהן במקביל לנשיא רפובליקאי.

 

הקשר המיידי עם טראמפ הוא אכן אותנטי, שלא לדבר כמובן על מרכיב העוצמה הכלכלית, קרי העושר האישי, שמאז ומתמיד העסיק את ביבי. ראש הממשלה נוהג מאז נכנס לפוליטיקה הישראלית להקיף את עצמו בחברים עשירים במיוחד, לא רק בזירה הישראלית, אלא בעיקר בזירה הבינלאומית, כאלה ששמם השתרבב לא פעם לתחקירים וכעת גם לחקירות נגדו. יש גם לזכור שאת שנות ההכנה שלו לפוליטיקה הישראלית עשה נתניהו בשנות ה-80 באמריקה שהיו השנים של רייגן ובוש.

 

את הביטוי החזק ביותר להשוואה ניתן היה למצוא בזמן ה"סמול-טוק", שנקלט במצלמות בקבלת הפנים בשדה התעופה, במהלכו אמרה שרה לבני הזוג טראמפ: "גם אותנו רוב העם אוהב, בניגוד לתקשורת". והוסיפה: "לנו ולכם יש אותה הבעיה עם התקשורת ועוד נדבר על זה בארוחת הערב". לולא הסלפי של אורן חזן, סביר להניח שזה אולי היה הרגע הזכור ביותר מהביקור ולכן יש מקום לבחון האם המשפט הזה באמת מתאר את המציאות. ננסה לענות ב-4 סעיפים:

 

האם העם אוהב את נתניהו?

שימו לב ששרה מתייחסת להשוואה ב"רבים". מבחינתה, היא וביבי הם ישות אחת. ולכן כשאנחנו באים לענות על השאלה הזאת, הכוונה ב"נתניהו" היא לביבי+ שרה. העם בחלקים נרחבים אכן אוהב את ביבי על פני מתחריו. זה בא לידי ביטוי במשאלי רחוב, "העם" אומר את זה ברשתות החברתיות – אבל יותר מהכל הוא אומר את זה שלוש פעמים רצוף בקלפי. אלה הם נתונים אמפיריים.

 
לגבי שרה – המצב שונה. כשפורסמו חלקי תמליל השיחה בין נתניהו למוניק בן מלך, צוטטה שרה כאומרת: "איזו הערצה יש אליי. העם אוהב אותי!". השיחה הזאת התקיימה במהלך "צוק איתן" ואולי אז היישות המשותפת ביבי-שרה זיכתה את רעיית ראש הממשלה גם באהדה כלפיה. כיום, אחרי החקירות זה כבר סיפור חדש. סקר שנערך לפני שנה חצי (דצמבר 15) קבע ש- 57% מקרב מצביעי הליכוד עצמם תומך בחקירה. אצל נתניהו יש איסור מוחלט לבדוק בסקרים את הפופולריות של רעייתו, אך אין ספק שבכל מחקר שהיה נעשה, כפי שבארה"ב נבדקת הפופולריות של רעיית הנשיא, הממצאים לגבי רעיית ראש הממשלה בפירוש לא היו מחמיאים וזו גם אחת הסיבות שסקרים כאלה לא נערכים.

 

האם התקשורת לא אוהבת את נתניהו?

המושג "תקשורת" בישראל הוא מאוד רחב. במובן הפשטני שלו (אליו התייחסה שרה ובו גם נתניהו משתמש לצרכיו האלקטורליים) מדובר בעיקר בערוץ 2, ידיעות אחרונות, הארץ, YNET וערוץ 10. אז כן, כל ערוצי התקשורת האלה מציגים קו ביקורתי כלפי ראש הממשלה אבל בעיקר בממד האישי. בכל הקשור למדיניות ראש הממשלה התקשורת הישראלית מיישרת קו עם נתניהו ובניגוד לדמוקרטיות ליברליות מתוקנות היא אינה מקיימת מול נתניהו "יחסים לעומתיים" כפי שהיה מצופה ממנה. לכן צריך לזכור שכאשר נתניהו מתגולל על התקשורת הוא בעיקר מתכוון לטיפול האישי שהוא ורעייתו זוכים לקבל ממנה. חשוב גם לזכור שלתקשורת בישראל יש צדדים נוספים: ישראל היום, ערוץ 20, ערוץ 7, מקור ראשון וכמובן הרשתות החברתיות. להגיד שבמקומות האלה יש קו תקיף כלפי נתניהו – זה לחטוא לאמת. המצב הזה בטח לא ישתנה כל עוד ביבי ימשיך להחזיק בתיק התקשורת ושמעון ריקלין ימשיך להנהן ולשאול שאלות נחמדות בראיונות מבוימים היטב.
 

יש להניח שביטול מסיבת העיתונאים עם התקשורת הישראלית אתמול נבע מתחושת בני הזוג של חמיצות וכפיות הטובה בסיקור כלפיהם. זאת כיוון שעיקר המיקוד של הסיקור נסב על אותו "סמול טוק" בשדה התעופה ובבית ראש הממשלה, שני מוקדים שבהם בני הזוג נתניהו שפכו את לבם ואת מררתם על תנאי הדיור שהם זוכים לו במדינה צרת העין הזו והיחס הלא מפרגן שהם מקבלים מהתקשורת, שאינה משקפת את אהבתו הגדולה של הציבור אליהם.

 

האם העם האמריקאי אוהב את טראמפ?

באשר לדונלד, אז את התשובה אפשר לקבל בסקר של CNN שנערך בתום 100 ימי החסד מאז ההשבעה: על פי הסקר, אחוזי התמיכה בנשיא טראמפ הם הנמוכים ביותר מקרב נשיאי ארצות הברית באותו פרק הזמן שלאחר הבחירות. חקירת ה- FBI בעניינו, בוודאי לא תרמה לתמיכה בנשיא, שהמם את כולם בתמיכה לה זכה בנובמבר האחרון והקנתה לו את המשרה של האיש החזק בעולם.
באשר למלניה, אז גם כאן הסיפור הוא די שונה. מי שהצטיירה כזרה, קרה, מנוכרת ומרוחקת, שבתה את ליבם של האמריקאים ומסתבר שגם את זה של הישראלים. ערב הבחירות, נדמה היה שהיא הופכת ל"מעמסה" בקמפיין של בעלה, אלא שסקרים שהתבצעו מאז, מעידים על תמיכה הולכת וגוברת בגברת הראשונה. סקר של CNN, שנערך במרץ, הראה כי 52 אחוזים מהאמריקנים בעלי דעה חיובית על הגברת הראשונה – עלייה דרמטית של 16 אחוזים מאז יום השבעתו של טראמפ ב־20 בינואר, ועלייה של עשרות אחוזים מפברואר 2016.

 

האם התקשורת לא אוהבת את טראמפ?

טוב, כאן אין צד אחד וצד שני (אם נתעלם רגע מ- FOX).התקשורת האמריקאית בכללותה נמצאת בעימות תמידי עם דונלד – לפני ואחרי היבחרו. טראמפ, שתקף את התקשורת לאורך כל הקמפיין שלו, כשמבחינתו כל ביקורת או סיקור נגדו הם "פייק ניוז", רק תורם ומלהיט את העימות.
 
אלא שלתקשורת מבחינת דונלד יש עוד צד. הצד שפועל לטובתו. טראמפ ער מאוד לכוחה של המדיה החדשה. הוא החל לצייץ בטוויטר כבר ב-2009 אבל רק כאשר האתר פוליטיקו איזכר ב-2011 כרוניקה של הציוצים שלו – הוא שם לב שזאת פלטפורמה אידיאלית שמתאימה להעלבות ולהתעללויות. ככל שהוא נעשה רציני יותר לגבי התמודדות לנשיאות, כך הוא פנה יותר ויותר לטוויטר כדי לייצר לעצמו תשומת לב, לבנות מעקב אחריו, לבזות את יריביו ולפתח את הפרסונה שלו כדמות תקיפה שמייצגת את הלא מחוברים.
כאשר הבין את עוצמתה של התקשורת החדשה הוא אימץ את התפיסה לפיה הוא אינו זקוק לתקשורת הזרם המרכזי וזאת בניגוד למה שסברו קודמיו. בהגיעו להכרה הזאת הוא פתח במלחמה מול העיתונאים המכסים אותו תוך תחושה שאין לו מה להפסיד.

 
החוכמה הקונבנציונלית גורסת שטראמפ מחבב את הטוויטר כיוון שהוא מאפשר לו צינור ישיר לתקשר עם 26 מיליון העוקבים שלו, אבל הפלטפורמה הזאת בעיקר מתאימה לו ככפפה ליד כיוון שהיא הולמת מאד את האישיות שלו שבה אין צורך בבקרה ובעריכה.
התגובות שהפכו למדיניות מעידות לעתים על היעדר חשיבה מספיקה והיעדר התבוננות רגשית על תוצאותיה. ימים יגידו אם זה יעבוד לטובתו או נגדו.

1 תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

1 תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.