728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

בכירי "הפלס" יועמדו לדין

בכירי "הפלס" יועמדו לדין
חיפוש במערכת עיתון הפלס, אפריל 2017.צילום: משטרת ישראל

שמונה מראשי העיתון של "הפלג הירושלמי" יואשמו, בכפוף לשימוע, בקשירת קשר לביצוע פשע, הטרדה וסחיטה באיומים; לשכת היועמ"ש: ניתן להימנע מלפרסם בעיתון

שמונה מראשי העיתון החרדי "הפלס", החשודים בעבירות רבות של קשירת קשר לביצוע פשע, הטרדה וסחיטה באיומים, צפויים לעמוד לדין. פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) הודיעה להם אתמול (שני) שהיא שוקלת להעמידם לדין בכפוף לשימוע. השמונה הם בעליו ועורכו של עיתון "הפלס" נתן (נתי) גרוסמן, מנכ"ל העיתון שמואל אלישיב וכן ששה מאנשי העיתון: אברהם טריגר חיים יברוב, נתנאל שטפפר, שבתאי פיין, ישראל טרופר ומשה ברלימן.

 

על פי החשדות, השמונה שייכים לזרם הליטאי המכונה "הפלג הירושלמי" בעדה החרדית בראשות הרב שמואל אוירבך. ביטאונו של הפלג, הנחשב לקיצוני, הוא היומון "הפלס", המחולק חינם לקוראיו וממומן מפרסומות וממודעות של חברות עסקיות במשק הישראלי.

 

בפברואר 2014 פורסם בעיתון מתחרה, "יתד נאמן" (ממנו התפצל "הפלס" שנתיים קודם לכן) ובכלי תקשורת אחרים בחברה החרדית, מכתב בחתימתם של רבנים ובו הם קוראים לחסידיהם "שלא להכניס את עיתון 'הפלס' לביתם; שלא לסייע בידי עיתון 'הפלס' בשום צורה שהיא, ובכלל זה שלא להתראיין אליו או לפרסם בו מאמרים, וכי ראוי ליידע את המפרסמים בעיתון זה כי הם עלולים לתת יד לחילול שם שמיים".

 

לפי החומר שהצטבר בפרקליטות, בתגובה על הקריאה הזו של הרבנים, החלו שלושה מבכירי "הפלס", גרוסמן, אלישיב וטריגר, לסחוט באיומים נושאי משרה בחברות גדולות במשק, מתוך כוונה לגרום לחברות לפרסם מודעות בתשלום בעיתון "הפלס" ולא בעיתון "יתד נאמן".

 

לצורך כך, חושדים בפרקליטות, צירף אליו טריגר את חמשת החשודים הנוספים במטרה לאיים על מנהלי החברות המסחריות ולהטרידם בדרכים שונות, בין היתר באמצעות פרסומים בכלי תקשורת שונים, באופן שתשובש ותיפגם שגרת חייהם ועבודתם. ההטרדות היו אמורות להיפסק רק אם החברות יפרסמו מודעות בעיתון "הפלס" ובמקביל יחדלו לפרסמן בעיתון "יתד נאמן".

 

על פי הפרקליטות, שניים מהחשודים, טריגר ויברוב, הפעילו קווי טלפון ששימשו מוקד למאבק בקריאת הרבנים ובהם הם העלו בין השאר את שמות החברות אותן יש להטריד ומספרי הטלפון של נושאי המשרה באותן חברות.
בתקופה שבין אוקטובר 2015 לאפריל 2017, במספר רב של הזדמנויות, צייתו חסידים לקו המאבק ולתכנים שהעלו בו אנשי "הפלס" ובעקבות כך, כפי שחושדת הפרקליטות, התקשרו בשעות לא שגרתיות ובתדירות גבוהה לנושאי המשרה בחברות והטרידו אותם טלפונית. כתוצאה מההטרדות נגרם לבכירים אלה נזק ישיר ועקיף לחייהם הפרטיים והעסקיים. הם הפסיקו לענות לטלפונים באופן גורף, אחדים מהם הפסיקו לפרסם את מוצריהם בעיתונות החרדית כולה וכך נפגעו רווחיהם.

 

התיק נחקר על ידי מפלג ההונאה במשטרת מחוז ירושלים. הפרקליטות תזמן את החשודים לשימוע, בהתאם לחוק, בטרם היא תקבל החלטה אם להגיש כתבי אישום נגדם.

 


המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר, העבירה למשרד הביטחון חוות דעת שבה היא קובעת כי משרד הביטחון, ככל משרד ממשלתי אחר, אינו חייב לפרסם מודעות בתשלום דווקא בעיתון "הפלס". בכך, למעשה מעניקה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה גיבוי משפטי להחלטת שר הביטחון שלא לפרסם בעיתון זה, המפרסם מאמרים המכילים דברי הסתה, שנאה והשמצה נגד חיילי צה"ל


 

בה בעת, שר הביטחון אביגדור ליברמן, מתכוון להורות על הפסקת הפרסום של מודעות בתשלום מטעם משרדו בעיתון "הפלס", על רקע העמדה של העיתון שמתנגדת לגיוסם של תלמידי ישיבות לצה"ל ופרסומם של מאמרים המכילים דברי הסתה, שנאה והשמצה נגד חיילי צה"ל. בימים האחרונים פנה משרד הביטחון ליועץ המשפטי לממשלה כדי לקבל ממנו חוות דעת משפטית לגבי נקיטת צעד זה כלפי העיתון.

 

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (בתחום המשפט הציבורי- מינהלי) דינה זילבר, העבירה למשרד הביטחון חוות דעת שבה היא קובעת כי משרד הביטחון, ככל משרד ממשלתי אחר, אינו חייב לפרסם מודעות בתשלום דווקא בעיתון "הפלס". בכך, למעשה מעניקה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה גיבוי משפטי להחלטת שר הביטחון שלא לפרסם בעיתון זה.

 

זילבר אומרת בחוות הדעת כי "בית המשפט הכיר באפשרות שרשות מינהלית תביא במניין שיקוליה האם להתקשר עם גורם כלשהו, שיקולים בדבר חשדות למעורבות פלילית". היא מצטטת מפסק דין שניתן לפני ארבע שנים לגבי מקרה דומה (רפאל דיין נגד מפעל הפיס) ולפיו "חשדות חמורים לפגיעה בטוהר המידות הנחקרים בידי המשטרה הם שיקול רלוונטי שהרשות המנהלית רשאית לשקול, ולא אחת אף מחויבת לשקול, בבואה להתקשר עם אדם או תאגיד. עצם העובדה שההליכים המשפטיים טרם הסתיימו, אין משמעה כי מדובר בשיקול לא רלוונטי".

 

לדברי זילבר, במסגרת שיקול זה יש לבחון, בין היתר, את מהות העבירה שבגינה נחשב הגוף למעורב בפלילים, מידת חומרתה ונסיבותיה; זיקתה של העבירה לשירות המבוקש; משך הזמן שחלף ממועד ביצוע העבירה; עוצמת הראיות לביצוע העבירה; מי הם בעלי התפקידים המואשמים בפלילים והקשר שלהם לגורם המתקשר וכיוצא באלו.

 

חוות הדעת מבהירה עם זאת למשרדי הממשלה כי אין לקבל החלטה גורפת על הימנעות מפרסום בעיתון, מכיוון שיש בכך "קשיים משפטיים שונים". לדעת זילבר, ניתן להימנע מפרסום מודעות בעיתון "הפלס", אך זאת בכפוף לכמה שיקולים – שיקול ראשון: מהותו של השירות המתפרסם: האם מדובר במידע חיוני לציבור (למשל, מידע אודות התגוננות בשעת חירום), או שמדובר בפרסום שאינו כרוך בחשיבות או דחיפות מיוחדת, כגון אירוע תרבות שמקיים המשרד. אם מדובר בשירות או מידע חיוני לציבור – יהיה קושי ממשי להימנע מפרסום בעיתון.

 

שיקול שני: הציבור אליו מיועד הפרסום. אם עיתון "הפלס" הוא הבמה הרלוונטית לפרסום המיועד לציבור החרדי, אזי מוצע לפרסם בו.

 

שיקול שלישי: קיומה של חלופה אפקטיבית – יש להתחשב במרכזיותו של כלי התקשורת, קהל היעד והיקף התפוצה שלו. ככל שעיתון "הפלס" הוא כלי התקשורת הרלוונטי לפרסום מסוים, יש לבחון – טרם ההחלטה על הפרסום במסגרתו – חלופות אפקטיביות, כגון פרסום בעיתונים רלוונטיים אחרים, אשר הפרסום בהם יגשים את מטרותיו.

 

"בנסיבות המקרה שלפנינו, נוכח האישומים והחשדות לפיהם בכירים בעיתון 'הפלס' וכן פעילים בעיתון נקטו בסחיטה באיומים ובהטרדות של מושאי משרה בחברות מסחריות, עמדתנו היא שיש לשקול היבטים אלה במסגרת החלטה באם לפרסם בעיתון זה". זילבר מסכמת: "בכפוף לבחינה מקצועית פרטנית של כל פרסום, אין מניעה לקבל בסופו של יום החלטה על הימנעות מפרסום בעיתון 'הפלס'"

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה
KE2017

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz