728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

"ביבי פיספס בגדול"

"ביבי פיספס בגדול"
יואל מרקוס.צילום: חיים טרגן, "הארץ".

יואל מרקוס לא רואה סכנה לחופש העיתונות בישראל: "ניסיון של רוה"מ להשפיע על התקשורת? את כל זה עברתי בימי בן גוריון והמצב כיום לא שונה ובטח לא גרוע יותר"

עיתונאי "הארץ" יואל מרקוס (85), פובליציסט דעתן ומוערך, שנחשב לאחד מכותבי המאמרים הבולטים והמשפיעים בישראל, פרש לפני כשנה מכתיבה בעיתון בו שימש יותר מ-50 שנה בשורת תפקידים עיתונאיים בכירים. לפני עשור הוא זכה בפרס למפעל חיים במסגרת כנס אילת לעיתונות. השבוע זכה בפרס סוקולוב למפעל חיים.

 

"ההחלטה להפסיק לכתוב הייתה שלי, לא של העיתון", אומר היום מרקוס. "החדר שלי במערכת עדיין לא מאוייש ויש בו כמה חפצים אישיים שלי. כבר לפני שנים אחדות, הבנתי שהגעתי לגיל שצריך להפסיק. תמיד קראתי לפוליטיקאים לקצוב לעצמם את תקופות כהונותיהם – ונאה דורש, נאה מקיים".

 

מרקוס נולד באיסטנבול ועלה לארץ בגפו ב-1943, בגיל 11, במסגרת עליית הנוער. את דרכו כעיתונאי החל בגיל 18, בעקבות זכייה בתחרות שאירגן השבועון העולם הזה לכתיבת קטע קצר. ב-1950 החל לכתוב ב"חרות", בטאון תנועת החרות ובשנת 1953 עבר לכתוב העיתון הערב של מפא"י, "הדור". ב-1955 שימש ככתב צבאי ופוליטי בעיתון "דבר". במהלך שהותו בצרפת ככתב העיתון עבר לעיתון "הארץ" והתמנה לשליח העיתון במערב אירופה ואחר כך שימש כשליח העיתון לארצות הברית במשך שלוש שנים.

 

לדעת מרקוס, לחופש העיתונות בישראל לא נשקפת כיום סכנה. "צנזורה? ניסיון של ראש הממשלה לבחוש במה שקורה בתקשורת או להשפיע עליה? את כל זה עברתי בימי בן גוריון והמצב כיום לא שונה ממה שהיה אז ובטח לא גרוע יותר", הוא אומר.

 

כדי להמחיש את נטייתו רבת השנים של הממסד הפוליטי לנסות ולהתערב במה שמתפרסם בכלי התקשורת, הוא מספר על מקרה שהתרחש כאשר היה כתב ב"דבר": "כתבתי מאמר על פרשת לבון. ראש הממשלה בן גוריון, שקרא את המאמר, זימן אותי אליו ושאל אותי לפשרו של קטע בסוף המאמר, שלא היה לטעמו והיה נראה לו כ'לא שייך'. השבתי לו שמדובר ב-27 שורות שלא אני כתבתי ובכל זאת שורבבו למאמר. בן גוריון הנזעם הורה לכתוב מכתב חריף לעורך 'דבר', חיים שוּרֶר, שבו הוא מחה על ה'זיוף החמור', לטענתו, שנעשה למאמר שלי. הוא גם דרש משורר שיפרסם בעמוד הראשון של העיתון שהוא מתנצל בפני על הוספת השורות הללו. שורר השתולל מזעם ולבסוף זה נגמר בפירסום הבהרה".

 

-באיזה אופן, להערכתך, יתפתחו יחסי השלטון והתקשורת בישראל?
"המלחמה המתמדת בין השלטון לבין התקשורת מתקיימת בכל מקום בעולם, מי פחות ומי יותר. בעידן הדיגיטל והרשתות החברתיות אי אפשר לשמור סודות. נתניהו מנסה להפיק את המקסימום מהתקשורת, אבל אני חוזר על הקביעה שלי שהוא לא מנסה להשתלט עליה. אני קורא את 'ישראל היום' בימי שישי, כי יש בו כמה כתבות מעניינות. מהקריאה אני לא מקבל רושם שנתניהו מנסה להשתלט על התקשורת".

 


"המלחמה המתמדת בין השלטון לבין התקשורת מתקיימת בכל מקום בעולם, מי פחות ומי יותר. בעידן הדיגיטל והרשתות החברתיות אי אפשר לשמור סודות. נתניהו מנסה להפיק את המקסימום מהתקשורת, אבל אני חוזר על הקביעה שלי שהוא לא מנסה להשתלט עליה"


 

-איך אתה רואה את פרישתו  של עורך "ישראל היום" עמוס רגב ואת פיטוריהם של דן מרגלית ומוטי גילת מאותו עיתון?
"האנשים האלה פרשו או פוטרו מ'ישראל היום' לא בגלל עניין הקשור לחופש העיתונות, אלא בשל ההתרחקות המסוימת שחלה בין הבעלים של העיתון, שלדון אדלסון, לבין נתניהו. נכון שהסיבה לעזיבתם את 'ישראל היום', לפחות של מרגלית וגילת,  אינה שיקולים מקצועיים – וחבל. אבל הדבר עדיין לא מעיד שהגענו לתקופה אפלה של סתימת פיות".

 

– אילו אירועים היו משמעותיים במהלך הקריירה העיתונאית שלך?

– "דווקא התקופה שבה שימשתי כתב במערב אירופה, בשנות ה-60, היא זו שמלווה אותי יותר מכל. למשל, כינון היחסים בין ישראל לבין מערב גרמניה ב-1965.

אירוע מעניין- משעשע אחר נגע לשר בממשלת בן גוריון, ישראל בר יהודה, שנמנם בישיבת הממשלה בעת שהיא דנה על עסקת נשק גדולה עם גרמניה. לאחר שפרסמתי את הדברים, בר יהודה טען שמעולם לא הוחלט על עסקת נשק עם גרמניה, אז בן גוריון הראה לו את פרוטוקול הישיבה המוכיח זאת, וגם את זה פרסמתי.

גם התפנית לרעה ביחסים בין ישראל לצרפת, בזמן כהונתו של דה גול, היתה חוויה מיוחדת. אני זוכר שבכירי משרד החוץ הצרפתי הסבירו לי : 'אתם, הישראלים לא מבינים שצרפת, ששלטה בסוריה ולבנון, היא באופן מסורתי עם הערבים".

כמובן שאירוע משמעותי נוסף היה הסקופ שפרסמתי ב-2004 על ההתנתקות הצפויה מרצועת עזה ומצפון השומרון  לפי החלטת אריק שרון, אתו הייתי ביחסים של שלום וברוגז תמידיים".

 


"ביבי, אילו רצה, היה יכול להוביל תהליך מדיני משמעותי עם הפלסטינים ועם חלק ממדינות ערב, אבל הוא פשוט שבוי בידי מפלגות שמימין לו. מה שמעניין אותו זה לא הסדר ולא הסכם, אלא להאריך כמה שיותר את כהונתו כראש ממשלה, בטח עד נובמבר 2018, וליהנות אחרי זה ממנעמי החיים, יחד עם רעייתו"


 

– מי בעיניך האישיות הפוליטית הכי מבטיחה בישראל של היום?

"אין כיום אישיות פוליטית שהייתי סומך עליה את ידי. ממש לא.

 

– גם לא נתניהו? ומה עם הרצוג?

"ביבי, אילו רצה, היה יכול להוביל תהליך מדיני משמעותי עם הפלסטינים ועם חלק ממדינות ערב, אבל הוא פשוט שבוי בידי מפלגות שמימין לו. מה שמעניין אותו זה לא הסדר ולא הסכם, אלא להאריך כמה שיותר את כהונתו כראש ממשלה, בטח עד נובמבר 2018, וליהנות אחרי זה ממנעמי החיים, יחד עם רעייתו. ביבי פיספס בגדול ולא ניצל את ההזדמנויות שניקרו בדרכו כדי להגיע להסדר עם הפלסטינים. כל השנים הוא פיספס למרות שהוא דווקא היה יכול, אילו רצה. לגבי הרצוג וגם לבני – אלה אנשים נחמדים, אבל אין להם כוח כפי שהיה לבן גוריון בשעתו. לביבי יש כוח, אבל הוא לא רוצה להשתמש בו לטובת קידומו של הסדר. הוא בכלל לא רוצה הסדר".

"על אישיות פוליטית ישראלית שהרשימה אותי קשה לי להצביע. האנשים שהרשימו אותי הם מהעבר וגם לא כיהנו בישראל: נשיא צרפת, פרנסואה מיטראן,  וקונרד אדנאואר, הקנצלר הראשון של מערב גרמניה, שקיבל החלטה בעניין השילומים מארצו לישראל וגילה מחויבות ביטחונית לישראל.

 

– מה צפוי להערכתך כעת בישראל, בהיבט המדיני-ביטחוני?

"במוקדם או במאוחר ייכפה עלינו להגיע להסדר לפחות עם חלק מהמדינות הערביות. אנחנו לא חיים בסביבה הכי טובה בעולם. בהולנד הבעיה היא איך למנוע הצפות מהים. הלוואי שלנו היו בעיות כאלה".

 

-מי העיתונאי שאתה הכי נהנה לקרוא את כתובותיו או לצפות בשידוריו?

"אל תסבך אותי. יש הרבה עיתונאים טובים".

 

– לא מוזר בעיניך שרק כעת, לאחר כך כך הרבה שנים של כתיבה,  תקבל את פרס סוקולוב למפעל חיים?

"לא אכנס לפרטי השיקולים במתן הפרס. לפני שנים רבות פעלתי לכך שגרשום שוקן, המו"ל הקודם של 'הארץ', יקבל פרס, אבל לא הצלחתי. אני לא יודע למה רק עכשיו החליטו שאקבל את הפרס. הנושא הזה לא כל כך העסיק אותי במהלך השנים. אבל כן, זו היתה הפתעה גמורה".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה
KE2017

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz