728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

סערה בקבוצת "הארץ"

סערה בקבוצת "הארץ"

סמי פרץ מסיים את תפקידו כעורך "דה מרקר", שיוכפף מעתה לעורך הראשי של "הארץ", אלוף בן - כשברקע חשש מגל פיטורים במסגרת תכנית קיצוצים משמעותית

מו"ל "הארץ", עמוס שוקן הודיע היום (חמישי) במייל לעובדי "הארץ" ו"דה מרקר", כי העורך הראשי של "דה מרקר", סמי פרץ, מסיים את תפקידו, וכי עורך "הארץ", אלוף בן, יהיה מעתה העורך הראשי, "כפי שהוא העורך הראשי של כל העיתון על חלקיו השונים". מי שיערוך את בפועל את "דה מרקר"  יהיה אבי בר-אלי, כתב התשתיות של העיתון. בהודעתו, כתב שוקן: "סמי הוביל את המרקר להישגים יוצאי דופן בעיתונות הישראלית והביא ערך עצום לציבור ולעיתון, ואני מודה לו על כך מאוד". פרץ ימשיך לכתוב בעיתון ככותב וכפרשן בכיר.
 

פרץ עצמו התייחס לדברים בציוץ בטוויטר וכתב: "מסיים היום 12 שנים כעורך דה מרקר. גאה ושמח שנפל בחלקי להוביל את העיתון הכלכלי המשפיע בישראל. מאחל הצלחה לאבי בראלי התותח שיחליף אותי".

 


 
עם קבלת ההודעה עזבו העובדים את מקומות עבודתם וקיימו אספת עובדים ספונטנית מול חדרי הנהלת העיתון. מו"ל העיתון, עמוס שוקן, יצא אליהם, לאחר פגישה שערך עם הוועד וענה על שאלותיהם. בדבריו, התייחס לפיצול שהיה עד כה בין "הארץ" ל"דה מרקר", ואמר כי "המציאות הכלכלית של 160 מיליון שקל הכנסות מפרסום ל'הארץ' בשנת 2006 לעומת 70 מיליון שקל עכשיו, מחייבת שינויים בהסתכלות. ההסתכלות הזו עבדה טוב עד 2005 והיא כנראה תעבוד טוב מ-2017". כשנשאל אם המרקר יקוצץ מבחינת מספר עמודים, בגלל הפרסום, השיב: "זה יכול להיות. נדמה לי שכרגע הסיכום בין רמי (גז) לסמי (פרץ) היה של שלושים עמודי תוכן בעיתון היומי, יכול להיות שכן נחליט להקטין, אני לא יודע עוד". כנשאל לגבי הפיטורים הצפויים העיתון, הוא אמר: "יהיו, יהיו. דיברנו על זה עכשיו עם הוועד, עוד אין לנו על זה הערכה ברורה. זה לא הייתי אומר מספרים עצומים"
 

Posted by Adi Emanuel on Thursday, August 31, 2017

 
מזה חודשים עומדת קבוצת הארץ "הארץ" בפני תכנית קיצוצים משמעותית, שפרטיה עדיין לא ידועים. על-פי פרסומים שונים, התכנית כוללת פיטורים של עשרות עובדים. לפני כשבוע הכריז ועד העובדים של העיתון, המאוגד בארגון העיתונאים של ההסתדרות, על סכסוך עבודה.
 

בתחילת החודש הפתיע מו"ל "הארץ" עמוס שוקן, כאשר הודיע לעובדי הקבוצה כי כל עובד שהפך להורה ב-2017 יקבל שבעה ימי חופשה אותם יוכל לנצל במהלך כל ימות השנה. אלא שההטבה עליה הודיע שוקן, "למרות שהכיוון שלנו צריך להיות הקטנת הוצאות לנוכח מה שקורה בשוק הפרסום" – כפי שכתב לעובדים, לא ממש הפיגה את החששות הכבדים והאווירה העכורה השוררת במסדרונות העיתון, לנוכח גל הקיצוצים המתוכנן בקבוצה.
 
בידי ועד העובדים בעיתון "הארץ" או בידי מי העובדים, גם הבכירים שבהם, אין מידע מדויק בנוגע לפיטורים ולקיצוצי היעול הצפויים בעיתון, אותם מקדם המנכ"ל רמי גז, בגיבויו של שוקן. מדובר בעיקר בשמועות, אף כי הפעם תחושת העובדים היא שלשמועות יש על מה לסמוך. זו גם אינה הפעם הראשונה בשנים האחרונות שהנהלת הקבוצה יוזמת מהלכים כאלה. למעשה תכניות קיצוצים במטרה לחסוך עלויות נשלפו גם בשנים 2012 – 2015, במחצית השניה של אותן שנים, לקראת חגי הסתיו. עשרות עובדים התבקשו אז לפרוש לאחר ששוכנעו, בשיחות אישיות, כי "מיצו את עצמם", אחרים פוטרו שלא מרצונם.

 


המו"ל שוקן, אמנם אינו מתעלם מקיומו של הוועד (הוא גם אינו יכול, על פי החוק) ומקיים עמו מעת לעת פגישות עדכון, שבהן אף יש החלפת דיעות, ואולם המטרה העיקרית שלשמה הוקם הוועד, כמו כל ועד, שהיא חתימה על הסכם קיבוצי, לא הושגה עד כה


 

ועד העיתונאים בקבוצה, בראשות יעל קציר מ"דה מרקר", הוקם על רקע התסכול של עובדי הקבוצה בהיעדר הביטחון התעסוקתי שבו הם מצויים, אלא שלא עלה בידו להגיע לחתימה על הסכם עבודה קיבוצי עם הנהלת "הארץ". המו"ל שוקן, אמנם אינו מתעלם מקיומו של הוועד (הוא גם אינו יכול, על פי החוק) ומקיים עמו מעת לעת פגישות עדכון, שבהן אף יש החלפת דיעות, ואולם המטרה העיקרית שלשמה הוקם הוועד, כמו כל ועד, שהיא חתימה על הסכם קיבוצי, לא הושגה עד כה. לא שבכוחו של הסכם קיבוצי למנוע פיטורי עובדים, בוודאי לא בעולם התעסוקה של 2017 (ראו חברות כ"טבע" או "חיפה כימיקלים", שבהן פועלים ועדים מנוסים). ואולם, הסכם קיבוצי טוב יכול לכלול סעיפים שבכל זאת יכולים להקשות על כל הנהלה מלפגוע חד צדדית במעמדם של העובדים או לפטרם בלא דיון נאות עם נציגות העובדים.

 

העיתונאי אהוד עין גיל, שפרש לפני כשלושה חודשים מעבודתו ב"הארץ", שם שימש בתפקידו האחרון כאומבודסמן של העיתון, סיפר בראיון לאתר אגודת העיתונאים, על הניסיונות לאורך השנים של ועד עובדי "הארץ" – שהיה מאוגד תחת אגודת העיתונאים בת"א – בו הוא היה חבר עד לשנת 2014 (ואז פרש ממנו על רקע ההחלטה של רוב חברי הוועד לעבור לארגון העיתונאים של ההסתדרות) להגיע לחתימת הסכם קיבוצי: "אני זוכר שאחרי שהקמנו את ועד העובדים בעיתון, ב-2007, באנו לעמוס שוקן עם רשימה של דרישות לשיפור בשכר ובתנאים הסוציאליים. עוד לפני שהוא שמע מה שיש לנו להגיד, הוא הבהיר לנו: 'דעו לכם שהסכם קיבוצי לא יהיה כאן'. לא הרמנו ידיים וקיימנו עמו לא מעט פגישות מתוך רצון שההבנות שיושגו בינינו לבין נציגי ההנהלה יעוגנו בהסכם קיבוצי, אבל זה לא צלח. יחד עם זאת, הגענו לכמה הישגים, כגון צמצום מספר המפוטרים והגדלת הפיצויים לפורשים. ההנהלה גם נאותה לדווח לנו באופן שוטף על מצבו הכספי של העיתון, בתמורה על חתימה מצידנו על שמירת סודיות. להסכמות האלה הגענו רק אחרי שקיימנו כמה אסיפות מחאה, שאחת מהן אף הובילה לשביתה בת יום אחד (באוקטובר 2012) שמסגרתה נמנעה הוצאתו של העיתון, צעד נדיר ב'הארץ'".
 

הסכם עבודה קיבוצי היה קיים ב"הארץ", כמו בכל העיתונים הגדולים, עד סוף שנות ה-80. ההסכם הבטיח קיומו של ועד עובדים חזק (היו"ר האחרון של הוועד היה זאב יפת) והקשה על הנהלת הקבוצה לשלוף תכניות קיצוצים בלא התראה. אלא שבתום מאבק מתוקשר, שכלל אפילו הפעלת מסוק כדי שייטול את חבילות העיתונים מעל הגג של העיתון- הבן, "חדשות", ובתום מאבק בבית הדין הארצי לעבודה, עלה בידי שוקן להכניע את ועד העובדים – וחשוב מבחינתו: לבטל את הסכם ההעסקה הקיבוצי שהיה קיים בקבוצה. מכאן הייתה דרכו לצעדי התייעלות, לרבות פיטורי עובדים, חלקה.
 

גל הקיצוצים הצפוי כעת בעיתון, שאת מלוא פרטיו, כאמור, ועד העובדים אינו יודע (תופעה תמוהה כשלעצמה), עשוי להיות הפעם מרחיק לכת יותר לעומת הקיצוצים שנעשו בשנים הקודמות, מכיוון שמדובר בפגיעה בשדרה הניהולית של "דה מרקר", מותג שבזכות הקו שנקט והתחקירים החשובים שפרסם יש לו חלק חשוב בשמירה על היקף המינויים של עיתון "הארץ". לפי אחת ההערכות בקרב העיתונאים, הנהלת הארץ" שוקלת את האפשרות להפסיק את הופעתו הנפרדת של "דה מרקר" ולמזג אותו בתוך עמודי החדשות של "הארץ", כך שתהיה מעין שיבה למדור "הארץ- כלכלה" שפעל עד אמצע שנות ה-2000. פירושו של צעד זה יהיה כמובן, התייתרות רוב עובדי "דה מרקר" המועסקים כיום – כתבים, עורכי תוכן, רכזי מערכת, גרפיקאים וצלמים. שוקן, השומר עד כה על עמימות, אינו מאשר את ההערכה הקיצונית הזו, אך בינתיים, בחודשים האחרונים ניכרת הפחתה של מספר עמודי העיתון. ולא רק בדה מרקר: צומצם גם מספר עמודי המוסף השבועי, גלריה- שישי ומוסף הספרות והתרבות.
 

בהיעדר הסכם קיבוצי ב"הארץ", הנהלת הקבוצה יכולה לבצע את תכנית הקיצוצים התורנית כמעט ללא הפרעה. נכון, שוקן הזמין את נציגות העובדים לפגישה עמו כדי לדון במהלכים שעל הפרק וגו זו מצידה דורשת שהוא יימנע מנקיטת צעדים חד צדדיים כל עוד לא תושג הסכמה לגביהם בין הצדדים. הוועד אף מאיים ב"צעדים ארגוניים" וסביר שהוא שומר לעצמו גם את האופציה המשפטית. ואולם כוחו של הוועד בעיתון "הארץ" מוגבל. זה לא אותו ועד חזק יחסית שהיה קיים בעבר, ואשר גם הוא, הוכנע בנוק אאוט, מהדהד. נוק אאוט שלאחריו הונהגו בקבוצה חוזי העסקה אישיים. אם לשפוט על פי ניסיון השנים האחרונות, הרעש שקם סביב תוכנית הקיצוצים ב"הארץ" לא ימנע משוקן לבצע את תכניותיו . מצבו הכלכלי של העיתון והמגמה הכללית של היחלשות העיתונות המודפסת, מניעים אותו לעשות מהלך משמעותי, כזה שיכאב לעובדים, שרבים מהם קנו את עולמם בחשיפותיהם הייחודיות. זו רעידת אדמה, שעוד צפויות כמותה בגזרה הלא יציבה בלאו הכי של שוק העיתונות.

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.