728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

סיפור בזיגזג

סיפור בזיגזג
בנימין נתניהו. זיגזוג כמנגנון השרדות

הפליק-פלאקים הרעיוניים מעוררי ההשראה של נתניהו מאפשרים לו לתמרן בהתאם לתנודות בדעת הקהל, למצב הפוליטי, להלך הרוח במפלגה וגם לקולה של רעייתו

על מישהו שלוקה בחוסר עקביות אפשר להגיד שהוא "עקבי בחוסר עקביותו". את האמירה הזו מיישם הלכה למעשה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שחוסר העקביות בעמדותיו ובתהליך קבלת ההחלטות שלו, הוא דווקא המנגנון שמאפשר לו להחזיק ולשרוד בשלטון זמן כה רב.

 

נתניהו נמצא בקונפליקט תמידי. אם נבחן את ההיסטוריה, די קל לומר שהוא ראש הממשלה, למעט יצחק שמיר, שמחזיק והחזיק בדעות הכי ימניות בתולדות המדינה. מצד שני, הסכם חברון, המו"מ על רמת הגולן, הסכם וואי, נאום בר אילן, הקפאת הבנייה בשטחים, שחרור גלעד שליט, הותירו רושם שנתניהו כן מגלה יכולת להפשיר ולהתפשר. אלא שאופיו המהסס (ולעתים הפחדני), ובעיקר רצונו לשרוד – מחייב אותו להחזיר תמיד את המטוטלת ימינה.

 

ואכן, הישרדותו של נתניהו תלויה רבות ביכולתו לתמרן ולזגזג בין שמאל לימין, בהתאמה לתנודות בדעת הקהל, למצב הפוליטי, להלך הרוח במפלגה וגם לקולה של רעייתו. מאז הבחירות ב- 2015, הוא הוכיח לפחות חמש פעמים פליק-פלאקים רעיוניים מעוררי השראה, שלא היו מביישים אופנוען במירוץ מכשולים.
 

נלך מהסוף להתחלה.

הרחבת קלקיליה:

ראש הממשלה טען ש"אינו זוכר" את החלטת הקבינט שבה אושרה תכנית מתאר פלסטינית להרחבת קלקיליה, שבמסגרתה אמורות להיבנות 14 אלף יחידות דיור חדשות. גם אם המספר של יחידות הדיור חמק אולי מתחת לרדאר ובפועל זה 5,000 ולא 14 אלף, הרי שסביר להניח כי מה שגרם לזיכרון החלש הוא הלחץ של המתנחלים, אנשי הבית היהודי וה"אורן חזנים" של הליכוד.

 

חוק ההסדרה:

נתניהו חש כי חוק זה, שנועד להסדיר, בלשון המכובסת של הימין הישראלי, את ההתיישבות בגדה ובלשון פחות מכובסת להכשיר סיפוח שטחים, יוביל להחלטות בינלאומיות נגד ישראל, כולל תביעה בבית הדין הבינלאומי בהאג – ולכן התבטא לא אחת כנגדו. זה הגיע לידי אבסורד בכך שצוטט על פי גורמים בליכוד כאומר שהחוק "אינו אחראי" ואף טען בישיבת הממשלה כי קידום החוק הוביל להחלטה 2334 של האו"ם כנגד ישראל – ולמרות זאת הוא תמך בחוק. מצד שני, בפועל לא הצביע עבורו, כי שהה בזמן ההצבעה בחו"ל.

 

העברת שגרירות ארה"ב לירושלים:

בחירתו של טראמפ לנשיא, לוותה בעיניים נוצצות של אנשי הימין, שדמיינו הרים וגבעות (של התנחלויות), כשהדובדבן בקצפת מבחינתם הייתה העברת השגרירות לירושלים. בעיניהם הייתה לכך משמעות רבה, מעבר לאקט סמלי. הם ראו בכך מהפך בגישה האמריקאית וקבלת העמדה המתנחלית שהשטחים שנכבשו ב-1967 שייכים למדינת ישראל הריבונית. אלא שנתניהו לא שש להציג סוגיה זו כאולטימטום מול האמריקאים וכמי שקורא נכון את המציאות הוא הבין שאקט כזה עלול להוות חומר נפץ אזורי. הוא אומנם רומם את הסוגיה במילים ודיבורים, אבל מעשית הוא לא ניהל על זה מלחמה.
אלא שבחלוף הזמן, כשראה כיצד הימין מפמפם את הנושא, נתניהו נאלץ לקפוץ על העגלה כדי להוכיח לבייס שלו שזה כן נושא מרכזי עבורו ובאופן חסר תקדים חשף את פרוטוקול שיחותיו עם טראמפ על סוגיה זו. בנוסף, בחר במסר מגמתי עבור תומכיו ופחות משכנע, אולי אפילו נלעג, עבור מתנגדיו כשטען כי "דווקא העברת השגרירות לירושלים תקדם את השלום".

 

פרשת אזריה:

זה אולי הזיגזג הכי פחות אלגנטי של ביבי. עוד ביום האירוע, אמר נתניהו כי הירי בחברון "אינו מייצג את ערכי צה"ל. צה"ל מצפה מחייליו לנהוג בקור רוח ובהתאם להוראות הפתיחה באש". אלא שכבר לאחר שלושה ימים, ראש הממשלה נסוג מאמירה זו, כשאמר כי הוא בטוח שהחקירה תיקח בחשבון את התנאים המבצעיים הקשים מולם מתמודדים חיילי צה"ל.
 

בהמשך, אף הגדיל לעשות וערך שיחת טלפון עם אביו של אזריה, בה טען כי על המשפחה לסמוך על ה"בדיקה" שנערכת, וכי זו תהיה "הוגנת ומקצועית". עוד קודם לכן, שקל נתניהו להזמין את הוריו של אזריה לביתו, אך רעיון זה, שנבדק עם בני המשפחה, נגנז לבסוף. לפחות ניתן לומר שביבי היה עקבי מאז בנושא החייל ואותה עקביות היא שגרמה במישרין ובעקיפין להתפטרותו של בוגי יעלון מתפקיד שר הביטחון.

 

ניסיון הקמת ממשלת האחדות:

פה היה זיגזג משולש. נתניהו הכריז לפני הבחירות קבל עם ועדה שהוא מתנגד לממשלת אחדות יחד עם המחנה הציוני. ואילו "הארץ" חשף השבוע, כי על פי סקרים שהליכוד ערך לפני מרץ 15, למעלה מ- 20% טענו שדי באמירה זו כדי לחזק את רצונם להצביע לליכוד.
 

מיד לאחר הבחירות וגם בתחילת 2016 ידוע כי נוהלו מגעים קדחתניים (למרות שהוכחשו) לצירוף בוז'י הרצוג וציפי לבני לממשלה. גם במקרה זה החליט נתניהו לשבור ימינה ולהעדיף את אביגדור ליברמן כשר ביטחון במקום הרצוג/לבני עם תיק החוץ. יריב לוין, שניהל את המו"מ, נכנס לחדר הדיונים ודפק על השולחן: "לא תקום ממשלת אחדות" – ואת הסוף כולם יודעים.

 

חמש הדוגמאות האלה הן מהשנתיים וחצי האחרונות, אבל הזגזוג בין ימין ושמאל מאפיין את נתניהו מראשית ימי מנהיגותו ויכול להסביר את הישרדותו רבת השנים. התנגדותו הנחושה ואף המסיתה להסכמי אוסלו, קיבלה תפנית לאחר שראה בסקר לפני בחירות 96 שהציבור אינו תומך בביטול ההסכמים ולכן הודיע שבועיים לפני הבחירות, שהוא ימשיך ביישומם. ב-97' הוא החזיר את חברון וב-98' חתם על הסכמי וואי, אך גילה מייד לאחר מכן, עם נחיתתו בארץ, כי הימין נטש אותו. ממשלתו נפלה והוא הפסיד לאהוד ברק בבחירות 99'. לדעת פרשנים, היה זה רגע מכונן שחיזק את תסמונת ההסתמכות שלו בכל מחיר על הבייס הימני, כשהמחיר הוא זגזגנות אינסופית בעיצוב המדיניות ובתהליכי קבלת החלטות.
 

תיאוריית המנהיגות המשמעותית ביותר התפרסמה ב-1980 על ידי ג'יימס מק-גרגור ברנס והיא עושה הבחנה בין מנהיגים מתגמלים למנהיגים מעצבים. המתגמלים עושים עסקאות חליפין עם הציבור: אספק לכם מה שאתם רוצים ואתם בתמורה תתנו לי שלטון. המנהיגים המעצבים, משני המציאות הם אלה שמציעים חזון, מעצבים בהשראתם את דעת הקהל ולא נגררים אחריה ואף מוכנים לשלם על כך מחיר.
 
אבל את נתניהו זה לא מעניין. בניגוד לבן גוריון, שאמר כי הוא יפעל לפי מה שהעם צריך ולא לפי מה שהעם רוצה, או רבין שנרצח בגלל תפנית דרמטית במדיניותו, או בגין שאמר איני יכול יותר לאחר הסכם שלום עם מצרים ומלחמה בלבנון, נתניהו רק רוצה להישאר בשלטון וזו הסיבה שלא ישאיר אחריו מורשת בן-גוריוניסטית, למרות שהוא מתקרב בצעדי ענק לתקופת כהונתו של ראש הממשלה הראשון, מייסד המדינה. זאת גם הסיבה שאין סיכוי שהזגזגנות שלו בין ימין ושמאל תוביל אותו לבסוף לבצע תהליך מדיני שישנה את המציאות ויכניס אותו לספרי ההיסטוריה, כמנהיג עם מורשת שתיזכר בדברי הימים.

4 תגובות

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

4 תגובות

  • גבי וימן
    22 ביוני 2017 @ 6:37 pm, 6:37 pm

    אורית,
    את יודעת כנראה יותר מאיתנו על השפעת רעייתו של ראש הממשלה על בעלה… הרי סייעת להם כיועצת, נכון? מדוע שלא תחלקי איתנו מעט או יותר ממה שראית, חווית, שמעת? חיפשתי זאת בכתבתך ולא מצאתי. חבל.

    הגב
  • דוידי קליין
    26 ביוני 2017 @ 11:50 am, 11:50 am

    אוהב לקרוא אותך אורית

    הגב
  • איל
    26 ביוני 2017 @ 1:34 pm, 1:34 pm

    במזרח אין כל חדש.
    מתי סוף סוף יתעוררו מצביעי הליכוד ויבינו שהוא ואשתו לא רואים אותם ממטר.
    ש': מה (יש) בין דיירי הווילה בקיסריה לבוחרי הליכוד באור עקיבא?
    ת': אמצעי המיגון של הווילה.

    הגב
KE2017

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz