728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

הזכויות השנויות במחלוקת

הזכויות השנויות במחלוקת
"כדי שלא להוריד את המלים 'גם אם אני הומו' הפתרון הוא מחיקת המלה 'להתחתן'"צילום מסך מתשדיר האגודה לזכויות האזרח

בג"ץ הורה למחוק את המלה "להתחתן" מתשדיר שעסק גם בזכויות בני זוג מאותו מין והסכים שאין לפסול לשידור משפטים כמו "הזכות לדבר ערבית בלי לחשוש"

בג"ץ פסק היום (רביעי) כי יש למחוק את המלה "להתחתן" מהמשפט "הזכות לאהוב להתחתן גם אם אני הומו" מתשדיר של האגודה לזכויות האזרח. ההחלטה התקבלה בעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח לבג"ץ נגד הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו בעקבות פסילת תשדירים מטעמה שהיו אמורים לעלות בערוץ 2 ובערוץ 10. עם זאת, השופטים אליקים רובינשטיין, ענת ברון וחנן מלצר הסכימו שאין לפסול לשידור משפטים כמו "הזכות לדבר ערבית בלי לחשוש", "אין שויון, אין חרות, אין כבוד במקום שלא שומר על זכויות אדם" ו"הזכות לאהוב גם אם אני הומו".

 

לכבוד שבוע זכויות האדם, שחל בחודש דצמבר, ביקשה האגודה לזכויות האזרח מערוצי הטלוויזיה לשדר במסגרת זמן קהילה תשדיר מטעמה. בתשדיר מופיעים ידוענים, שכל אחד מהם משמיע משפט בנושא.

לאחר מספר ימים, במהלכם שודר התשדיר ארבע פעמים בערוץ 2, קיבלה האגודה לזכויות האזרח הודעה מהזכייניות שהתשדיר לא ישובץ "במתכונתו הנוכחית ועד ביצוע התיקונים הנדרשים", וזאת עפ"י החלטה של מחלקת הפרסומות של הרשות השנייה, שפסלה שימוש בשלושה משפטים, בהתאם לכלל בכללי הרשות השנייה, האוסר לשדר פרסומת בנושאים השנויים במחלוקת בציבור. המשפטים שנפסלו הם: "גם אם אני הומו" (שנאמר לאחר המשפט "הזכות לבחור ולהתחתן עם מי שאני בוחרת"), "הזכות לדבר ערבית בלי לחשוש"; ו- "אין כבוד. אין חירות. אין שוויון" (שהמשכו, שלא נפסל, הוא – "במקום שלא שומר על זכויות אדם").
 

"הזכות לאהוב ולהתחתן עם מי שאני רוצה, גם אם אני הומו" ו"הזכות לדבר ערבית בלי לחשוש" אינם משפטים שנויים במחלוקת – טענה האגודה לזכויות האזרח בעתירה שהוגשה לבג"ץ בפברואר נגד הרשות השנייה. בעתירה נכתב כי כבר לפני למעלה מעשור הורה בג"ץ למשרד הפנים לרשום כנשואים בני זוג בני אותו מין שהתחתנו מחו"ל, ומדובר בזכות מוכרת ומקובלת בארץ. גם השפה הערבית היא שפה רשמית במדינת ישראל ורשויות ציבוריות מחויבות להשתמש בה. לכן לא יתכן שנושאים אלו, המוכרים על ידי המדינה, הם שנויים במחלוקת כפי שטענו ברשות השנייה. משפט נוסף שנפסל הוא "אין כבוד. אין חירות. אין שוויון", אלא שבניגוד להחלטת הפסילה, טענת האגודה לזכויות האזרח, מדובר במשפט שלא עומד בפני עצמו. מיד לאחריו נאמר "במקום שלא שומר על זכויות אדם". קשה להאמין שמישהו יחלוק על הקביעה לפיה במקום שלא שומר על זכויות אדם אין כבוד, חירות או שוויון.
 


 

בהחלטתו כתב המשנה לנשיאת בית המשפט העליון (בדימוס), השופט אליקים רובינשטיין, כי במקרה הזה "עסקינן במסרים פוליטיים-חברתיים-ציבוריים, אם גם – כאמור – לא פוליטיים במובן המפלגתי. עליהם לעמוד בכללים; וכאמור, רוח הפסיקה היא כי יש לצמצם למינימום מסרים שב'מרחב הפוליטי' בתשדירי הפרסומות, בין אם בתשלום ובין אם לאו". השופט רובינשטיין אמר כי מבחן "התשדיר ההפוך", אותו הציעה הרשות השנייה, יכול לשמש כמבחן עזר לשם כך – "קרי, האם ניתן להעלות על הדעת, בגבולות הסביר, 'תשדיר הפוך', אשר תועלה בו עמדה פוליטית-חברתית-ציבורית מנוגדת, וממילא שנויה במחלוקת".

 


"נראה ברי כי לגבי הזכות להתחתן לגבי בני זוג מאותו מין (להבדיל, יש לקוות, מן הזכות לאהוב ולבחור את האופן שבו יחיו כל איש ואשה את חייהם) ישנם חילוקי דעות בציבור הישראלי, ולא כל שכן בקרב באי כוחו בכנסת ובממשלה, ואין נישואין בין בני זוג מאותו מין מוכרים בישראל, וזאת להבדיל מרישום נישואין שנערכים בחו"ל"


 

באשר לאמירה "הזכות לדבר ערבית בלי לחשוש", כתב השופט רובינשטיין: "יתכן אמנם לכאורה טעם בדברי המשיבה, כי משתמע מן האמירה שיש החוששים לדבר ערבית, וזאת אף שהיא שפה רשמית בישראל ושפתו של המיעוט הגדול במדינה, ומן הסתם יהיו שיחלקו על החשש. עם זאת, אנו נכונים לצאת מן ההנחה המצערת כי יש ערבים שבמקומות מסוימים יעדיפו מחשש זה או אחר שלא לדבר ערבית, הגם שסבורים אנו כי כל דובר ערבית כשפת-אם רשאי וצריך להתגאות בכך, ולא אמור להיות בישראל כל חשש שהוא בהקשר זה, ואדרבה. שקלול הנושא גבולי, ובמקום של גבוליות יגבר חופש הביטוי, ובשקלול החלטנו שלא לפסול דברים אלה, שגם אינם 'מזמינים' 'תשדיר הפוך' של ממש".
 

לגבי האמירה "הזכות לאהוב ולהתחתן עם מי שאני בוחרת גם אם אני הומו", כתב השופט רובינשטיין: "נראה ברי כי לגבי הזכות להתחתן לגבי בני זוג מאותו מין (להבדיל, יש לקוות, מן הזכות לאהוב ולבחור את האופן שבו יחיו כל איש ואשה את חייהם) ישנם חילוקי דעות בציבור הישראלי, ולא כל שכן בקרב באי כוחו בכנסת ובממשלה, ואין נישואין בין בני זוג מאותו מין מוכרים בישראל, וזאת להבדיל מרישום נישואין שנערכים בחו"ל.
 

השופט רובינשטיין כתב כי הוא ער לעובדה שהחלטת הפסילה של הרשות השנייה מוקדה במשפט "גם אם אני הומו", והציע להותיר מלים אלה, ולמחוק את המלה "להתחתן".
 

"למעשה", נכתב, "המאבק לנישואין בין בני זוג מאותו מין הוא חלק מן המאבק לנישואים אזרחיים, שכן ברי כי הדין הדתי, המסדיר את תחום הנישואין והגירושין במדינה, אינו מאפשר זאת; וגם כאן, מדובר ב'מסר בנושא פוליטי, חברתי, ציבורי או כלכלי השנוי במחלוקת בציבור'…. בנסיבות אלה אישור הביטוי 'להתחתן' עלול להזמין תשדיר נגדי המתנגד לנישואין בין בני אותו מין, על כן יחול מבחן 'התשדיר ההפוך'. נראה, כי כדי שלא להוריד את המלים 'גם אם אני הומו' הפתרון הוא מחיקת המלה 'להתחתן'.
 

באשר לאמירה "אין שויון, אין חרות, אין כבוד במקום שלא שומר על זכויות אדם", כתב השופט רובינשטיין כי "עדיף היה כי ייאמר 'אם אין שומרים על זכויות אדם', כדי שלא להשמיע שישראל היא מקום שאינו שומר על זכויות אדם. אך גם דבר זה גבולי, וההמשך 'כי בלי זה אנחנו לא שוים, אני לא שוה' תומך בגבוליות, ומורה לכיוון חופש הביטוי. ומכאן שבשל חופש הביטוי מוצע שלא להתערב בתוכן השידור בנקודה זו.
 

כאמור, השופט רובינשטיין, שאליו הצטרפו השופטים ענת ברון וחנן מלצר, החליט להתיר את שידור הקטעים העוסק בזכות לדבר ערבית ובשמירה על זכויות אדם, ואלה ישודרו, אך "לפסול את המלה 'להתחתן' – היא בלבד – תחת פסילת 'גם אם אני הומו'".

 

עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה, אמר היום בתגובה: "בקבלו את עתירת האגודה לזכויות האזרח בג"ץ לא רק הגן על חופש הביטוי של האגודה להשמיע את דברה בטלוויזיה, אלא גם על זכותו של הציבור להיות חשוף למסר על זכויות האדם של כל בני האדם, לרבות הזכות לדבר בשפה הערבית ולזוגיות בין בני אותו המין. כפי שציינה השופטת ברון, אסור להשלים עם עמדה 'שתשדיר המקדם זכויות אדם יהווה מסר חברתי ופוליטי שנוי במחלוקת; ההכרה והמחויבות לזכויות אדם קשורה בטבורה לעצם קיומה של חברה דמוקרטית; בוודאי שכך במציאות שבה אנו חיים'. זכויות האדם הם מאבני היסוד של הדמוקרטיה, ולכן משמעות החלטת הפסילה של הרשות השנייה היתה חמורה במיוחד. חבל שבג"ץ אישר את פסילת המילה להתחתן. זכותם של בני זוג בני אותו המין להתחתן היא זכות אדם בסיסית. בסרטון לא עלתה השאלה באיזה אופן יש ליישם זכות זו בישראל, ולכן לא היה מקום לאשר פסילה זו."

 


אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה
KE2017

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz