728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

פה אחד בעד חופש הביטוי

פה אחד בעד חופש הביטוי
הרב אליצור סגל.צילום מסך

בית המשפט העליון זיכה את הרב אליצור סגל מאשמת העלבת עובד ציבור וקבע שלא ניתן להעמיד לדין אדם שמתח ביקורת פוליטית על הרב הצבאי לשעבר

בית המשפט העליון קבע הבוקר (חמישי) שאדם הכותב מאמר ביקורתי ובעל אופי פוליטי המכוון אל עובד ציבור, אינו עובד בכך עבירה של העלבת עובד ציבור ואין עילה להעמידו לדין על כך. פסק הדין התקבל פה אחד בהרכב מורחב של תשעה שופטים, בעקבות מאמר ביקורתי שפרסם הרב אליצור סגל בשנת 2004 נגד מי שהיה הרב הראשי הצבאי באותה עת, תא"ל ישראל וייס.

 

בית המשפט העליון, בראשות הנשיאה אסתר חיות, קיבל את ערעורו של הרב סגל על הרשעתו באשמת העלבת עובד ציבור ובכך ביטל את הרשעתו בשתי ערכאות קודמות – בית המשפט השלום בירושלים ובית המשפט המחוזי בירושלים.
בשנת 2012 הרשיע בימ"ש השלום בירושלים את הרב סגל בעבירה של העלבת עובד ציבור, בשל מאמר שפירסם באתר "מנהיגות יהודית", שבו שימש כעורך, ובו מתח ביקורת על הרב הצבאי הראשי. במאמר, שכותרתו היתה "הרבצ"ר מטעם", תקף סגל את התנהלותו של הרב וייס וכינה אותו "רב מטעם המלכות".
 
במיוחד כוונו דבריו של סגל נגד "שתיקתו" של הרב הצבאי הראשי לנוכח "נכונותו של צה"ל לסכן את חייליו כדי להימנע מפגיעה באוכלוסיית האויב; שירות נשים בצבא לצד גברים; חילול שבת בצבא; השתתפות הצבא ביישום של תוכנית ההתנתקות ;ואי הקפדה על הכשרות בסיסי צה"ל.
 
בליבת המאמר כתב סגל כי כי הרב הצבאי "מסייע לרצח – איסור יהרג ובל יעבור; מסייע לחילול שבת – איסור סקילה ומסייע לביטול מצוות ישוב הארץ – השקולה ככל התורה כולה. די בזה ואין צורך להשלים את דמותו".
הרב וייס, שראה את עצמו נפגע מהדברים, הגיש לבימ"ש השלום, באמצעות פרקליטות המדינה, כתב אישום נגד סגל ובדצמבר 2012 הורשע סגל בעבירת ההעלבה. בית המשפט קבע כי הדברים "מהווים השפלה והעלבה היורדות לליבת כבודו ותפקידו של הרב הצבאי כאיש הלכה וכאיש צבא והם מסכנים את תפקודה של הרבנות הצבאית בכלל ואת תפקוד הרב הצבאי בפרט".
 

סגל, שלא השלים עם פסק הדין, ערער לביהמ"ש המחוזי בירושלים ואל הערעור הצטרפה האגודה לזכויות האזרח כידידת בית המשפט. ואולם גם ערכאה זו דחתה את הערעור, כאשר קבעה כי במאמר חצה הכותב את גבול ההתבטאות הלגיטימית.
 

על פסק דין זה הגיש סגל ערעור לביהמ"ש העליון, באמצעות עו"ד יצחק בם. לטענתו, האשמתו בעבירת העלבה היא ארכאית ופוגעת באופן קשה בחופש הביטוי ובעקרונות המשטר הדמוקרטי. עוד טען כי יש להפעיל שיקול דעת בהעמדה לדין בגין עבירת העלבה וכי המדיניות בעניין זה אינה אחידה ומתעורר חשש שננקטת גישה מחמירה יותר כלפי צד אחד במפה הפוליטית.
 

האגודה לזכויות האזרח, שהצטרפה לערעור, טענה כי הרשעתו של סגל בשתי הערכאות הראשונות מהווה "עליית מדרגה מדאיגה בפרשנותה של עבירת ההעלבה. לטענתה, אין זה המקרה היחיד שבו הועמד לדין אזרח בשל כתיבת מאמר ביקורת נגד עובד ציבור. "מדובר במקרה מובהק של ביקורת כחלק מדיון ציבורי בשאלות פוליטיות וערכיות השנויות במחלוקת, אשר הרציונלים שביסוד חופש הביטוי מתקיימים לגביו במלוא עוצמתם", הוסיפה וטענה האגודה.

 


דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, בתגובה על פסק הדין: "חופש הביטוי הפוליטי זכאי להגנה הרחבה ביותר. חופש הביטוי נועד להגן על דעות חריפות ומקוממות. פסק הדין חשוב בהצבת גבולות לכוחה של הפרקליטות ולהגבלת השימוש בעבירה של העלבת עובד ציבור בה נעשה שימוש רב מדי"


 
שופטי העליון, שזיכו את סגל, קבעו כי "אין כל ספק שחופש הביטוי חל על הביטויים שלגביהם עשויה להתעורר שאלת תחולתה של העבירה, קשים ומעליבים ככל שיהיו".
 

השופטים ציטטו את נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אהרון ברק שאמר, בין היתר (בפסק דין כהנא) כי "הצידוק לחופש הביטוי הוא מרכב ומשולב. זהו החופש של היחיד להגשים את עצמו ולגבש לעצמו השקפת עולם ודעה, על ידי מתן דרור לרוחו, היוצרת וקולטת, המרשימה והמתרשמת (…) זהו החופש של בני החברה להחליף, ברוח סובלנית, ללא מורא ופחד ומתוך כיבוד האוטונומיה שלך כל יחיד, דעות והשקפות ולשכנע זה את זה כדי לייצב, לפתח ולעגן את המשטר הדמוקרטי".
 

על פי השופטים, הביטוי הפוליטי הוא אמצעי למימוש חירותו וסגולותיו של הפרט וגלום בו ערך חברתי משמעותי. הוא מאפשר, אולי יותר מכל, להגשים את הרכיב הדמוקרטי של חופש הביטוי. "בלא ביטוי פוליטי אף לא יתאפשר פיקוח אפקטיבי על השלטון. בשל כל אלה עלול הביטוי הפוליטי שלא לשאת חן בעיני השלטון, ועל כן הוא זקוק להגנה מיוחדת מפני התנכלות מצידו. כאשר הביטוי העולב נכלל בגדרו של חופש הביטוי הפוליטי, יש ליתן לו הגנה יתרה ולקוט ריסון רב במיוחד בהחלת העבירה לגביו".
 

עוד קבעו השופטים, כי ככל שעובד הציבור בכיר יותר, הוא יידרש לסיבולת גבוהה יותר ביחס לביטויים עולבים. "במילים אחרות, הציפייה ל'עמידותו' תגדל ביחס ישר לעלייתו בסולם הדרגות".
 
פסק הדין מזכיר, לסיכום, כי "נביאי ישראל שהתבטאו לעתים בחריפות רבה – נהנו מחופש הדיבור, ולפיכך, מבלי להשוות את המערער אליהם – ראוי כי גם בימינו ובארצנו החירות לבקר באופן בוטה את רשויות השלטון ואת עובדי הציבור, לא תצומצם".
 

בא כוח האגודה לזכויות האזרח, עו"ד דן יקיר, אמר בתגובה על פסק הדין כי העובדה שביהמ"ש העליון זיכה את אליצור סגל פה אחד, מעידה עד כמה פרקליטות המדינה הרחיקה לכת בהגשת כתב אישום נגד מאמר דעה. הוא הוסיף: "חופש הביטוי הפוליטי זכאי להגנה הרחבה ביותר. חופש הביטוי נועד להגן על דעות חריפות ומקוממות. פסק הדין חשוב בהצבת גבולות לכוחה של הפרקליטות ולהגבלת השימוש בעבירה של העלבת עובד ציבור בה נעשה שימוש רב מדי".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה
KE2017

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz