728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

בין חופש המידע להגנת הפרטיות

בין חופש המידע להגנת הפרטיות
ראש הממשלה, בנימין נתניהו. צילום עמוס בן גרשום, לע"מ

ראש הממשלה פנה לבית המשפט העליון בבקשה לקיים דיון נוסף בפסק הדין שחייב אותו לחשוף, עד היום, את תיעוד מועדי שיחות הטלפון שקיים עם ראשי "ישראל היום"

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, פנה היום (שלישי) לבית המשפט העליון בבקשה לקיים דיון עקרוני נוסף, בהרכב מורחב, בסוגיות העולות מפסק הדין שניתן לפני 15 יום בעתירה שהגישו העיתונאי רביב דרוקר וחדשות 10, וחייב אותו לחשוף, עד היום, את תיעוד מועדי שיחות הטלפון שקיים עם שלדון אלדסון, הבעלים של "ישראל היום" ועם העורך לשעבר עמוס רגב.

 

בפתח הבקשה לבית המשפט, שהוגשה ע"י עורכי הדין ד"ר יעקב וינרוט, עמית חדד ואושר רובינגר – ולא על ידי הפרקליטות – הובהר כי "העותר מתכוון  לקיים את ההחלטה שניתנה בפסק הדין…יחד עם זאת, העותר סבור כי פסק הדין  בעניין דרוקר חידש הלכה בשני נושאים מרכזיים העומדים בבסיסו של חוק חופש המידע, אשר מפאת חדשנותה, קשיותה והשלכות הרוחב שהיא מעוררת, ראוי כי בית המשפט יידרש אליה בהרכב מורחב".

 

בהודעה מטעמו של נתניהו נמסר כי "פסק הדין בעניין חשיפת שיחות הטלפון הפרטיות של ראש הממשלה נתניהו עם שלדון אדלסון ועם עמוס רגב פוגע פגיעה אנושה בזכות לפרטיות. בפרק הזמן הקצר שחלף מאז פרסום פסק הדין, אנו עדים לנחשול עצום של פניות לחשיפת שיחות טלפון פרטיות ויומני פגישות פרטיות של עובדי ונבחרי ציבור רבים, וזו רק ההתחלה…אין זה מתקבל על הדעת ששרים, חברי כנסת, שופטים ועובדי ציבור אחרים יהיו נתונים לחשיפת שיחותיהם הפרטיות עם עיתונאים ובכלל".

 


 

דרוקר הגיש את פנייתו הראשונה בעניין לממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד ראש הממשלה בפברואר 2015, וביקש לקבל את תיעוד מועדי שיחות הטלפון שנערכו בין ראש הממשלה לבין אדלסון ורגב בשלוש השנים שקדמו ל-11 בפברואר 2012. בבקשה נדרשו פרטים אודות תאריך כל שיחה, שעתה והזמן שנמשכה.

 


בית המשפט העליון קיבל את ערעורם של רביב דרוקר וחדשות 10, והפך את ההחלטה שהתקבלה בבית המשפט המחוזי לפי כשנה, כשקבע כי נתניהו יחשוף את מועדי שיחותיו עם הבעלים של העיתון "ישראל היום"  ועורכו הראשי לשעבר וכי "האינטרס הציבורי בחשיפת המידע המבוקש גובר, בנסיבות העניין, על זכותם של אדלסון, רגב וראש הממשלה לפרטיות"


 

לאחר שבקשתו נדחתה על ידי הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד ראש הממשלה, פנו דרוקר וחדשות 10 לבית המשפט המחוזי בירושלים, שקבע כי יש למסור את הנתונים המבוקשים, אך לפני כן יש לשמוע את עמדת רגב ואדלסון. עורך הדין דורי קלגסבלד פנה בשמם לבית המשפט העליון, שהחזיר את הדיון בעניין לבית המשפט המחוזי. לאחר שנמסרה עמדתם של רגב ואדלסון, קבע השופט המחוזי דוד מינץ (כיום שופט בית המשפט העליון) כי במסירת הפרטים אכן קיימת פגיעה בפרטיות, ולכן אין מקום לחשוף את המידע המבוקש.

 

ב-7 באוגוסט קיבל בית המשפט העליון את ערעורם של רביב דרוקר וחדשות 10, והפך את ההחלטה שהתקבלה בבית המשפט המחוזי לפי כשנה, כשקבע כי נתניהו יחשוף את מועדי שיחותיו עם הבעלים של העיתון "ישראל היום"  ועורכו הראשי לשעבר. בפסק הדין כתב השופט מני מזוז, שאליו הצטרפו השופטים אורי שוהם וניל הנדל כי "האינטרס הציבורי בחשיפת המידע הוא בעל משקל משמעותי", וכי "משנקבע, בצדק, כי הפגיעה בפרטיות במקרה זה היא שולית ואינה בליבת הזכות, ומאידך כי האינטרס הציבורי בחשיפת המידע הוא בעל משקל משמעותי, הרי שתוצאת איזון האינטרסים בענייננו היא ברורה ומובהקת…האינטרס הציבורי בחשיפת המידע המבוקש גובר, בנסיבות העניין, על זכותם של אדלסון, רגב וראש הממשלה לפרטיות".

 


בבקשה שהגיש היום נתניהו לבית המשפט העליון, נטען  כי "ההלכה החדשה בשאלת היחס בין חופש המידע לבין חוק הגנת הפרטיות אינה עולה בקנה אחד עם לשון החוק ותכליתו". עוד  נטען כי "ההלכה החדשה מביאה לפגיעה בסדרי שלטון וממשל"


 

עוד כתב השופט מזוז כי "לא מדובר בעניין רכילותי גרידא, בקשר חברי שבין גורם שלטוני לבין בעליו או עורכו של עיתון. הקשר שבין ראש הממשלה לעיתון 'ישראל היום' – עיתון יומי נפוץ ורב-השפעה – מצוי על סדר היום הציבורי ומעסיק את הציבור ואת המערכת הפוליטית כמעט מיום הקמתו של העיתון ב-2007. השיח הציבורי האינטנסיבי והמתמשך בשאלת מהות הזיקה שבין ראש הממשלה לעיתון ובאשר למטרות העומדות ברקע ייסודו של העיתון הובילו בין היתר גם לבדיקה של מבקר המדינה, לעתירה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית לקראת הבחירות לכנסת ה-20, ליוזמות חקיקה להגבלת פעילות העיתון, ויש אף הקושרים בין יוזמות אלה למהלכים שהובילו להקדמת הבחירות".

"כמו כן", כתב השופט מזוז, "יש לתת משקל גם לעובדה כי מדובר מחד גיסא, בראש הממשלה, היינו הגורם השלטוני הבכיר ביותר, שבתקופה הרלוונטית החזיק גם בסמכויות מיניסטריאליות במשרדים נוספים, כולל משרד התקשורת; ומאידך גיסא, מבקשי המידע אינם 'אזרח סקרן' גרידא אלא עיתונאי בכיר וכלי תקשורת מרכזי שערכו בשעתם תחקיר בסוגיית הקשרים שבין ראש הממשלה לבין העיתון 'ישראל היום' ובעליו, בו הוצג העיתון כ"שופר לקידום העמדות והאינטרסים של ראש הממשלה", והמבקשים להעמיק ולאשש את ממצאי התחקיר".

 

 

בבקשה שהגיש היום נתניהו לבית המשפט העליון, נטען כי "עד לפסק דין זה, בתי המשפט נמנעו במודע מלהכריע בשאלת היחס בין חוק חופש המידע לבין חוק הגנת הפרטיות. במקום זאת, יצרו בתי המשפט מנגנון המאפשר את חשיפת המידע לציבור תוך שמירה על הפרטיות". בנוסף, נטען כי "ההלכה החדשה בשאלת היחס בין חופש המידע לבין חוק הגנת הפרטיות אינה עולה בקנה אחד עם לשון החוק ותכליתו", וכי "ההלכה החדשה ביחס להגדרת התיבה 'מידע' כמשמעה בחוק חופש המידע איננה עולה בקנה אחד עם תכליות החוק". עוד  נטען כי "ההלכה החדשה מביאה לפגיעה בסדרי שלטון וממשל".


 

 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.