728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

תחת הכותרת: שיחות חולין

תחת הכותרת: שיחות חולין

האם חשיפת מועדי השיחות של ראש הממשלה עם ראשי "ישראל היום", התדירות ומשך הזמן שלהן, מפזרת את ערפל ההיתממות באשר למהות העיתון הנפוץ במדינה?

בתום מאבק משפטי עיקש ורב תהפוכות שניהלו חדשות 10 והעיתונאי רביב דרוקר במשך שנתיים וחצי, נאלץ ראש הממשלה בנימין נתניהו להעביר אתמול (ראשון) את פירוט השיחות שערך עם ראשי העיתון "ישראל היום" – הבעלים, שלדון אדלסון והעורך הראשי לשעבר, עמוס רגב – כפי שקבע בית המשפט העליון, לפני כחודש.

 

מהפירוט עולה כי ב-19 הימים שלפני הבחירות שנערכו ב-22 בינואר 2013, שוחח נתניהו בטלפון עם עורך העיתון לשעבר, עמוס רגב, 15 פעמים – כמעט כל יום. חלק מהשיחות התקיימו בשעות של סגירת העיתון והורדתו לדפוס. ביום הבחירות שוחח נתניהו גם עם רגב וגם עם אדלסון.

 

ביום שבו עבר בקריאה טרומית חוק ישראל היום, שלדברי נתניהו גם בגללו הוא פירק את הממשלה והלך לבחירות, שוחח ראש הממשלה עם אדלסון שלוש פעמים.
 

בתאריך 25.1.2015 שוחח נתניהו עם רגב ארבע פעמים בין השעה 22:35 ל-23:56. ב"ישראל היום" של יום המחרת הכותרת הראשית מביאה את הסבר נתניהו לנאום שנשא בקונגרס האמריקני: "הנאום נגד איראן – לא נגד אובמה".

רביב דרוקר. מאבק משפטי עיקש ורב תהפוכות

 

במסגרת דו"ח ביקורת על מימון בחירות ומימון מפלגות שפרסם באוקטובר 2016 מבקר המדינה, יוסף שפירא, הוא נמנע מלהכריע בשאלה האם עיתון החינם רב התפוצה "ישראל היום" הוא למעשה כלי תעמולה עבור ראש הממשלה בנימין נתניהו והליכוד, בנימוק כי אין לו כלים לבחון את הסוגיה. אתמול נמסר ממשרד המבקר כי "כל עוד מתקיימת חקירת משטרה משרד מבקר המדינה נמצא מחוץ לתמונה. במצב עניינים זה לא ניתן כי מבקר המדינה יבחן עתה את הנושא ואת השלכותיו האפשריות בתחום מימון המפלגות". בפברואר השנה, פורסם כי מבקר המדינה יוסף שפירא פנה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלביט וביקש לקבל את כל החומר שנאסף ב"תיק 2000" על חקירת השיחות בין רה"מ בנימין נתניהו ומו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס. מנדלבליט הודיע שיעביר למבקר את כל החומר בתום החקירה הפלילית, כי היא קודמת לבדיקה.
 

יו"ר הקואליציה, דוד ביטן, אמר במוצ"ש באולפן "פגוש את העיתונות" כי בכוונתו לבקש ממשרד ראש הממשלה את פירוטי השיחות של אהוד אולמרט ואריאל שרון עם מו"לים ועורכי עיתונים. "עושים עניין מכלום, הוא לא היחיד שמדבר עם עורכי עיתון", אמר ביטן והדגיש כי הצהרת נתניהו מ-2015 לפיה אין לו השפעה על עיתון "ישראל היום" אינה שקרית.
 

בעיתון "ישראל היום" דיווחו היום על חשיפת מועדי השיחות בין ראש הממשלה לראשי העיתון בידיעה קצרצרה במדור הרכילות של העיתון. עורך "ישראל היום", בועז ביסמוט, אמר היום בשיחה עם רזי ברקאי בגלי צה"ל  כי "לעורך עיתון יש גם את הפריווילגיה לא לפרסם משהו בכלל אם הוא מוצא לנכון. אתה אמרת שזו פצצה, אבל לטעמי זה אפילו לא קפצון. זה חלק מפסטיבל. כולם יודעים שדברים כאלה, שיחות בין פוליטיקאים ואפילו בין ראשי ממשלות לעיתונאים, זה דבר שהיה קיים וגם יהיה, אבל פה הופכים את זה למשהו עצום וענקי".

 

פרופ' גבי וימן. צילום: אוניברסיטת חיפה

 

פרופ' גבי וימן, מהחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה, אומר כי נכון שכל פוליטיקאי מדבר בהזדמנות זו או אחרת עם מו"ל או עורך עיתון, ואולם המצב בעידן של נתניהו שונה. "לא ידוע על אף ראש ממשלה, שרים או חברי כנסת שדיברו עם בעלים או עורכי עיתונים בהיקף שעשה נתניהו עם ראשי 'ישראל היום'", אומר וימן, "ולכן, השיחות האלה של נתניהו עלולות להפוך אותו למי שפעל כדי לשלוט בתכניו של 'ישראל היום' ולהפכו לכלי תעמולה שלו, שלא כחוק.
 

"אני לא מדבר על שיחות בין ראש הממשלה לבין הכתב הפוליטי של העיתון. זה בסדר גמור. עבודתו של הכתב הפוליטי מתבססת על שיחות עם שרים, חברי כנסת, פעילי מפלגות בכל הדרגים, כגון חברי מרכז – וגם עם ראש הממשלה. מהדיווח שנתניהו נאלץ להציג, בהוראת בית המשפט, עולה תבנית קבועה של שיחות. לא בכדי נתניהו ניסה למנוע את הפרסום ואחר כך לעשות מניפולציה בכך ששיחק עם נתונים ממוצעים ונמנע בתחילה מלנקוב בשעות המדויקות שבהן דיבר עם אדלסון או עם רגב הוא לא רצה, לכאורה, שיתברר כי השיחות קוימו סמוך לשעת קביעת הכותרת הראשית בעיתון".
 

– נתניהו היה, כידוע, מיודד עם אדלסון ועם רגב. והוא טען לפיכך כי הקשר הטלפוני בינו לבינם היה מהסוג של שיחות עם ידידים. איזו בעיה יש עם זה?
 
"עם ידידים אינך מדבר כמעט בכל יום ובשעות לילה מאוחרות, אלא בכל מיני ימים ובכל מיני שעות. כשאתה מדבר בסמוך לשעת סגירת העיתון, אינך מנהל סמול טוק של חברים".

 


פרופ' גבי וימן: "לא בכדי נתניהו ניסה למנוע את הפרסום ואחר כך לעשות מניפולציה, בכך ששיחק עם נתונים ממוצעים ונמנע בתחילה מלנקוב בשעות המדויקות שבהן דיבר עם אדלסון או עם רגב הוא לא רצה, לכאורה, שיתברר כי השיחות קוימו סמוך לשעת קביעת הכותרת הראשית בעיתון"


 

– עד מאי 96, אז נסגר עיתון "דבר", ובמשך עשרות שנים, פעלה בישראל עיתונות מפלגתית ענפה למדי. עורכי "על המשמר", "קול העם", "חירות", "למרחב" "הבוקר", או "הצופה" (שהמשיך להופיע עוד כמה שנים) ודאי קיבלו הוראות מראשי המפלגות שהיו הבעלים של אותם עיתונים. לעתים אותם ראשי מפלגות כיהנו כשרים ואף כראשי ממשלה. במה הדבר שונה?
 

"העיתונות המפלגתית נמוגה מהעולם. אין סיבה להתגעגע לעיתונים שהוציאו מפא"י, מפ"ם, הליכוד ויתר המפלגות. אגב, היו ניסיונות להחיות את העיתונות המפלגתית לקראת מערכות הבחירות בשנות ה-90 וגם לאחר מכן, אבל הניסיונות לא צלחו – וטוב שכך. אבל יש הבדל אחד גדול בין אותם עיתונים יומיים לבין 'ישראל היום'. העיתונים ההם לא הסתירו את העובדה שהם בשליטה מוחלטת של המפלגות ומזוהים עם דרכן, בכנסת ובשטח. העיתונות המפלגתית מעולם לא התכחשה לשליחותה.
 

"לא זה המצב עם 'ישראל היום'. זה עיתון שאינו מצהיר על עצמו כעל כלי פוליטי של תנועה או אדם מסוים. הוא אינו ממצב את עצמו כביטאון של מפלגה או של שר או של ראש הממשלה. היה לי פעם עימות עם עמוס רגב בשאלה מה הזהות של 'ישראל היום' הוא טען בלהט שזה עיתון בלתי מפלגתי ונטול פניות. אני טענתי שהוא כן מפלגתי".
 

"העיתונות המפלגתית נשלטה בידי גופים ציבוריים, מפוקחים. הכל שם היה גלוי וברור. 'ישראל היום' שייך לבעלים שהוא איש עסקים. לפי תצהיר שהגיש שלמה פילבר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת ומקורבו של נתניהו, אין שום קשר בין ראש הממשלה לבין 'ישראל היום'. זה תמוה. הרי נתניהו מתפקד כעורכו הסמוי של העיתון.

 

פרופ' צבי רייך. צילום: קייל קאסידי


 

"לעיתון 'ישראל היום' תפקיד פרובלמטי בשוק התקשורת. עצם מהותו עומדת בסתירה לכאורה עם חוק מימון מפלגות ועם החוקים למניעת סחר בהיצף של השוק – בהיותו עיתון מופץ חינם, שמפר את מודל עיתונות החינם. לעיתוני חינם רגילים יש מודל רווח, והם מבוססים על מערכות עיתונאיות קטנות ללא הפצה ביתית וללא מהדורות סופשבוע. וזה הקונטקסט שבו התרחשו השיחות בין נתניהו לבין ראשי העיתון", אומר פרופ' צבי רייך, מהמחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון ובעבר עיתונאי ב"ידיעות אחרונות".

 

"האם השיחות בין נתניהו לבין אדלסון ורגב חושפות את העובדה שהשיחות בין האדונים האלה לא היו תמימות, או שמא השיחות האלה התנהלו במסגרת סיקור רגיל של פעולות ראש הממשלה על ידי עיתון ימני בישראל? זאת יצטרכו לקבוע שומרי הסף ובהם היועץ המשפטי לממשלה. להבנתי, השיחות חושפות את מהות הקשר בין ראשי העיתון לבין נתניהו, מהות מטרידה", אומר רייך.

 


פרופ' צבי רייך: "גם תפקידו החידתי של ראש הממשלה יואר כעת בעקבות חשיפת מועדי שיחותיו: נתניהו שם עצמו בכל זווית אפשרית של התקשורת. הוא גם צרכן שלה, גם ספק אינפורמציה שלה וגם רגולטור שלה. סוף סוף נדע כמה זמן ומשאבים האיש מקדיש לפעילות שלו בשדה התקשורת, אולי על חשבון דברים אחרים, חשובים עשרות מונים"


 

רייך דוחה אף הוא הוא את הטענה כי השיחות בין נתניהו לראשי "ישראל היום" התנהלו במסגרת יחסי החברות בינהם. "עם חברים לא מדברים בתדירות כזו של כמעט מדי יום. שיחות בתדירות גובהה יכולות להתנהל בין ראש הממשלה לבין כתבים פוליטיים. זה אני מקבל, אבל לא זו תמונת המצב. מה שראש הממשלה עשה זה להתעלם מהכתב הפוליטי של 'ישראל היום' ולדבר מעל ראשו, ישירות עם בעלי העיתון או העורך הראשי".
 

– נו, ואהוד ברק לא נהג כך כשהיה ראש ממשלה, כאשר השתמש בערוץ ישיר עם עורכי העיתונים, תוך עקיפת הכתבים הפוליטיים?
 

" ברק עשה את זה, אבל מעט, ממש מעט. בתקופות קודמות, לרבות זו של ברק או אולמרט, לא היה מצב שבו התקיים חיבור כה אינטנסיבי בין ראש הממשלה לבין הבעלים או העורך הראשי. פה מדובר כנראה באובססיה. זה מזכיר את העיתונות הסובייטית, אז על שולחן העורך היו שלושה קווי טלפון, האחד מחובר לפוליטבירו, השני למזכיר המפלגה הארצי והשלישי למזכיר המפלגה האיזורי. במערכת 'ישראל היום' חסר רק מכשיר אינטרקום שיחבר בקלות ללשכת ראש הממשלה".
 

"ישראל היום הוא עיתון חידתי. יש לו המון כובעים. הוא אינו מפלגתי לכאורה, בבעלות פרטית, מקורב לנתניהו, ומתנהל באופן הרסני כלפי כל יתר העיתונים. רוב הציבור לא תופס איזה מין עיתון זה. 'ישראל היום' של תקופת עמוס רגב הוא תופעה תקשורתית כל כך מורכבת וחמקמקה, שדרוש לא פחות מסמינר' כדי להסביר לציבור מה הבעיה בריבוי הזהויות שהעיתון הזה לובש בכל פעם לנוחותו. אז אולי פיסת האינפורמציה החדשה הזו – תדירות השיחות בין נתניהו לבין בעלי העיתון – תציב זרקור שיסייע לפתור את החידה הזו.

 

"גם תפקידו החידתי של ראש הממשלה יואר כעת בעקבות חשיפת מועדי שיחותיו: נתניהו שם עצמו בכל זווית אפשרית של התקשורת. הוא גם צרכן שלה, גם ספק אינפורמציה שלה וגם רגולטור שלה. סוף סוף נדע כמה זמן ומשאבים האיש מקדיש לפעילות שלו בשדה התקשורת, אולי על חשבון דברים אחרים, חשובים עשרות מונים".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.