728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

"אין עילה להתערבות שיפוטית"

"אין עילה להתערבות שיפוטית"
בית המשפט העליון..צילום: israeltourism, CC BY 2.0

בתשובת המדינה לבג"ץ בעניין העתירות שהוגשו נגד פיצול תאגיד השידור, היא טוענת שהתיקון לחוק אינו פוגע בזכויות יסוד חוקתיות של התאגיד ובזכויות עיתונאיו

בתשובה שהגישה המדינה לבג"ץ בשבוע שעבר, לאחר מספר דחיות, בעתירות נגד תיקון מס' 8 לחוק השידור הציבורי, שעניינו הקמת תאגיד חדשות נפרד ופיצולו מתאגיד השידור, נטען על ידי פרקליטות המדינה כי העתירות אינן מקימות עילה להתערבות שיפוטית בדבר חקיקה ראשית של הכנסת. פרקליטות המדינה טוענת שתיקון מס' 8 המורה על הקמת תאגיד חדשות ייעודי אינו פוגע בזכויות יסוד חוקתיות של תאגיד השידור ואורגניו, אינו פוגע בזכויותיהם של עיתונאי התאגיד או הציבור ואף לא במרקם הדמוקרטי.
 

בתשובתה לעתירות, שהגישו בין השאר תאגיד השידור וארגון העיתונאים, מבקשת המדינה מבית המשפט להורות על ביטולו של הצו-על תנאי, שניתן ב-15 במאי – ולמעשה אפשר את תחילת שידורי התאגיד כגוף אחד, ולדחות את העתירות.
 

בעתירתו טען התאגיד, כי הליך החקיקה של תיקון מס' 8 היה במסגרת חקיקת בזק במהלך פגרת הכנסת. בתום 23 דקות בלבד מרגע פתיחתה של ישיבת הכנסת, תיקון מס' מס' 8 אושר בקריאה ראשונה, ללא מתנגדים או נמנעים בתוך שבוע ימים בלבד התיקון אושר בקריאה שניה ושלישית במליאה, לאחר שנדון בוועדה משותפת לוועדת הכנסת ולוועדת הכלכלה.
"תיקון מס' 8 הוא פגיעה בזכויות יסוד של התאגיד כתאגיד ציבורי", נטען בעתירה. "תיקון מס' 8 מפקיע חלק עיקרי ומהותי של חופש הביטוי של תאגיד השידור, ממניעים פסולים הקשורים לתיוג פוליטי של תאגיד השידור, הנהלתו ועובדיו. הפקעה זו פוגעת באינטרס הציבורי הגלום בחופש הביטוי. המסקנה המתבקשת היא שתיקון מס' 8 מקדם תכלית פסולה". עוד טען התאגיד כי הקמת שני תאגידים גורמת לכשעצמה נזק משמעותי, בשל הוצאות כספיות כפולות.
 

באשר לטענה כי מקורו של התיקון לחוק במניעים פסולים, כפי שבאו לידי ביטוי באמירות פומביות של פוליטיקאים, השיבה המדינה כי "על-אף העובדה שבמסגרת הליך החקיקה ובתקופה שקדמה לו נאמרו אמירות מצד גורמים כאלה ואחרים, שמוטב היה לא היו נאמרות, ואשר משנאמרו היו עלולות ליצור אפקט מצנן על עיתונאים ואשר היועץ המשפטי לממשלה מסתייג מהן; בסופו של דבר ההוראות שנכללו בתיקון מס' 8 כשלעצמן אינן מבססות פגיעה בזכות לחופש העיתונות או לחופש הביטוי, אשר מקימה עילה להתערבות שיפוטית בחקיקה ראשית של הכנסת. זאת, כאמור, כאשר נבחנות ההוראות עצמן שנקבעו בחוק בסופו של דבר ותוך שמירה על האנליזה של החוק ולא הפסיכואנליזה של חלק מהמחוקקים"

 

"בכל הנוגע לדרישת קיומה של פגיעה בחוק", נאמר בתשובת המדינה, "עסקינן בהליך חקיקה; מהיר אמנם, אולם כזה שאפשר לכלל הגורמים הנוגעים לעניין להביא את עמדתם. זאת, הן לנוכח הנחיית היועץ המשפטי לממשלה להעמיד לרשות הציבור כ-21 יום, כמקובל, על מנת להעביר את הערותיו לתזכיר החוק; הן לנוכח הדיונים שהתקיימו לפני הוועדה המיוחדת, שנפרשו כאמור על פני כ-12 שעות דיון.
 

"את עיקר יהבם משליכים העותרים על סוגיית התכלית, אשר אותה הם רואים על-פי הנטען כתכלית פסולה שנועדה לפגוע בעצמאות השידורים ובעצמאותם של עיתונאי התאגיד", נכתב בתשובת המדינה לבג"ץ. "על כך נשיב כי כפי שהובהר הבהר היטב בדברי ההסבר, כמו גם בדיונים שנערכו בהצעת החוק, שתי התכליות העומדות ביסוד תיקון מס' 8 הן: (א) לכונן גוף בעל מומחיות והתמקצעות ייחודית בתחום הפקת החדשות וענייני היום. זאת, בין היתר, באמצעות הקמת מועצה עצמאית ייעודית נפרדת אשר כל משאביה ימוקדו בגיבוש מדיניות, בבקרה ובשיפור ההפקה הציבורית של שידורי החדשות וענייני היום; (ב) לעגן בחקיקה את אפשרות הגדלת מספרם של עובדי רשות השידור בתאגיד השידור ובתאגיד החדשות; ולהקל על עובדי רשות השידור שלא יוכלו להשתלב בשידור הציבורי להיקלט בשירות המדינה".
 

"באשר לתכלית שעניינה מיקוד והתמקצעות כאמור – תכלית זו אינה פסולה; ומשהוחלט על הקמת תאגיד חדשות נפרד היה זה אך טבעי לקבוע, בין היתר, כי 'ההרכב של מועצת תאגיד החדשות משקף את ההתמקדות וההתמקצעות בתכנים בתכנים שהתאגיד יהיה אמון עליהם ובתפקידיו לפי החוק המוצע'. זאת ועוד: כפי שעולה מן הדיונים שנערכו, החשיבות שבהקמה של של מנגנונים מקצועיים, אשר יהיו אמונים על השידור הציבורי, מתחדדת לנוכח העצמאות ממנה נהנים תאגיד השידור ותאגד החדשות. בהקשר זה יוזכר כי השידור הציבורי נועד להיות עצמאי הן מהשפעה פוליטית, הן מהשפעה מסחרית של כוחות השוק".
 

לגישת המדינה "קיים יתרון מובנה בכך שיהיה מנהל כללי נפרד לתאגיד החדשות, אשר ישקיע את כל זמנו בביצוע תפקידים שמתייחסים לשידור הציבורי של התוכן החדשותי והתוכן בענייני היום. דברים אלה נכונים במידה רבה לרואה החשבון המבקר, ליעוץ המשפטי, למבקר פנים, לממונה על פניות הציבור וכיו"ב. מן האמור ממילא נובע כי אין מדובר ב-'כפל תפקידים' מיותר, כנטען, אלא בהפרדה רלבנטית, אשר תאפשר שידור ציבורי איכות ועצמאי".


 

 

&

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.