728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

מלכודת הדיבה של הרשת

מלכודת הדיבה של הרשת
אילוסטרציה: pixabay

המספר המאמיר של תביעות לשון הרע, שהוגשו בעקבות פרסומים פוגעניים ברשתות החברתיות, מחייב שמירה קפדנית על כללים פשוטים שכל עיתונאי מכיר מעבודתו

"…אין מקום להתייחס לפרסום בפייסבוק בשונה מכל פרסום במדיה אחרת, ולהבנתי, פרסום פוגעני בפייסבוק, פגיעתו עלולה להיות רעה לא פחות, ואולי אף יותר, מפגיעתו של פרסום בעיתון או במקומון. זאת, בשל פוטנציאל התפוצה האדיר של פרסום בפייסבוק, פרסום שעלול להתפשט כאש בשדה קוצים ולהגיע לקהל גדול ביותר של קוראים באמצעות 'שיתופים', דבר המגדיל את כמות הנחשפים לפרסום בטור הנדסי". כך כתב שופט בית משפט השלום בתל-אביב עזריה אלקלעי, בפסק הדין שחייב בשבוע שעבר את העיתונאי יגאל סרנה לשלם פיצויים בסך 60 אלף שקלים לראש הממשלה ו-40 אלף שקלים לרעייתו בגין לשון הרע, בעקבות פוסט שפרסם בפייסבוק.

 
עוד כתב השופט בהכרעת הדין: "אינני מסכים עם ב"כ הנתבע כי הרשת החברתית מתירה פרסום פחות מוקפד ומרוסן מהעיתונות המסורתית, וכי קוראי פוסטים בפייסבוק אינם מתייחסים ברצינות תהומית לכל מה שמתפרסם שם. זאת ועוד, בניגוד לטענת באי-כח הנתבע, אין מדובר בפרסום 'שחיי המדף שלו קצרים כחיי פרפר שבקע מן הגולם, ועל כן השלכתם ונזקם אם יש כאלה קצרים ביותר' הואיל ופרסום בפייסבוק, אם לא נמחק על ידי יוצרו, יכול שיישאר ברחבי המרשתת לזמן רב והפרסום אף עשוי לצבור תפוצה באמצעות הפצתו על ידי כל מי שנחשף אליו, כאשר מי שנחשף לפרסום יכול להגיב עליו כרצונו ולהעצים את הפגיעה".

 

התביעה שהגישו בני הזוג נתניהו נגד העיתונאי יגאל סרנה הינה רק טיפה בים תביעות לשון-הרע הנדונות בימים אלה בערכאות השונות בגין פירסומים דיבתיים. על פי הערכות של עורכי-דין נדונות כיום בבתי המשפט בישראל כ-300 תביעות בגין לשון הרע, חלקן – ההולך וגדל –  הוגשו על דיבה ברשתות החברתיות – בפייסבוק, בטוויטר, באינטסגרם וגם בווטסאפ.

 


"עיתונאים נוהגים זהירות רבה כאשר הם מפרסמים בכלי התקשורת בו הם מועסקים ידיעה, מאמר, פרשנות או טור דיעה", אומר עו"ד טל בננסון, "אבל כאשר הם מפרסמים את אשר על ליבם ברשת החברתית, הם חשים, משום מה, מידה רבה יותר חופש להתבטא. יש להם, כמו למשתמשים רבים ברשתות החברתיות, תחושה ששם הכל מותר"


 

"יותר ויותר אנשים נופלים לפח של כתיבה ברשתות החברתיות תוך עבירה על חוק איסור לשון הרע, ואז הם מסתבכים בתביעות משפטיות כנגדם", אומר עו"ד טל בננסון, העוסק בתחום המסחרי והאזרחי. לדבריו, חלק מאנשים אלה הם עיתונאים, דוגמת סרנה, שאינם מודעים, או פשוט נוהגים כבנות יענה בכל הקשור לסכנה האורבת בכתיבה לא אחראית בפייסבוק ובשאר הרשתות החברתיות.

 

עו"ד טל בננסון.

"עיתונאים נוהגים זהירות רבה כאשר הם מפרסמים בכלי התקשורת בו הם מועסקים ידיעה, מאמר, פרשנות או טור דיעה", אומר בננסון. "אבל כאשר הם מפרסמים את אשר על ליבם ברשת החברתית, למשל בפייסבוק, הם חשים, משום מה, מידה רבה יותר חופש להתבטא. יש להם, כמו למשתמשים רבים ברשתות החברתיות, תחושה ששם הכל מותר. הם חושבים שהדברים שהם מעלים ברשת 'מיועדים לחבר'ה' ונשארים בתוך חוג סגור. שוכחים שהדברים אותם הם כותבים בפייסבוק או בטוויטר יכולים להיות מופצים מיד במכפלות לעשרות אלפים או מאות אלפי איש ואולי אף מיליונים בארץ ובעולם".

 

– כלומר סרנה לא היה מודע, ככל הנראה, לעוצמה הגלומה בפרסום בפייסבוק?

"סרנה כן ידע, אני מניח, איזו תהודה יקבלו הדברים שפירסם בפייסבוק שלו, אבל הוא בכל זאת לקח סיכון וחצה את הגבול. הוא הבין שעיתונו, 'ידיעות', לא יסכים לפרסם כך את הסיפור שלו אודות אשת ראש הממשלה שהורתה כביכול לנתניהו לצאת מהרכב בכביש 1, אז הוא לא ויתר והחליט לפרסם זאת בפייסבוק. עיתונאים כמו סרנה מבינים, ככל הנראה, שפרסום כזה יסתובב לא רק 'בין החבר'ה', אלא שהוא יהפוך לוויראלי. השופט התייחס לזה והחמיר עמו".

 

– עיתונאי שמפרסם מידע ברשת מסתכן יותר מאשר באם הוא מפרסם את המידע הזה בעיתונו?

"עיתונאי שמפרסם האשמות בלתי מוכחות ברשת החברתית מסתכן יותר, משום שברשת הוא בודד. אין לידו מי שיזהיר אותו מפני פריצת הגבול של המותר והאסור. לעומת זאת, כשהוא יושב במערכת וכותב עבור העיתון, יש סביבו מערכת שלמה: אנשים שעוברים על מה שכתב, מסננים וזורקים לפח קביעות בלתי אחראיות. במערכת יושבים עורך העיתון, רכזי המערכת, משכתבים חדי עין, היועץ המשפטי של העיתון ולעתים גם קולגה חכם שיכול להזהיר את הכותב מפני שימוש בביטוי לא אחראי. הרשת היא פלטפורמה מסוכנת. השמצה שמישהו כותב על אדם אחר, עולה מיד בגוגל, כלומר התוכן הפוגעני נשמר לעד. כל אחד יכול לעשות לו 'שייר' וכך דברי ההשמצה יכולים להגיע למיליוני גולשים. לכן, אני מציע לכותבי הפוסטים בפייסבוק לחשוב מאתיים פעם לפני שהם מתיישבים לחסל חשבונות עם יריב או כל אדם שנוא נפשם. חוק לשון הרע חל על תכנים העולים בפייסבוק בדיוק כפי שהוא חל על העיתונות הכתובה".

 

לדברי עו"ד בננסון, שמירה קפדנית על כללים פשוטים שכל עיתונאי מכיר, תגן בצורה טובה על מי שמשתמש בפלטפורמות החברתיות להפצת תכנים. ראשית, הוא אומר, על כותב הפוסט לבדוק היטב את העובדות לפני שהוא כותב משהו שלילי על אדם או על ארגון.

 

אם התיישבת לכתוב פוסט בפייסבוק שנועד "לסגור חשבון" עם גורם כלשהו, רצוי שמישהו מנוסה מטעמך יעבור על הטקסט, במטרה להעלות את הסיכוי לכך שתמנע ממשפט, או מילה, שעלולים להוביל לתביעת לשון הרע. בכל מקרה, בהעדר תשתית עובדתית מתאימה, מומלץ להימנע משימוש בביטוים מוחלטים, שהם בגדר קללה או השפלה של האחר – כגון "מושחת", "נוכל" "שקרן" או "גנב".

 

האתיקה העיתונאית מחייבת אותך לתת לצד השני הזדמנות להגיב על טענותיך. למתן זכות התגובה יש משמעות, מעבר לכללי האתיקה: בבוא העת, אם וכאשר תוגש נגדך תביעה, תעמוד לך הגנת תום לב. גם אם הצד השני סירב להגיב –זה יעמוד לזכותך בבית המשפט.

 

חשוב לזכור שהבעת דיעה בכל תחום היא לגיטימית ואינה מהווה עבירה על חוק איסור לשון הרע. מותר להביע דיעה בכלי תקשורת או ברשת, אך גם כאן יש להסתמך על תשתית עובדתית ראויה ולהזהר משימוש בביטויים קיצוניים.

לפני כחודש דחה בית משפט השלום בירושלים תביעת לשון הרע שהגישה חברת אוטומוטור, זכיינית של חברת UMI בישראל, שדרשה פיצוי בסך 100 שקלים מלקוח, שכתב בפייסבוק פוסט בו תיאר חוויית שירות לא נעימה שעבר עם החברה בהקשר לתקלה שאירעה ברכבו ומתח עליה ביקורת. השופטת, תמר בר-אשר צבן, קבעה כי אין בפרסום משום לשון הרע וכי עומדות לנתבע הגנות אמת בפרסום ותום הלב.

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz