728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

על הכוונת של המבקר

על הכוונת של המבקר
מבקר המדינה, יוסף שפיראצילום: משרד מבקר המדינה, Cc-by-sa-3.0

משרד מבקר המדינה יבדוק מידע על התהליכים שקדמו לסגירת רשות השידור ולהקמת תאגיד השידור, והחל באיסוף של מידע ונתונים לצורך הכנת דו"ח מיוחד בנושא

מבקר המדינה השופט (בדימוס) חיים יוסף שפירא יוזם באחרונה בדיקה של התהליכים, שבסופם נסגרה רשות השידור ובמקומה הוקם תאגיד השידור הציבורי החדש. הדו"ח אותו מכינים המבקר וצוותו יפורסם ככל הנראה שלא במסגרת הדו"ח השנתי של המבקר, אלא כדו"ח מיוחד.

 

החלטתו של המבקר שפירא לפרסם את הממצאים במסגרת דו"ח מיוחד ולא במסגרת הדו"ח השנתי המתפרסם במועד קבוע, מעידה, לדברי גורמים המעורים בנושא, על החשיבות שהוא מייחס לבדיקת ההליכים שקדמו לסגירת רשת השידור והמתרחש בתאגיד השידור הציבורי, ששידוריו עלו לאוויר ב-15 במאי האחרון, לאחר כמה דחיות. מעט יותר מחצית כלל עובדי רשות השידור, שנסגרה, נקלטו בתאגיד, בעוד שיתר עובדי הרשות פרשו במסגרת תכניות פרישה מרצון או פוטרו בתנאים כספיים משופרים.

 

"הדו"ח שיוציא המבקר על מה שקרה יהיה ככל הנראה חריף במיוחד, מאחר שברור לו כי לא נעשתה כל עבודת הכנה לקראת המעבר לתחנת שידור ציבורית חדשה", אומרים אותם גורמים. לדבריהם, היעדר המוכנות מתבטאת בחוסר התמודדות עם הבעיות הכרוכות במעבר למכשור טכנולוגי מתקדם, כמו גם בנושא התכנים של השידורים ובתקני כוח האדם.

 

חומר רב הגיע למשרד המבקר מגורמים שונים, החל מאיגודים מקצועיים המייצגים עיתונאים ועד למכוני מחקר, בנוגע להיעדר ההחלטה בשאלה האם מיקום השידורים יהיה מירושלים או לא. הנהלת התאגיד החליטה שמהדורות החדשות ישודרו מירושלים, בעוד שיתר התכניות ישודרו ממודיעין, כאשר הכוונה היא להעביר את הפעילות כולה לבירה בעוד כשנתיים. עובדים בתאגיד מצביעים על הבעייתיות שבמיקום מוקד הפעילות העתידי של התאגיד בליבה של שכונת נוה נוף בעיר, שהיא חרדית. לטענתם, "זו עוד דוגמא לדרך –לא דרך שביסוד קבלת ההחלטות בתאגיד".

 

המבקר שפירא כבר פנה למנכ"ל התאגיד, אלדד קובלנץ, כדי לקבל ממנו הסבר מדוע לא מיושם סעיף 5 לחוק השידור הציבורי המחייב למקם את פעילות התאגיד בירושלים. קובלנץ גם התבקש להמציא למבקר פרטים באשר להיערכות לאיתור נכס מתאים שימש מושב קבוע עבור התאגיד בשטחה של ירושלים, ועל לוח הזמנים המתוכנן לכך.

 

חלק משמעותי בדו"ח יעסוק ב"זיג זג" שאיפיין את החלטות הממשלה האם בכלל לסגור את רשות השידור ולהקים תחתיה את תאגיד השידור הציבורי. התהליך כולו אופיין באמירות סותרות מצד ראש הממשלה נתניהו, השרים וחברי כנסת מהקואליציה, מהן פעם אחת ניתן היה להבין שהתאגיד אכן יוקם ופעם אחרת ניתן היה להבין שהממשלה חוזרת בה מההחלטה ורשות השידור תישאר על כנה, דבר שהותיר את מאות העובדים ברשות השידור בחוסר ודאות בנוגע לעתידם התעסוקתי. בהתאם לכך, נידחה פעם אחר פעם מועד פתיחתו הסופית של התאגיד. גם כעת, חמישה חודשים לאחר תחילת הפעילות של התאגיד, נשמעים קולות של שרים הקוראים לסגור אותו (כגון שר הפנים אריה דרעי ושר התקשורת איוב קרא), והם זוכים לברכת ראש הממשלה בנימין נתניהו.

 

באחת התלונות שהעבירה למבקר אגודת העיתונאים בירושלים, היא טענה כי ההתנהלות של תאגיד השידור הציבורי "מבזה את עובדי רשות השידור המבקשים להתקבל לתאגיד, מכשילה את החזון של שידור ציבורי אמין והגון ושמה ללעג ממש את הוראות חוק השידור הציבורי שמכוחו היא קמה". בפנייתה למבקר, פירטה האגודה כמה נושאים, ביניהם מעבר התאגיד מירושלים למודיעין ומינויים "בדרך קלוקלת", כטענתה.

 

דובר משרד מבקר המדינה, שלמה רז, אישר כי צוות המשרד מצוי בעיצומו של איסוף חומר רלוונטי להליכים שקדמו לסגירת רשות השידור ופעילותו של התאגיד. עם זאת הוא הוסיף כי מלאכת הבדיקה הושעתה עד לדיון שצפוי להתקיים בבג"ץ בתחילת החודש הבא בעניין התאגיד. מדובר בהרכב מורחב של שופטים שידונו בעתירות של כמה ארגונים, לרבות של התאגיד עצמו וכן של יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) נגד הפיצול של התאגיד שאושר בחוק, שיתבטא בהקמת תאגיד חדשות עצמאי, אשר יפעל בנפרד מכלל התאגיד. בג"ץ הוציא במאי האחרון צו על תנאי המונע בינתיים את יישום הפיצול.

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה
KE2017

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz