728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

מראה שבורה

מראה שבורה
הקנצלרית, אנגלה מרקל. "היא מקרינה את התחושה שמה שהיא עושה הוא למען המדינה, ולא למען עצמה. הגרמנים מתחברים לצניעות ולמסירות הזו"צילום: Shutterstock,360b

העיתונאי אלדד בק: "התקשורת בגרמניה השתיקה במכוון את הזעם העממי כלפי הממסד בסוגיית הפליטים ומהגרים. הבחירות שברו את המראה שכלי התקשורת יצרו"

תוצאות הבחירות בגרמניה גורמות לטלטלה פוליטית, בגרמניה עצמה ולא פחות מכך ברחבי יבשת אירופה. הקנצלרית אנגלה מרקל השיגה ניצחון ותישאר בתפקידה כהונה נוספת, רביעית, אך מפלגתה השמרנית ושותפתה לקואליציה, המפלגה הסוציאל דמוקרטית מהמרכז- שמאל השיגו תוצאות מהגרועות בתולדותיהן (מאז 1949). במקביל, עלה על כוחה של מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" הימנית קיצונית, בעלת הסממנים הגזעניים, שנכנסה לבונדסטאג, זו הפעם הראשונה מאז תום מלחמת העולם השנייה.

 

הבחירות בגרמניה נערכו על רקע מצבו האיתן של המשק הגרמני ויכולתו הטובה להתמודד עם המשבר הכלכלי של העשור האחרון ומאידך גם התגברות הוויכוח הפנימי בנושא המהגרים והפליטים שנכנסו למדינה בשנים האחרונות והגידול בפערים בחברה הגרמנית, שגרמו לכך שיותר ויותר אזרחים חשו שאין להם חלק בשגשוג הכלכלי.
 

"כלי התקשורת והסקרים בגרמניה אמנם חזו שמרקל תצא מהבחירות כשידה על העליונה, אבל איש לא צפה את המהלומה שספגה מפלגתה השמרנית והסוציאל -דמוקרטים. מדובר ברעידת אדמה. הממסד הפוליטי חטף מכה", אומר אלדד בק, שליח העיתון "ישראל היום" באירופה. בק, בעבר שליח "ידיעות אחרונות" באירופה ועורך דסק החוץ בעיתון "הארץ", פרסם לפני שלוש שנים את ספרו "גרמניה, אחרת" ובמארס האחרון את ספרו "הקנצלרית – מרקל, ישראל והיהודים" (שניהם בהוצאות "ידיעות ספרים").

 

– אולי כלי התקשורת לא העריכו נכונה את מה שחשו גרמנים רבים לנוכח טיפולה של הקנצלרית מרקל בסוגיית המהגרים והפליטים?

"בתקשורת הגרמנית הייתה נטייה להתעלם מהיבטים מסויימים, על פי רוב לא חיוביים, של כניסת המהגרים הלא החוקיים למדינה. התקשורת פשוט לא רצתה לעסוק בזה. העיתונים רצו 'למכור' את גרמניה כארץ פתוחה וסובלנית. היא השתיקה את היווצרותן של בעיות גדולות, כלכליות וחברתיות, כתוצאה מהכניסה הלא חוקית של המוני פליטים ומהגרים ממדינות באסיה, המזרח התיכון ואפריקה.
 

"התקשורת השתיקה במכוון את הזעם העממי שאזרחים רבים היפנו כלפי הקנצלרית מרקל וכלפי הממסד בכלל, לנוכח הכניסה הבלתי מבוקרת של פליטים ומהגרים. היא פחדה להראות שיש פה משהו שיעמיד בספק את ההתקדמות הנפלאה של המשק הגרמני ואת עמידתו הראויה באתגרי המשבר הכלכלי שפקד את העולם ואת אירופה. עכשיו באו הבחירות ושברו את המראה שכלי התקשורת יצרו".

 

אלדד בק. (צילום: מתוך פייסבוק)

 

– אתה מעריך שמרקל תצליח להתנהל על בסיס הקואליציה המוחלשת הנוכחית?

"ללא ספק, מרקל חטפה מכה, גם אם היא ניצחה בבחירות – וזה קשור למדיניותה כלפי הפליטים והמהגרים. היא לא יכולה לברוח מזה. אני משוכנע שהיחלשותה הפוליטית והעובדה שתצטרך כל העת להשקיע חלק גדול מזמנה ויכולותיה בחיבור בין קצוות החבל כדי לשרוד, יובילו אותה למסקנה שלא להתמודד על כהונה נוספת, חמישית, כקנצלרית.

 


"בתקשורת הגרמנית הייתה נטייה להתעלם מהיבטים מסויימים, על פי רוב לא חיוביים, של כניסת המהגרים הלא החוקיים למדינה. התקשורת פשוט לא רצתה לעסוק בזה. העיתונים רצו 'למכור' את גרמניה כארץ פתוחה וסובלנית"


 

-ובכל זאת, מצבה הטוב של גרמניה, מבחינה כלכלית ומבחינת מעמדה הגאו-פוליטי, היה אמור דווקא לחזק את מרקל, וזה לא קרה. מדוע?

"זה מעניין. מצבה של גרמניה יכול להיחשב כמעולה. יש לה הישגים כלכליים, התעשייה שלה חזקה, מדיניות הרווחה ראויה לשבח ומעמדה הבינלאומי של המדינה איתן מתמיד, וכל זה קורה במשמרתה של מרקל, שכבר 12 שנה מחזיקה ברסן השלטון. אבל חלקים באוכלוסיה חשים פחות ביטחון במצבם. חוששים לאבד את מה שיש להם, בתחום התעסוקה והיציבות הכלכלית שלהם. בבחירות הללו הם נתנו לזה ביטוי.

 

– מדוע הם חשים חוסר ביטחון?

"הסיבה היא ההגירה הבלתי מרוסנת של כשני מיליון זרים ממדינות העולם השלישי בשנתיים וחצי האחרונות. התופעה הזו מעוררת ביקורת רבה בקרב רבים והיא מושמעת, כמובן, כלפי מרקל".

 

– וכעת, לנוכח תוצאות הבחירות יחול שינוי בגישה בנושא הפליטים והמהגרים שנכנסו לגרמניה?

"עוד לא שמעתי הצהרות בנושא מאז היוודע תוצאות הבחירות, אבל מותר להעריך שהמפלגות הממסדיות ינסו לגבש צעדים להקטנת מימדי ההגירה הבלתי חוקית לתחומי גרמניה. מי שלא היה צריך להגיע – יפונה מהמדינה, אך במקביל, לגבי מי שהשלטונות יחליטו שהם רשאים להישאר במדינה, יושקע מאמץ כדי שהם ייקלטו במערכת החינוך ובשוק העבודה".

 

– וההצלחה של מפלגת AFD ("אלטרנטיבה לגרמניה") תשפיע אף היא על היחס לפליטים ולמהגרים?

כן. ההצלחה של מפלגת הימין הפופוליסטית תאפשר לגורמים קיצוניים לבטא ביתר שאת את התנגדותם להישארות של מהגרים בתחומי גרמניה. הם יעשו זאת, לפי הערכתי, ביתר בוטות ואף בדרכים אלימות. עד כה התקשורת הגרמנית התעלמה ממעשי אלימות מצד אנשי ימין קיצוני כלפי מהגרים או מצד מהגרים כלפי אזרחים. לא בטוח שהיא תוכל להמשיך במדיניות זו כאשר האלימות תגבר".

 


"מצבה של גרמניה יכול להיחשב כמעולה. יש לה הישגים כלכליים, התעשייה שלה חזקה, מדיניות הרווחה ראויה לשבח ומעמדה הבינלאומי של המדינה איתן מתמיד – וכל זה קורה במשמרתה של מרקל. אבל, חלקים באוכלוסיה חשים פחות ביטחון במצבם. בבחירות הללו הם נתנו לזה ביטוי"


 

– מה מאפשר את הישארותה של מרקל בשלטון, לאורך שנים רבות?

"מרקל היא אשה ללא כריזמה, ללא גינונים, ובלי שום פומפוזיות. היא מקרינה את התחושה שמה שהיא עושה הוא למען המדינה, ולא למען עצמה. הגרמנים מתחברים לצניעות ולמסירות הזו. יש לה יכולת לנהל טוב את העניינים הכלכליים, החברתיים והבין-מדינתיים, גם ודווקא בתקופה של משברים בלתי פוסקים. אתמול היא אמרה ש'באמצעות הרוגע בא הכוח'. וזאת היא. יש למרקל יכולת בלתי רגילה לשמור על שליטה עצמית, מבלי להיכנס למצבי רוח, בלי לעשות קרקס, אלא לראות מה קורה ומי ומה עומדים מולה. זה נותן לה כוח והגרמנים מרגישים עם זה טוב. כן, כן, בדיוק ההיפך מראשי מדינות ברחבי העולם, החל מטראמפ וארדואן וכלה בפוטין. אבל יש לזכור שמתחת לפני השטח האדמה רועדת: הכנסת המהגרים הלא חוקיים, ובהם מוסלמים העושים בגרמניה, פחות או יותר, את מה שהם רוצים, מערערת את תחושת הביטחון ואינה מוסיפה לה כוח".

 

– יש להתנהלותה של מרקל קשר לעובדה שהיא גדלה במשך שנים רבות במזרח גרמניה הקומוניסטית, בעלת המשטר הקשוח, אפילו ביחס למדינות מזרח אירופה האחרות?

"אומרים שהיא הנהיגה שיטות עבודה שהיו מקובלות במזרח גרמניה: היא מקבלת החלטות בעצמה, בלי לשאול אחרים, והיא פתוחה מאוד לעמדות סוציאליסטיות. אבל גרמניה המזרחית גם היתה חוד החנית של האנטי-ישראליות המזרח אירופית בזמן שלטון הקומוניזם שם, ואת זה היא לא אימצה בכלל. ההיפך הוא הנכון".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה
KE2017

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz