728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

מקלטו של העובד החלש

מקלטו של העובד החלש
אילוסטרציה: pixabay

שני ספרים שייצאו לאור במהלך השנה הקרובה, עוסקים בניתוח התופעה של התארגנות עובדים והקמת ועדים, שהיא אחת המרכזיות ביחסי העבודה בשנים האחרונות

מאות ואף אלפי עובדים במשק נמצאים בימים אלה בשלב זה או אחר של התארגנות, קרי ניסיון להקים ועד עובדים שייצג את ענייניהם מול הנהלת המפעל או החברה. המניע לכך הוא הנחתם של העובדים שאם יהיו "מאוחדים", כוח המיקוח שלהם מול המעסיק יהיה חזק יותר והם יוכלו כך להשיג תנאי עבודה ושכר טובים יותר וגם ביטחונם התעסוקתי יגבר.

 

במציאות כיום, התארגנויות העובדים לא בהכרח הביאו לשיפור בתנאי העבודה והשכר. שוק העבודה בישראל וברוב מדינות העולם הוא מורכב. במקום שהנהלות מגיעות למסקנה כי יש הכרח לפטר, הן עושות זאת בדרך כלל. ראו חברת טבע, מפעל חיפה כימיקלים ותוכנית הפרישה, לעתים הכפויה, בבנקים – מקומות שבהם העובדים מאורגנים ומיוצגים בידי ועדי עובדים.

 

גם בכלי התקשורת פועלים כיום ועדי עובדים, דבר שלא מונע מהנהלות העיתונים, דוגמת "הארץ", "גלובס" ובמידה מסוימת גם "ידיעות אחרונות", לגבש תוכניות קיצוצים הכוללות פיטורי עובדים בהיקפים משמעותיים. אפילו חברת החשמל, שבה פועל אחד הוועדים החזקים במשק, הודיעה בשבוע שעבר שהיא מתכוונת לפטר 250 עובדים ותיקים.

 

יהושע שטאובר, סופר, יועץ ארגוני ובעבר סמנכ"ל במכון לבון לחקר תנועת העבודה ודני ואזנה, סופר, שהיה בעברו עיתונאי ב"צומת השרון", ממייסדי ועד עובדי חברת פלאפון (הוועד הראשון שהוקם בחברה לתקשורת סלולרית) וכיום מהנדס בחברת תקשורת גדולה, כותבים בימים אלה – כל אחד בנפרד – ספר על מאחורי הקלעים של התארגנויות העובדים בישראל, התופעה שהיא אחת המרכזיות ביחסי העבודה בישראל ב-7-8 השנים האחרונות.

יהושע שטאובר. צילום: אבי ליפשיץ, CC BY-SA 3.0

הספר של שטאובר עוסק בתופעת ההתארגנויות של עובדים מנקודת מבט של השחקנים המרכזיים: הוועדים החדשים, ארגוני העובדים, המעסיקים, המומחים, עורכי הדין בתחום משפט העבודה, היועצים ליחסי עבודה (שחלקם כיהנו בעבר כממונים על השכר במשרד האוצר), בתי הדין לעבודה והתקשורת.

 

לספר חמישה פרקים עיקריים. הפרק הראשון עוסק בהצגת השנים הראשונות להתארגנויות העובדים בשנים 2007-2010. הוא מתאר את הניצוץ שהדליק את התהליך: שילוב של חולשה מתמשכת של ההסתדרות, שהייתה במשבר שהתקשה לצאת ממנו (גם משבר כלכלי), התחזקות הכלכלה הניאו ליברלית בישראל, גידול בפערים בין קבוצות עובדים בתוך מקומות העבודה, לרבות השכר הדמיוני של המנהלים. "השילוב של גורמים אלה יצר תסיסה שבאופן טבעי עלתה מתוך דרגי העובדים הנמוכים. עובדים שלא תוגמלו התמלאו תסכול מכך שקראו בעיתונים על השכר המופרז של מנהליהם", אומר שטאובר.

 


שטאובר טוען שבתקופה האחרונה מסתמן שינוי בגישה של בתי הדין לעבודה שמתבטא בהתקרבות מה למעסיקים: "בתי הדין לעבודה, שבתחילת הדרך סייעו בפסקי הדין שלהם לעובדים שרצו להתארגן ולהקים ועדים במקומות העבודה, מנסים כיום להיות מאוזנים יותר ולקבל יותר פסקי דין המטיבים עם המעסיקים"


 

הפרק השני בספר מדבר על גל התארגנויות השני שהוא לב התהליך עצמו. מתואר שם ניתוח מקרה: האירועים בחברת פלאפון: מאבק סוער, לעתים גם אלים, בין העובדים לבין הנהלת החברה על מימוש זכות ההתארגנות. הפרק מתעכב גם בפסק הדין המכונן של השופטת נילי ארד, שעורר ביקורת רבה מצד המעסיקים, ואשר קובע כי אסור למעסיק להתערב בשום צורה בתהליך ההתארגנות של עובדים. "'פלאפון' היה המקרה היחידי שבו איש מחברי ההנהלה בתקופת המאבק לא היה מוכן להתראיין וחלקם הגדירו את מה שקרה בחברה כטראומה", מספר שטאובר. פרק זה מתאר גם יש גם את התארגנות עובדי כלל ביטוח, לאחר 20 שנה שבהם עובדי ענף הביטוח בישראל לא היו מאורגנים כלל. הפרק עוסק גם במאבקם של עובדי רשת מקדונלדס למען התארגנות, מאבק שלא הצליח.
 

הפרק השלישי מציג את השחקנים ומנתח כל אחד מהם, את עמדותיהם ואת המאבקים הפנימיים שהתחוללו לעתים בין העובדים בשאלה מי מייצג אותם, כפי שקרה באחרונה בנמל אשדוד.
 

הפרק הרביעי מתאר את תהליכי המשא ומתן הקיבוצי אחרי שכבר הוקמו ועדי עובדים, שהרי אין משמעות להקמת ועד, אם אין במקום העבודה הסכם עבודה קיבוצי, המביא לידי ביטוי מעשי את יחסי העבודה במקום. הפרק מתאר את הדינמיקה של המשא ומתן בין הוועדים והאיגודים מקצועיים מזה לבין ההנהלות ויועציהן מזה.
 

הפרק החמישי עוסק בהיבטים המשפטיים של התארגנות העובדים. הפרק, שנכתב במשותף עם עורכי הדין שי תקן ומורן פרידמן ממשרד עורכי הדין פישר בכר חן, טוען שבתקופה האחרונה מסתמן שינוי בגישה של בתי הדין לעבודה שמתבטא בהתקרבות מה למעסיקים. "בתי הדין לעבודה, שבתחילת הדרך סייעו בפסקי הדין שלהם לעובדים שרצו להתארגן ולהקים ועדים במקומות העבודה, מנסים כיום להיות מאוזנים יותר ולקבל יותר פסקי דין המטיבים עם המעסיקים", אומר שטאובר.

 

הזרזים להקמת הוועדים

בשנת 2012 היה דני ואזנה, כאמור, שותף מרכזי במאבק עובדי פלאפון תקשורת להתאגדות עובדים תקדימית בענף ההייטק והסלולר. את השתלשלות האירועים הסוערת, שהובילה למהפכה בשוק התעסוקה בישראל, תיעד ואזנה בספרו השני "מהפכה וצדק", אשר יצא לאור בתחילת שנת 2015 בהוצאת "ספרי צמרת". בספרו החדש של דני וזאנה, שייצא לאור בקרוב, הוא סוקר את קורות המאבק של העובדים בישראל למען עבודה מאורגנת. לדעתו, כמה אירועים שימשו זרז להקמת הוועדים. ראשית, הוא אומר, הקמתו של ארגון "כוח לעובדים" ב-2007, שיצר סוג של חרדה בקרב ראשי ההסתדרות לנוכח הקמתו של ארגון עובדים מתחרה.

 


דני ואזנה: "המפעל החשוב הזה שנקרא 'התארגנות עובדים' עלול לקרוס בעתיד, בגלל מכלול של סיבות, כגון הניסיונות לחוקק את חוק בוררות חובה, הצעדים שנוקטים מעסיקים במטה להקים ועדי עובדים מקורבים להם והניסיונות מעת לעת לבטל את קיומם של בתי הדין לעבודה"


 

זרז שני היה, לדעתו, המחאה החברתית של 2011, שהגבירה לא רק את המודעות למחירי הקוטג', אלא גם, אמנם בשוליים, גם את המודעות למעמדם המוחלש של רבים מהעובדים בישראל, ובראש ובראשונה אלה שאינם מאורגנים ועובדי הקבלן.
 

דני ואזנה. צילום מתוך עמוד הפייסבוק שלו

הזרז השלישי של תהליך ההתארגנויות היה מה שווזאנה מכנה "הכשל בתרבות הארגונית בחברות ההיי טק". "כוונתי לתפיסה קלוקלת ברוב החברות בענף, שקידשה את הרווח וההון ואשר איבדה את כל האיזונים. תפיסה המזלזלת במושג 'ביטחון תעסוקתי' ואשר מעודדת הטלת גזירות על העובדים והכל על רקע המדיניות הניאו ליברלית", הוא אומר.
 

הזרז הרביעי הוא, לפי הספר, הלך הרוח החדש יחסית של בית הדין לעבודה, שהחל עם מינויו של נשיא בית הדין הארצי לעבודה סטיב אדלר, ב-97'. "תחת כהונתו של השופט אדלר ושל הבאים אחריו, ניתנו פסיקות לטובת העובדים כאשר גולת הכותרת היה פסק דין פלאפון של השופטת נילי ארד בסוף 2012, פסק דין שעודד עוד ועוד קבוצות עובדים להתארגן, מכיוון שהוא שבר את המוסכמה ולפיה מעסיקים יכולים ואף רשאים לסכל התארגנות של עובדיהם או לבטל התארגנות קיימות של עובדים באמצעות הפצה בקרב העובדים של 'טופס ביטול חברות', או הקמת ועדים המקורבים להנהלות", אומר וזאנה.
 

הזרז החמישי היה, לדעתו, שורה של תיקוני החקיקה שיזם יו"ר ההסתדרות בעבר, עופר עיני, בתחום חוקי העבודה, כתנאי להצטרפות מפלגת העבודה לקואליציה והקמתו של אגף להתארגנות עובדים במסגרת ההסתדרות.
 

עם זאת וזאנה סבור שישנם אתגרים משמעותיים בכל הקשור לעתידו של תהליך ההתארגנות. "המפעל החשוב הזה שנקרא 'התארגנות עובדים' עלול לקרוס בעתיד, בגלל מכלול של סיבות, כגון הניסיונות לחוקק את חוק בוררות חובה מצד נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין ומעסיקים אחרים, הצעדים שנוקטים מעסיקים במטה להקים ועדי עובדים מקורבים להם ולא פחות מסוכן: הניסיונות מעת לעת לבטל את קיומם של בתי הדין לעבודה, שמזה כעשרים שנה מצטיירים כמגיני הוועדים ולא פחות חשוב מכך – כמקלטו של העובד החלש".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.