728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

גבול שלא נחצה עד היום

גבול שלא נחצה עד היום

אגודת העיתונאים בת"א למפכ"ל, ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליט המדינה: חיפוש אחר מידע ותפיסתו במערכת של כלי תקשורת על כל ענפיו, מהווה תקדים מסוכן

אגודת העיתונאים בתל אביב פנתה היום (חמישי), באמצעות עורך הדין יאיר רגב, למפכ"ל המשטרה, רב-ניצב רוני אלשיך, ליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט ולפרקליט המדינה, שי ניצן, בעקבות החיפוש המשטרתי באמצעות צו-שיפוטי, שנערך לפני שבוע במשרדי הוצאת הספרים של העיתון "ידיעות אחרונות" – "ידיעות ספרים".
 

במכתב, שכותרתו "התערבות גסה של רשויות האכיפה בגופי תקשורת תוך נסיון להלך אימה על כלבי השמירה של הדמוקרטיה", נכתב:

 

מרשתי, "אגודת העיתונאים בתל-אביב", ע.ר. 58-012-506-0, היא ארגון העיתונאים הוותיק בישראל, אשר התאגד כבר בשנת 1935. באגודה חברים עיתונאים המועסקים בכלי התקשורת המובילים בישראל.
 
ראשי מרשתי מזועזעים מהתקדים שנוצר עת בוצע חיפוש משטרתי באמצעות צו-שיפוטי במשרדי הוצאת הספרים של העיתון 'ידיעות אחרונות' "ידיעות ספרים", במסגרת חקירה פלילית המתנהלת נגד מר אהוד אולמרט.
 

חיפוש במערכת המוציא לאור, חיפוש אצל עורך הספר וחיפוש אצל עיתונאי הוא חיפוש אצל עד לא אצל החשוד. כדבר הזה עוד לא קרה בישראל. זהו כתם שחור בתולדות חופש העיתונות ויש צורך לוודא שמעשים מסוג זה לא יחזרו על עצמם בעתיד.
 

בנסיבות העניין היה ראוי ומכובד יותר לפעול ברגישות המתאימה ולא באופן כוחני ומאיים המתייחס לעדים כאל חשודים בביצוע עבירה שיש להם מטרה וכוונה להסתיר את המידע אחריו מחפשות רשויות החוק או לשבש את מהלך החקירה. ניתן היה לבקש את החומר הרלוונטי לחקירה מהמחזיקים מבלי להידרש להפעלת אמצעי אכיפה דרקוניים השמורים בדרך כלל נגד עבריינים ופורעי חוק.
 

חמור מכך, על פי הפרסומים, מלבד המסמכים מספרו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, תפסה המשטרה גם קבצי מידע נוספים הקשורים לנושאים פוליטיים ומדיניים של כותבים אחרים אשר בשום פנים ואופן אינם קשורים לחקירתו של אהוד אולמרט. החיפוש הנרחב וחסר ההתמקדות מצביע כאלף עדים על הלך הרוח של החוקרים ומידת רגישותם לשמירה על חופש העיתונות, חסיון מקורות ופרטיות המעורבים.
 

זאת ועוד, בעקבות בקשת ידיעות ספרים לביטול צו החיפוש ולהשבת החומרים הלא רלוונטיים לחקירה, פסק הבוקר 21.06.17, בית משפט השלום בפתח תקווה, כי עד ליום 29 ביוני, תשיב המשטרה לידי ידיעות ספרים את כל החומרים שנתפסו ושאינם קשורים במישרין לחקירה בהמשך לכתיבת ספרו של מר אהוד אולמרט.
 

בעקבות צו החיפוש, שהתקבל במעמד צד אחד, ללא כל היוועצות ו/או פנייה מוקדמת, וחרף העובדה כי פורסמו הבהרות בעניין מצד משרד המשפטים, אגודת העתונאים רואה בפרשה זו קו פרשת מים, העולה בבחינת שינוי סדרי עולם, המצריך דיון וחשיבה סדורים, למען שמירת החיסיון העתונאי, לב ליבו של מקצוע העיתונות, מעמודי התווך של עקרונות חופש הביטוי והעיתונות המצויים בליבת הדמוקרטיה.
 

פרשה זו שלפנינו, ממחישה ביתר שאת, את האיזון המורכב, לו נדרשות רשויות האכיפה, בכל הקשור למתח שבין הגנה על בטחון המדינה לבין חופש העיתונות. בנסיבות הדברים, מרשתי, אגודת העיתונאים בתל אביב סבורה כי איזון זה הופר! בבחינת 'שבירת הכלים', שלא לצורך ענייני ותוך שימוש שאינו סביר בכוח ובסמכות שבידי הפרקליטות ומשטרת ישראל.
 
חשיבות השמירה על עצמאות העיתונאי כדי שיוכל לבצע את עבודתו באופן בלתי תלוי וללא חשש מהפללה, תוך מחויבות מלאה לשמירת חסיון מקורותיו, הן בשלב חקירה משטרתית והן בפני בית המשפט, הוכרה זה מכבר בשורה ארוכה של פסקי דין בבתי המשפט בישראל, לרבות בבית המשפט העליון.
 

חיפוש אחר מידע ותפיסתו במערכת של כלי תקשורת על כל ענפיו, מהווה תקדים מסוכן לחופש העיתונות וחופש הביטוי ובכך יש כדי חציית גבול שלא נחצה עד עתה.
 

מאחר ומדובר בפגיעה של ממש בזכויות יסוד מוגנות, חייבת להישמר הקפדה יתרה על הסבירות והמידתיות בהן נעשה השימוש בסמכויות חיפוש חודרניות באמצעות הגבלת היקף החומר הנתפס, ובכלל זה צמצום הפגיעה ככל האפשר, ע"י שימוש באמצעים פוגעניים פחות אשר יגובשו בהסכמה, לאחר בחינת הדרכים האלטרנטיביות להשגת הראיה הנחוצה אשר תיתן ביטוי ממשי למעמדו המיוחד של עיתונאי והמו"ל מול הצורך בביצוע פעולות חקירה שונות.
 

במטרה להגן על חופש העיתונות ועל זכויותיהם של העיתונאים, העובדים במערכות העיתונים וההוצאה לאור, ומתוך חרדה עמוקה לעתיד העיתונות בארץ נבקש להפיק את הלקחים מאירוע חמור זה, לבחון את הסוגיות הרגישות והצרכים השונים ולגבש נוהל מוסכם אשר ימנע הישנות מקרה חמור מעין זה בעתיד.
 

שוררת כיום אי ודאות בנוגע לגבולות ההגנה שהדין מעניק לעיתונאים וזאת בשל היעדר הגנה אפקטיבית למן הרגע שאספו מידע כדי ליידע את הציבור בנוגע לעניינים הנוגעים בסוגיות ביטחוניות. השארת המצב הכאוטי על כנו, כמוה כהתעלמות מחשיבותה ונחיצותה של עיתונות חוקרת בחברה דמוקרטית והיא בבחינת אפקט מצנן על העיתונות החוקרת, לב ליבה של העשייה העיתונאית.
 

האי-ודאות באשר להיקף ההגנה שניתן לעיתונאים החמיר בעקבות התנהלות הפרקליטות בפרשותיהם הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, בנוגע למסירת ידיעות סודיות בשיחת רקע עם עיתונאים וכן של הרמטכ"ל וראש הממשלה לשעבר מר אהוד ברק בגין שיחותיו עם כותבי ספרו האוטו-ביוגרפי, במהלכן חשף סודות בדבר האפשרות לתקיפה באיראן ועוד.
 

אי-הודאות נוגע לחשש הממשי מפני שינוי גישה מצד רשויות האכיפה וחוסר אחידות בשיקולים.
 

עיתונות שאינה עצמאית, אינה יכולה להיחשב עיתונות! ולכן יש לפעול בנחרצות כי תובטח יכולתם של העיתונאים והמו"לים לכתוב ולפרסם דברי ביקורת על השלטון ופעולותיו ללא חשש מהתנכלות שרירותית והעמדה לדין פלילי מצד אחד ומצד שני בשמירה על עקרון החיסיון העיתונאי – קרי שמירה על זהותו של המקור.
 

אין אנו רוצים להדמות למדינות בהן חופש העיתונות נרמס כמעשה יום יום שבשגרה, למשל באמצעות כליאתם או הגבלת תנועתם של עיתונאים. כך למשל בשנה החולפת, הועמדו לדין מאות עיתונאים בתורכיה, בגין הפרת "החוק למלחמה בטרור", או הסעיף האוסר על פגיעה באומה התורכית ובביטחונה.
 

כדי למנוע חיכוכים בלתי פוסקים בין אמצעי התקשורת לשלטון, כבר בשנים הראשונות להקמת המדינה גובש בהסכמה "הסכם הצנזורה" בנושאים הקשורים לביטחון המדינה. בתמורה השלטון ורשויות האכיפה התחייבו שלא להפעיל את הסמכויות הנרחבות שמקנה להם החוק, אם הדבר לא היה נחוץ.
 

על מנת שרשויות האכיפה תוכלנה לבצע את תפקידן הלכה למעשה, הופקדו בידיהן סמכויות להפעיל אמצעים דרקוניים וחודרניים הפוגעים בזכויות מוגנות.
 

דא עקא, מכלול הסמכויות שניתנו לרשויות אכיפת החוק נותנת בידיהן כוח רב ופוגעת בזכויות מוגנות, ביניהן גם בחופש העיתונות לחקור ולאסוף מידע באופן עצמאי וללא חשש מהפללה. כוח זה טעון ריסון ומחייב הפעלת שיקול הדעת במשנה זהירות. חובתן הכפולה של רשויות האכיפה – קידום החקירה מזה ושמירה עקבית על זכויות מזה – מציבה בפניהן משימה מורכבת המחייבת שמירה על איזון ראוי בין השתיים.
 

זוהי שעת מבחן לדמוקרטיה הישראלית! על כן, יש לאחד כוחות ולגבש כללים והסכמות כדי להבטיח את נשמת אפה של הדמוקרטיה: חופש ביטוי הנבחן הלכה למעשה בקיומה של עיתונות חופשית.
 

מרשתי, אגודת העיתונאים בתל אביב, רואה בפרשייה זו התערבות בוטה וגסה של רשויות האכיפה בגופי תקשורת תוך נסיון פסול להלך אימה על כלבי השמירה של הדמוקרטיה הישראלית.
 

חיפוש וחקירה של עיתונאים ומו"לים במערכותיהם ובכליהם, בקשר לעבודתם העיתונאית, מדאיג, מטריד ויוצר תחושה של רדיפה והשתקה של עיתונאים וגופי תקשורת.
 

כמקבלי ההחלטות הבכירים ביותר ברשויות האכיפה, אנו מצפים מכם לממש את אחריותכם וחובתכם לשמירתה ולביצורה של הדמוקרטיה הישראלית ועל כן, לבלום את המגמה המתפתחת.
 

אנו משוכנעים כי בעזרת רצון טוב נוכל לגבש בהסכמה, נוהל המסדיר את מכלול ההוראות הדנות בביצוע חיפוש אצל עיתונאי או מו"ל, ברמה של ירידה לפרטי פרטים במגוון נושאים, החל מפירוט התהליך לקראת הפנייה למסירת המידע שנאסף, לרבות השיקולים שיש לשקול, האיזונים ביניהם, דרך ביצוע החיפוש והחקירה על מגבלותיה, לשם מזעור הפגיעה בזכויות מוגנות שלא לצורך וכלה בדרישות לרישום ומעקב קפדניים אחר החומר הרלוונטי שנתפס, כדי להבטיח שליטה מלאה על חומר רגיש זה.
 

לפיכך, ולאור כל האמור לעיל נבקשכם לזמן אותנו לדיון דחוף, לדון בגיבוש מוסכם של הכללים המחייבים בכל הנוגע לחיפוש וחקירה של עיתונאי כעד או כחשוד.
 

אנו מצפים שהדיון הראשוני להגדרת הסוגיות יתקיים בתוך כ- 30 ימים מיום קבלת המכתב אצלכם.

1 תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

1 תגובה

  • עזרא ינוב
    24 ביוני 2017 @ 5:23 pm, 5:23 pm

    אבשר כאן שבשנת 1961 בהיותי כתב חדש וצעיר ב'מעריב', נדרשתי בבית המשפט המחוזי בבאר שבע לעלות על דוכן העדים לעמוד בפני 4 עורכי דין ששאלו אותי לפי תור מהיכן מקורות המידע בכתבות שכתבתי על מעשי שחיתות בעיר עולים בדרום, שהביאו לפיטורי הצמרת הפוליטית של העיר והעמדתם לדין. עוד לא חוקק כל חוק בנושא חיסיון המידע אצל העיתונאי והשופט ש. אלקיים, נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, הודיע במהלך המשפט והזהיר אותי כי עליו לפסוק בזה, מעצר של חודש ימים, באם אעמוד בסירובי לגלות את מקורות המידע לכתיבתי. עמדתי בסירובי וניתנה החלטת בית המשפט, עם שהות של הפסקה של שעתיים במשפט, לאפשר לי להיוועץ עם עורך העיתון שלום רוזנפלד, שהיה נוכח באולם המשפט ואם אעמוד בסירובי לגלות את מקורות המידע, בהתחדש הדיון בבית המשפט, איעצר מיד בהחלטה שתינתן מיד על ידי נשיא בית המשפט ואשלח למעצר.
    הייתי איתן בדעתי שלא למסור את מקור המידע וגם עורך "מעריב" חיזק את דעותיי – אלא שעורכי הדין החליטו בהתחדש הדיון באולם המשפטים, לסגת מדרישתם וההחלטה בוטלה.
    בימים אלה אני עוסק בכתיבת פרקים לספר "עיתונאי קטן שלי" ובו פרקים רבים של עיתונאי בפריפריה ובשטחים – ובהם סיפורים קטנים וגם גדולים ואפילו גדולים ביותר. גם בספר כזה תידרש הצנזורה לאשר פרק זה או אחר. עזרא ינוב, עיתונאי.

    הגב
KE2017

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz