728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

הסקסיסט כדמות להערצה

הסקסיסט כדמות להערצה
בובת השעווה של יו הפנר ב"מדאם טוסו" בלאס וגאסצילום: Peanutroaster | Dreamstime

התקשורת היוצאת מגדרה להלל את מי שפועלו יכול להיות מתורגם במונחים של פשע שנאה, היא דוגמה לאופן שבו חוסר השוויון המגדרי מוטמע במערכות החברה והתרבות

בניגוד לגישות הרואות באמצעי התקשורת כלי ביקורתי שיש בכוחו להוביל לשינויים חברתיים רחבי היקף, קיימות גישות המצביעות על האופן בו התקשורת פועלת לשמר את הסדר החברתי הקיים, על היבטיו המגדריים. על פי תפיסות אלו, התקשורת פועלת כשופר של האליטה השלטת, המורכבת רובה ככולה מגברים. מבט חטוף על אוסף כתבות הפרידה מיו הפנר, בחלק ניכר מהעיתונות בישראל, מדגים את מידת תקפותה של הגישה השנייה.

 

התקשורת הכתובה בארץ התגייסה, ברובה, לתאר את הפנר כדמות חיובית, עד כדי הצגתו כמודל לחיקוי ולהשראה. זאת, בכתבות הנעדרות שמץ של ביקורת, כגון "'להתראות הף, כוכבים ושפנפנות נפרדים מיו הפנר" (מעריב). טורים הרואים בו מופת ודוגמה: "האיש שבנה אימפריה כלכלית עם הון עצמי של 600 דולר בלבד" (גלובס) ורשימות שמציגות אותו כלא פחות מאשר גיבור תרבות: "סקס, סמים וחופש ביטוי: יו הפנר, האיש ששינה את פניה של ארה"ב השמרנית" (הארץ). הכיסוי התקשורתי כלל ביטויי ההערצה כגון "המייסד האגדי של מגזין הגברים" (מאקו), "המיליונר שהפך סקס לנושא שיחה בארוחת הערב" (דה מארקר), "האיש והאגדה" (וואלה) ועוד. כל אלו, הם כאין וכאפס לגלריית התמונות המחפיצות שליוותה את הכתבות, ולעתים אף הייתה גולת הכותרת. למעשה, שיח התקשורת בישראל אימץ במידה רבה את ז'רגון המילים והתרבות אותם ייצג הפנר, כך שהמונח "שפנפנות" חזר שוב ושוב – כאילו מדובר היה בתואר שובב, חסר משמעות פוליטית מקטינה ועולבת של נשים.

 

ביטויי הערצה אלו יכולים להעיד על האופן שבו במקרים רבים, העיתונות בישראל לא רק שאינה פועלת ככלי ביקורת כנגד עוולות חברתיות, אלא אף משמשת כלי להטמעת אי השוויון המגדרי. במקרה של הפנר, מדובר באימוץ נלהב ונעדר ביקורת של מי שלמעשה פעל לאיין את המיניות הנשית מתוכן. הפנר הציג נשים כמוצר צריכה, חסר רצון ותשוקה משל עצמו. משל כל עצמיותן של נשים נועדה לענג את המבט הגברי המתבונן בהן. הוא כמובן לא פעל לבד.

 

למעשה, ניתן להתייחס להפנר כסוכן של תפיסה היסטורית שנוצרה בעולם שנוהל על ידי גברים, מנקודת מבטם, באופן שראה נשים ככלי שנועד לשרתם.

 

כבן מסור של השיטה, הפנר ידע "להלבין" את מיקומו החברתי כזנאי הסוחר בנשים. הוא הצליח לפלס לעצמו מקום בתקשורת המיינסטרים במספר דרכים: הוא תרם כספים רבים דבר שסייע לו להציג את עצמו כסוג של נדבן, השתמש בהונו כדי לשמן מנגנונים ומערכות שיכלו לייצג אותו באופן אוהד, משל היה דוד חצוף ושובב, והרבה להציג את עצמו כליברל המשחרר את הבריות מתפיסות שמרניות, תוך מימוש עקרונות של הגשמת החופש המיני.

 


כבן מסור של השיטה, הפנר ידע "להלבין" את מיקומו החברתי כזנאי הסוחר בנשים. הוא הצליח לפלס לעצמו מקום בתקשורת המיינסטרים במספר דרכים: הוא השתמש בהונו כדי לשמן מנגנונים ומערכות שיכלו לייצג אותו באופן אוהד, משל היה דוד חצוף ושובב, והרבה להציג את עצמו כליברל המשחרר את הבריות מתפיסות שמרניות, תוך מימוש עקרונות של הגשמת החופש המיני


 

בנוסף, הפנר הצליח למתג את עצמו באמצעות ראיונות עם שורה של דמויות מוכרות, בהם הנשיא המכהן טראמפ, שהופיע על תמונת השער של גיליון מרץ, 1990. שורת הכותבים המובילים שהסכימה לכתוב לכתב העת השוותה לו סוג של מכובדות. בה בעת, כתיבתם חידדה את ההפרדה שייצר הגיליון בין ייצוגי נשים, כמתבססים על הגוף כאובייקט צילום פסיבי, וייצוגי גברים, כמתבססים על המילה הכתובה, על יכולת הבעת הדעה הטמונה בה. באופן זה, הפנר הטמיע והטביע את תעשיית הפורנו, הסחר בדימויי נשים והחפצתן בתרבות המיינסטרים.

 

התקשורת היוצאת מגדרה להלל ולשבח את מי שפועלו יכול להיות מתורגם במונחים של פשע שנאה, היא דוגמה לאופן שבו חוסר השוויון המגדרי מוטמע לתוך מערכות החברה והתרבות. חוסר המוכנות להכיר במשמעות הפוליטית והחברתית של סחר בדימויי נשים, המבטל את מקומן כאדם שלם, הוא עוול מתמשך. מצב זה משמר את המיקום המעמדי של נשים כקבוצה חברתית הסובלת מדיכוי לאורך שנים. אומנם, הדברים משתנים עם הזמן. אלא, שהתפקיד שלקחה על עצמה התקשורת, באימוץ השפה המבזה, עולם הדימויים הסקסיסטי וההערצה למי שפעל לפגיעה מתמשכת במעמדן של נשים אומר דרשני.

 


ד"ר שלומית ליר היא חוקרת מגדר ותקשורת במכון שוסטרמן ללימודי ישראל באוניברסיטת ברנדייס בבוסטון

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה
KE2017

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz