728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

סיקור מלחמה ב-140 תווים

סיקור מלחמה ב-140 תווים
חיל התותחנים מבצע ירי בתותחי 155 מ"מ בזמן מבצע צוק איתן.צילום: דובר צה"ל, CC BY 2.0

כיצד השתקף מבצע "צוק איתן" בפעילות הטוויטר של עיתונאים ישראלים, לעומת פעילות הטוויטר של עיתונאים זרים שסיקרו את העימות האלים בקיץ 2014

במהלך מבצע צוק איתן בעזה בקיץ 2014, עשו עיתונאים שסיקרו את העימות שימוש נרחב בטוויטר. אלא שעיתונאים ישראלים העבירו באמצעות טוויטר סיפורים שונים על העימות האלים, שארך 50 יום בקיץ 2014, מאשר עמיתיהם העיתונאים הזרים. כך עולה ממחקר שערך אורי טננבוים, מאוניברסיטת טקסס שבאוסטין, ארה"ב.

 

טננבוים ניתח במחקרו את פעילות הטוויטר של 20 עיתונאים מכלי תקשורת ישראלים ועוד 20 עיתונאים מארגוני תקשורת בינלאומיים שסיקרו את מבצע צוק איתן, במטרה להעריך את השימוש שעשו שתי קבוצות העיתונאים בטוויטר במסגרת עבודתם השוטפת. בפתח מחקרו, שפורסם ב- International Journal of Communication, הוא קובע כי טוויטר הוא אמצעי תקשורת המאתגר את סיקור המלחמה המסורתי, המחובר ביסודו למקורות שהם גורמים רשמיים ונטייתו היא מטבעה לאומית.
 

במהלך הסיקור של המבצע, העיתונאים הישראלים נשענו בעיקר על מקורות רשמיים (כגון צה"ל, משרד הביטחון) , בעוד שעמיתיהם מהמדינות השונות התבססו פחות על פקידים רמי דרג ויותר על ארגונים לא רשמיים שנראו בעיניהם כגורמים מוסמכים.
 

העיתונאים הישראלים ואלו הזרים נבדלו אלה מאלה בתוכנם של המסרים שהעבירו בטוויטר בזמן המבצע ולמעשה העבירו לקוראיהם דיווחים שונים מהמתרחש בחזית ובעורף. הדיווחים של העיתונאים הישראלים העניקו משקל נכבד לסיקור של ירי הרקטות מרצועת עזה לתוך ישראל, ההתרחשויות בישראל הקשורות לצוק איתן (כגון הירידה במספר הטיסות בנתב"ג), כמו גם העימותים בין צה"ל לפלסטינים בגדה. לעומת זאת, דיווחי הכתבים הזרים התמקדו יותר בהתקפות צה"ל ברצועת עזה ואירועים שהתרחשו בתוך הרצועה כגון הרוגים ופצועים ותיאורים בעלי השלכות הומניטאריות.
 

במילים אחרות, אומר טננבוים, העיתונאים הישראלים סיקרו יותר מחבריהם הזרים את הסבל שנגרם לתושבים בצידו הישראלי של הגבול. הם הציגו פחות מחבריהם את ישראל ככוח תוקפן בעימות הזה. זה תואם את התיאוריה הקיימת (ראה זנדברג ונייגר, 2005) ולפיה עיתונאים המסקרים עימות אלים נמצאים במצב שבו הם בדילמה בין נאמנותם לאומה לבין נאמנותם למקצוע, כאשר הם משתייכים לאחד הצדדים למלחמה.
 

הסבר אחר שהוא מציע לשונות באופן הדיווח בין עיתונאים ישראלים לעמיתיהם הזרים נעוץ בעובדה שהעיתונאים הישראלים הוגבלו באפשרויות הכניסה לשטח רצועת עזה ובמקרים רבים הכניסה לרצועה נמנעה מהם לחלוטין.
 

ממצאי המחקר מראים כי עיתונאים זרים וישראלים כאחד ראו בטוויטר גם אמצעי כדי להעביר דרכו חומרים של משתמשי טוויטר אחרים ועשו שימוש ב-Retweet – ציוץ מחדש. מחצית מהציוצים שהעיתונאים הישראלים ריטווטו היו באנגלית (50.8% מכלל הריטוויטינג). מדוע הם עשו כן? ככל הנראה העיתונאים הישראלים ראו בכך אמצעי כדי להעביר הלאה דיווחים של עיתונאים אחרים שהיו ביקורתיים כלפי מהלכי הממשלה וצה"ל, תחת ציוץ פוסטים ביקורתיים משל עצמם.
 

בנוסף לריטוויטים, בזמן מצבע צוק איתן  עשו העיתונאים שימוש נרחב למדי במענה לציוצים (Reply), והעדיפו דרך זו כדי לבטא את דעותיהם, אף יותר מאשר בציוצים "רגילים". העיתונאים הישראלים, כמו עמיתיהם הזרים, התכתבו עם עיתונאים אחרים וגם עם בלוגרים ומשתמשי טוויטר אחרים. הדבר אפשר חלופי דיעות ופרספקטיבות עם אנשים המצויים מחוץ למוקדי הכוח.
 


מאמרו של אורי טננבוים ב-International Journal of Communication:

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz