728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

מעל ומתחת לתקרת הזכוכית

מעל ומתחת לתקרת הזכוכית

בדומה למתרחש במערכת הבנקאית, יותר נשים תופסות כיום עמדות מפתח בעיתונות הכלכלית בישראל. האם מדובר בסימן מעודד לשוויון הזדמנויות? לא בטוח

ממצאי המחקר השנתי על ייצוג הנשים בערוצי הטלוויזיה המסחרית בישראל, שפרסמה הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו לרגל יום האישה הבינלאומי במרץ השנה, הצביעו על מגמת שיפור, אבל גם על הדרך המשמעותית שעדיין יש לעשות לשוויון.

 

במחקר אחר, שערכה ד"ר עינת לחובר מביה"ס לתקשורת במכללה האקדמית ספיר ופורסם בתחילת 2016, נמצא כי בישראל נשים מהוות 42% מהכתבות והמגישות במדיה המסורתיים. נתון מעט גבוה מהנתון העולמי שעומד על 37%. אלא שחלקן של העיתונאיות בעיתונות המודפסת הינו רק 36% ובאינטרנט אף נמוך הרבה יותר – 20% בלבד, בעוד בטלוויזיה וברדיו שם קיימת הבחנה יותר ברורה בין תפקידי הגשה לעריכה וכתיבה מספרן עומד על 44% ו- 52% בהתאמה, ובעוד ששיעור הנשים הכתבות ברדיו ובטלוויזיה הינו רק 31% בהשוואה ל-61% גברים כתבים, שיעור המגישות הינו 69% בהשוואה ל-39% גברים.

 

לצד ההגמוניה הנשית בעמדות ההגשה של מהדורות החדשות המרכזיות בכל ערוצי הטלוויזיה, אי אפשר לדבר על הובלה נשית בתפקידי עריכה בכירים בכלל גופי התקשורת וגם לא על שוויון מגדרי.

 

המינוי של נעמה סיקולר בשבוע שעבר לתפקיד העורכת הראשית של "גלובס", על רקע שינוי הבעלות על העיתון, מבטא תהליך ראוי לציון בעניין הזה, שמתרחש בעיתונות הכלכלית בישראל.
 

קודם למינויה, עמדה סיקולר בראש דסק החדשות של העיתון "כלכליסט". את אותו עיתון, עורכת גלית חמי מאז היווסדו ב-2008. את דסק הכלכלה של חדשות ערוץ 2 מוביל משולש נשי, שבראשו עומדת עורכת הכלכלה והמגישה קרן מרציאנו ביחד עם עמליה דואק ויונה לייבזון. גם העורכת הראשונה של "דה מרקר", שנוסד ב-99' כעיתון נפרד מ"הארץ", היתה אישה – מירב ארלוזורוב.
 

בשנות קיומה של העיתונות בארץ ישראל כיהנו בעבר נשים בעמדות מפתח: בשנות ה-80 היתה חנה זמר עורכת "דבר" ובעשור שלאחר מכן כיהנה רותי יובל כעורכת משותפת של "מעריב". ובכל זאת, רק בשנים האחרונות ניכרת פריצת דרך בהשתלבותן של נשים בעמדות מפתח בעיתונות, בעיקר הכלכלית. ולא רק בתחום העריכה או הכתיבה: בעלות השליטה החדשות של "גלובס" הן אלונה בר-און וענת אגמון (המו"ל ושותף במיעוט הוא יובל סיגלר).

 


דפנה מאור, עורכת מדור הגלובל של "דה מרקר": "בעיתונות הכלכלית, הכישורים הם אלה הקובעים אם תעבוד במקצוע ואם תתקדם בהיררכיה הפנימית, יותר מאשר סיבות אחרות, לא ענייניות. עבור נשים זה מצוין כי זו הבמה שבה הן יכולות להפגין את יכולותיהן"


 

דפנה מאור, עורכת מדור הגלובל של "דה מרקר" נזכרת שעיתונאי בכיר מ"הארץ" נכנס לפני כשמונה שנים לישיבה שהתקיימה במערכת העיתון ונדהם לגלות שמחצית מהנוכחים בישיבה היו נשים.

דפנה מאור, "דה מרקר"

ואכן, עד לפני שני עשורים, סיור במערכות העיתונים היה מגלה בהן רוב גברי. מאז היחס משתנה והולך, כאשר יותר ויותר נשים נקלטות ומשגשגות במקצוע.

מאור מסבירה את התחזקות מעמדן של הנשים בעיתונות בכלל ובזו הכלכלית בפרט, בכך שהעיתונות הכלכלית התרחבה מבחינת הנושאים שהיא מטפלת בהם. "העיתונות הזו אינה נישתית. היא אינה עוסקת רק בבורסה, אלא כותבת ומשדרת בגובה העיניים ומנסה לעניין ציבור גדול. העיתונים הכלכליים מובילים קמפיינים ומהפכות בתחומים שונים כמו הריכוזיות, הטייקונים, משבר הדיור ויוקר המחיה. פתאום כמה מעיתונאי הכלכלה הפכו לסלבס", היא אומרת.
 
"בעיתונות הכלכלית, הכישורים הם אלה הקובעים אם תעבוד במקצוע ואם תתקדם בהיררכיה הפנימית, יותר מאשר סיבות אחרות, לא ענייניות. עבור נשים זה מצוין כי זו הבמה שבה הן יכולות להפגין את יכולותיהן".

 


נחמיה שטרסלר, עורך בכיר לכלכלה ולחברה ב"הארץ": "רואים את זה לא רק בתקשורת, אלא גם בבנקים, שבצמרת של שלושה מהם – לאומי, דיסקונט והבינלאומי – עומדת אשה. שלא לדבר על בנק ישראל, שכל הצמרת שלו, מהנגידה ועד המפקחת על הבנקים, היא בידי נשים"


 

נחמיה שטרסלר, עורך בכיר לכלכלה ולחברה ב"הארץ" אומר כי "זה מבורך שנשים נכנסות לתקשורת בכל הרמות. זה נכון לעיתונות הכלכלית, אך גם לזו הכללית. הנה, בשלושת ערוצי הטלוויזיה המרכזיים, מי שמגיש את מהדורות החדשות בפריים טיים הן נשים".
שטרסלר זוכר את הימים שבהם "מקצוע העיתונות היה כולו גברי. אבל המצב משתנה – וזה לטובה. הנשים מהוות מעל 50% מהאוכלוסיה ולכן הן צריכות להיות מיוצגות בתקשורת".
 
"הדבר הפחות משמח הוא", אומר שטרסלר, "שהסיבה לכניסתן המואצת של נשים לעיתונות ולטלוויזיה היא הירידה הקיימת בשכר בענף, הקשורה לזעזועים העסקיים שהתרגשו עליו. יותר ויותר נשים נכנסו למקצוע כי הן יכלו להרשות לעצמן לעבוד בתחום שמשלמים בו לא הרבה. הרבה מהנשים אינן מפרנסות עיקריות, ומנגד גברים לא מעטים איבדו משהו מהתלהבותם להיכנס למקצוע, בגלל המשכורות והתנאים הנלווים שנשחקו. זו מעין ספירלה: השכר נמוך, נקלטות יותר נשים, ולהיפך".

 

נחמיה שטרסלר, "הארץ".

שטרסלר משווה את המצב בעיתונות למה שהתרחש במקצוע ההוראה. "כל המורים שלי בבית הספר היו גברים, למעט אולי מורה אחת. לאט לאט המקצוע הזה הפך להיות נשי, גם בגלל המשכורות ושאר תנאי העבודה הירודים".
 
"עיתון 'הארץ' היה במשך שנים ארוכות עיתון 'גברי' ", הוא אומר. "באמצע שנות ה-90', כעורך של 'הארץ כלכלה' קלטתי את גלית חמי ואת רותי רודנר. זו אולי הייתה ההתחלה הצנועה. אחר כך נקלטו עוד ועוד נשים ב'הארץ' בכלל וב'הארץ- כלכלה' ובהמשך ב'דה מרקר'. כך גדל הפוטנציאל של נשים להגיע לעמדות מפתח בעיתונות, בפרט בזו הכלכלית. והנשים האלה מוכיחות שהן בעלות כשרונות עריכה וניהול".
 

את סימני השינוי, לדברי שטרסלר, אפשר לראות כבר בחוגים לכלכלה באוניברסיטאות. "כשהייתי סטודנט בחוג לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, בשנות ה-70, היינו רק גברים בכיתה. כיום נשים מהוות 50% מהסטודנטים בחוגים לכלכלה. ברגע שההשכלה הפכה להיות שוויונית יותר, גם אפשרויות העבודה רבות יותר. רואים את זה לא רק בתקשורת, אלא גם בבנקים, שבצמרת של שלושה מהם – לאומי, דיסקונט והבינלאומי – עומדת אשה. שלא לדבר על בנק ישראל, שכל הצמרת שלו, מהנגידה ועד המפקחת על הבנקים, היא בידי נשים".

 


ד"ר הגר להב, מרצה לתקשורת במכללת ספיר: "בעיתונות הישראלית אנו עדיין רחוקים מאוד משוויון. רוצה להזכיר לך שאשה עדיין אינה עומדת בראש מערכת חדשות בשום ערוץ בטלוויזיה. אז להציג את המצב כסיומה של תקופת האפלייה של נשים יהיה לא נכון. יש עדיין תקרת זכוכית"


 

ד"ר הגר להב, מרצה בכירה במחלקה לתקשורת במכללת ספיר, מתייחסת לטענה ולפיה השחיקה בשכר העובדים בכלי התקשורת גורמת לכך שנקלטים בהם נשים במספר גדל והולך. לדבריה, טענה זו איבדה חלק מהרלוונטיות שלה, מכיוון שבשנים האחרונות יש עצירה בתהליך כניסתן של נשים לתקשורת.

ד"ר הגר להב, מכללת ספיר

– האם העלייה במספר הנשים הנכנסות לתפקידים בכירים בתקשורת לא נובעת מהגידול שחל במספרן של נשים בתקשורת החל משנות ה-90'?

"העליה במספר הנשים התופסות עמדות מרכזיות בתקשורת היא חלק מהתמונה של המשק הישראלי. תראה כמה נשים מחזיקות בתפקידים בכירים במשרד האוצר, למשל. לא צריך לחפש את התשובה מהכיוון של כניסת נשים לעיתונות, אלא מהכיוון של כניסת נשים לעולם הכלכלה בכלל. אז כפי שהן חודרות לתפקידי ניהול בבנקים ובעולם העסקים, הן התקדמו יפה בכלי התקשורת".

 

– האם נשים שמונו להיות עורכות ראשיות בעיתונים, יעשו את זה אחרת?

"קיימת טענה רווחת ולפיה נשים היו רוצות שהעיתונים יהיו יותר 'חברתיים' ויעסקו בבעיות של אלה שהם קשיי יום, או שהם יעסקו יותר בענייני צרכנות. זה לא בהכרח כך. עלייה של מספר הנשים הכותבות או עורכות בעיתונות הכלכלית לא מבטיחה שיהיה שינוי באופי הסיקור, או בתחום הסיקור. כי מי שנכנסות לעמדות הבכירות בעיתונים הללו עשויות לחשוש מלחולל מהפיכות ויעדיפו לשמור על התפיסות הקיימות, כך שכלל לא בטוח שיהיה שינוי. זה כמו שהעובדה שרקפת רוסק-עמינח היא מנכ"לית בנק לאומי, אינה מבטיחה שפתאום הבנק החל לגלות יחס אישי ללקוחות שלו.
"בנוגע ל'גלובס', קשה להגיע למסקנה שהעיתון ישנה את פניו בגלל שיש לו עורכת אשה, או שישתנה אופן הסיקור. כלל לא בטוח. ייתכן שהמפתח להצלחה של כל אותן נשים הנכנסות לעמדות מפתח טמון בכך שהן הפנימו טוב מאוד מה שהקולגות הגברים מצפים מהן".

 

– בכל זאת, יש לברך על כך שמקצוע העיתונות הפך להיות יותר נשי גם ברמות הבכירות.

"בעיתונות הישראלית אנו עדיין רחוקים מאוד משוויון. רוצה להזכיר לך שאשה עדיין אינה עומדת בראש מערכת חדשות בשום ערוץ בטלוויזיה. אז להציג את המצב כסיומה של תקופת האפלייה של נשים יהיה לא נכון. יש עדיין תקרת זכוכית. גם אם כרגע המצב טוב יותר לנשים ספציפיות, זה עדיין לא מבטיח שהעיתונות תשתנה. יש שינוי משמעותי בעיתונות הכלכלית, שמקדמת נשים יותר מזו הכללית. הסיבה היא שהעיתונות הכלכלית צמחה יותר ותחומי הסיקור שלה התרחבו. זה הצריך קליטת כוח אדם ויצר אפשרויות קידום של נשים. אבל עד לשוויון ההזדמנויות המלא, עוד יש כברת דרך לעבור".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה
KE2017

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz