728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

משני צידי "חומת המידע"

משני צידי "חומת המידע"

דני רובינשטיין, מעורכי הספר "Reporting the Middle East - Challenges and Chances": התקשורת בישראל אינה פועלת לפי "הכר את השכן" אלא לפי "דע את האויב"

מלחמת יום הכיפורים, שפרצה באוקטובר 73', היתה המלחמה האחרונה שהתנהלה בין מדינות – ישראל מול מצרים, סוריה וירדן. זו היתה המלחמה האחרונה במזרח התיכון שהתנהלה בין מדינות. כל העימותים שפרצו מאז בהם היתה מעורבת ישראל, התקיימו במסגרת מוגבלת – מול הפלסטינים ואגונים השייכים להם. לשינוי זה שחל במסגרת של העימות, נוצר לתקשורת תפקיד מרכזי.

 

זו התזה העיקרית בספר חדש שיצא לאור בימים אלה בעריכתם של העיתונאי והמזרחן דני רובינשטיין ופרופ' דן כספי המנוח, מבכירי חוקרי התקשורת בישראל, שהלך לעולמו בינואר השנה. הספר, "Reporting the Middle East: Challenges and Chances", שבהוצאתו לאור סייעה אוניברסיטת בן גוריון, מאגד שמונה מאמרים ומחקרים המנתחים את הפיכתן של המלחמות בהן ישראל הייתה נתונה למוגבלות בהיקפן (לא עוד ישראל מול כל מדינות ערב, אלא ישראל מול ארגונים פלסטינים). כמו כן, הספר מצביע על הפיכתה של התקשורת לגורם משפיע יותר ויותר על שיקולי הצדדים בעימותים הצבאיים במזרח התיכון בעשרות השנים האחרונות.

 

"המלחמות הגדולות נוסח מלחמות העולם הראשונה והשניה, מלחמת ששת הימים או מלחמת יום הכיפורים, בהם השתתפו דיוויזיות שלמות של טנקים בסיוע כוח אדיר שש של מטוסים וספינות קרב – חלפו מהעולם", אומר רובינשטיין בראיון עמו. רובינשטיין היה בעבר כתב "דבר" בירושלים, לאחר מכן פרשן "הארץ" לענייני ערבים ובהמשך בעל טור קבוע ב"כלכליסט" שעסק במצב הכלכלי ברשות הפלסטינית. לדבריו, מי שמשמשים כיום צד חשוב במאמץ המלחמתי הם הגורם המדיני, המתבטא במהלכים דיפלומטיים והגורם התקשורתי, המתבטא באופן הסיקור של שדה הקרב.

 

"כלי התקשורת כיום הם שדה הקרב האמיתי בעימותים שבהם מעורבת ישראל באיזור", אומר רובינשטיין. "קח לדוגמא את החמאס. מה שקורה ביינו לבין הארגון הזה אינו מלחמה טוטאלית. אנו הרי דואגים שיהיה להם אוכל ואספקת חשמל, כך שהעימות הצבאי אתם הוא מוגבל. מה שחשוב לכולם, לנו ולהם, זה איך כל העניין הזה ייראה בטלוויזיה".

 


"המלחמות בהן מעורבת ישראל כיום, מתנהלות באופן מוגבל ובסיומן קשה לדעת מי ניצח בהן. למעשה, מי שמחליט בנוגע לתוצאות העימותים הללו היא התקשורת. היא זו שקובעת מי הצד המנצח. היא קובעת זאת אף יותר מהשדה עצמו שבו התרחשה הלוחמה"


 

– אבל התקשורת לא יכולה לקבוע תוצאות של עימותים אלימים בינינו לבין הארגונים הפלסטינים.

"בכל האירועים הביטחוניים שבהם ישראל היתה מעורבת, לא ברור מי ניצח בשטח. היתה אינתיפאדה ב-87' והחלה אינתיפאדה שניה בסוף 2000, היתה מלחמת לבנון הראשונה (82') ושניה (2006) ולפני שנה גם חווינו את אינתיפאדת הסכינים. בכל האירועים הללו אי שלא יכול לקבוע מי ניצח בשטח. עד היום יש ויכוח האם יצאנו 'מחוזקים' מכל אחד מהאירועים הללו, או 'מוחלשים'. גם מבצע 'צוק איתן' לפני שלוש שנים יצר ויכוח ציבורי בשאלה שנגעה למחיר הדמים שהמבצע גבה ולגבי משך הזמן הרב שבו הוא התנהל. מה אני רוצה להגיד בזה? שכיום המלחמות בהן מעורבת ישראל מתנהלות באופן מוגבל ובסיומן קשה לדעת מי ניצח בהן. למעשה מי שמחליט בנוגע לתוצאות העימותים הללו היא התקשורת. היא זו שקובעת מי הצד המנצח. היא קובעת זאת אף יותר מהשדה עצמו שבו התרחשה הלוחמה".

 

דני רובינשטיין

 

פרופ' דן כספי ז"ל. צילום:( daliaca (CC BY-SA 3.0

"וכשאני מצביע על כלי התקשורת, כוונתי היא לצלמים, לא פחות מאשר לכתבים. לפני שלוש שנים זיעזע את העולם צילום של ג'ון הג'יהדיסט, המציג אותו כורת ראש של עיתנאי שנפל בשבי דעאש. התצלום הזה סייע ליצור דעת קהל שמתעבת את הפעולות של ארגון המדינה האיסלאמית, לפחות במערב. ובאינתיפאדה השניה, מה שעיצב את דעת הקהל הישראלית, הוא אותו תצלום של הלינץ' ברמאללה שבוצע כנגד ישראלי מבניין המשטרה בעיר. היום כל ישראלי שנוסע בשטחים ולא מותקף באבנים שמח שהנסיעה נגמרה בלי שעשו לו לינץ'. גם התצלום של הילד הפלסטיני, מוחמד אל- דורה, מסתתר בזרועות אביו מפני צלפי צה"ל הותיר רושם עמוק, אצל הפלסטינים ובכל העולם. יש בשטחים בתי ספר הקרויים על שמו של הילד".

 

-אבל כלי התקשורת בישראל ובשטחי הפלסטינים אינם זהים. בכל צד מופיעים כלי תקשורת המפיצים מידע שמעובד באופן שונה, כך שהשפעתו של כלי תקשורת אחד יכולה לנטרל את ההשפעה של כלי תקשורת המופיע בצד השני.
"יש מה שקרוי 'חומת מידע'. החומה האמיתית ביננו לבין הפלסטינים אינה זו שהקימו בשטח – שאגב לא שווה הרבה, כי היא אינה מסוגלת למנוע כניסה של שב"חים לתחומי ישראל. החומה האמיתית היא 'חומת המידע'. יש שורה של גורמים המעצבים את המידע שמגיע אלינו לגבי הפלסטינים ובכיוון ההפוך – את המידע שמגיע לפלסטינים אודותינו.

 


"לתקשורת שמור כיום חלק גדול בקונפליקטים. במלחמת האזרחים בסוריה התקשורת היא זו שמציגה אזרחים אומללים שנפגעו מהפצצות מזוויעות ומעוררת ויכוח אם אסד השתמש או לא השתמש בנשק כימי. ומה הסעודים דורשים? שיסגרו את רשת 'אל-ג'זירה', בעלת הפופולריות העצומה, כחלק מהעימות ביניהם לבין קטאר"


 

"קח שני עיתונים, האחד ישראלי והשני פלסטיני, ותראה שכל אחד מהם מתאר את המציאות ביננו בצורה שונה, ובעצם הפוכה. כשיש תקרית חמורה שבה נפגע ישראלי ובתגובה מהירה שוטר משמר הגבול מחסל את המחבל, בעיתון הפלסטיני יכתבו: 'נער פלסטיני נורה ליד שער שכם', בעוד שבעיתון הישראלי יכתבו: 'מחבל הסתער עם סכין על אזרח ישראלי'. המצב שבו המדיה הפלסטינית נותנת את הגרסה שלה לדברים בצורה שמונעת מאתנו, הישראלים, לקבל את המידע שהצד השני נותן, וכך גם להיפך, הוא חומת המידע.

 

"חומת המידע נועדה לחזק את אחד הצדדים במאבק על התודעה, אותו מאבק הנלווה למלחמה בשטח. החומה הזו היא גורם מכריע במלחמות המודרניות המתנהלות כאן. יש לה תפקיד חשוב במלחמות המוגבלות המתחוללים כאן. מי שבונה את חומת המידע אלה דוברים ויועצים אסטרטגיים משני הצדדים, מכוני מחקר וכן, גם קורסים של צה"ל. כולם עסוקים בבניית החומה הזו".

 

איזה תפקיד ממלאת כיום התקשורת בקונפליקטים אלימים?

"לתקשורת שמור כיום חלק גדול בקונפליקטים, ולא רק בינינו לבין הפלסטינים אלא גם במזרח התיכון בכלל. הגורם העיקרי שנעשה בו שימוש במלחמת האזרחים בסוריה הוא התקשורת. היא זו שמציגה אזרחים אומללים שנפגעו מהפצצות מזוויעות ומעוררת ויכוח אם אסד השתמש או לא השתמש בנשק כימי. ומה הסעודים דורשים? שיסגרו את רשת 'אלג'זירה', בעלת הפופולריות העצומה, כחלק מהעימות ביניהם לבין קטאר.

 

"התקשורת היא כשדה הקרב עצמו. בין דפיה מתנהל הקרב האמיתי. הבעיה שבעיני היא חמורה היא שכלי התקשורת בישראל אינם פועלים לפי הסיסמא 'הכר את השכן', המעודדת מצב של שלום, אלא לפי הסיסמא 'דע את האויב', המטפחת אווירה של מלחמה. על התקשורת לשנות את גישתה זו ובמקום שתטפח את חומת המידע, תאמץ גישה של 'הכרת השכן'. הייתי מצפה לקרוא כתבות שמתארות את חיי היומיום בשטחי הפלסטינים, את מנהגים הקיימים שם ואת מצוקות התושבים. גישה זו חשובה כעת, כשמעמדה של התקשורת במשפיעה על קונפליקטים הוא כה מרכזי".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.