728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

יוזמת חקיקה אפלה

יוזמת חקיקה אפלה
ח"כ דוד אמסלםצילום: אתר הכנסת

הצעת "חוק ההמלצות" של ח"כ דוד אמסלם (הליכוד) כוללת סעיף העלול להביא למאסר של עד שנה לעיתונאים שיפרסמו חומרי חקירה ללא אישור בית המשפט

"יוזמת החקיקה של ח"כ דוד אמסלם (ליכוד) כנגד מי שמוסר לעיתונות מידע מתוך חקירות המשטרה היא חמורה, מכיוון שהיא פוגעת בנשמת אפה של העיתונות. האיש מנסה להכניס אותנו לרחובות אפלים מאוד". כך אומר פרופ' צבי רייך מהחוג לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון.

 

רייך אומר את הדברים בעקבות הצעתו של ח"כ אמסלם, ולפיה יוטל עונש של עד שנת מאסר לעיתונאים שיפרסמו חומרי חקירה. ההצעה היא למעשה סעיף חדש בהצעת "חוק ההמלצות" שהוא מיוזמיה, המבקשת לאסור על המשטרה לפרסם את המלצותיה לפרקליטות המדינה, בתום החקירות שהיא מנהלת. הצעת החוק תובא לדיון מחר בוועדת הפנים של הכנסת, בראשה עומד אמסלם.

 

מהנוסח שהופץ בקרב חברי הכנסת עולה כי לא רק שהמשטרה לא תוכל לפרסם המלצות בתום חקירותיה, ובעיקר אם יש להעמיד לדין את האדם הנחקר, אלא גם עיתונאים לא יוכלו לפרסם מידע מהחקירות, אלא רק באישור של בית המשפט. על פי הנוסח שגובש, חוק סדר הדין הפלילי ישונה כך ש"כל מי שיפרסם מידע מחומר חקירה, או המוסר חומר לאדם שאינו מוסמך לקבלו בלא רשות של בית משפט, ירצה עד שנת מאסר".

 

"מה שאמסלם רוצה זה לראות זו מדיה מטעם, מסולפת,הניזונה ממקורות פופוליסטיים כמוהו, ואשר תאבד את הרלוונטיות שלה", טוען רייך. לדבריו, "הגיע הזמן לחבר בין הנקודות ולראות לאן יוזמות החקיקה של אמסלם מוליכות אותנו: למדיה מאולפת שתאפשר לו ולדומיו לצפות מראש מה יהיה התוכן בכלי התקשורת".

 


פרופ' צבי רייך: "מה שאמסלם רוצה זה לראות זו מדיה מטעם, מסולפת, הניזונה ממקורות פופוליסטיים כמוהו, ואשר תאבד את הרלוונטיות שלה. הגיע הזמן לחבר בין הנקודות ולראות לאן יוזמות החקיקה של אמסלם מוליכות אותנו: למדיה מאולפת שתאפשר לו ולדומיו לצפות מראש מה יהיה התוכן בכלי התקשורת"


 

רייך מותח ביקורת על העיתונות, שלטענתו, מתמסרת ליוזמות חקיקה כגון זו ומעניקה להם במה מרכזית. "יושבים במדיה אנשים, שבלי לשים לב מתמכרים לכל מה שהאיש הזה אומר. זה הרסני לדמוקרטיה וגם למדיה עצמה", הוא טוען. "במקום זאת, כל עיתונאי, כל עורך מהדורה וכל עורך עמוד חייבים לשאול את עצמם איך טיפוסים פופוליסטיים ומניפולטורים מצליחים לעשות בהם ככל העולה על רוחם. בספרי ' הספקן בחדר החדשות' , כתבתי שעיתונאים חייבים להגביר את חוש הספקנות שלהם ואינם אמורים להתייחס ברצינות גדולה מדי לאנשים עם יוזמות חקיקה הזויות כאלה. לכל היותר יש לקבור את הידיעות מהסוג הזה בתחתית של אחד מעמודי הפנים.

 
"מה שאמסלם רוצה הוא לדעת מראש מה יהיה כתוב בכלי התקשורת בבוקר ובלילה. אסור לתת לו את את זה. עליו להיות מופתע ולא לצפות מראש מה שהוא יקרא", מוסיף רייך.

 

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, חוקרת בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, טוענת שלהצעת החוק של אמסלם אין סיכוי לעבור, ובדיעה זו מחזיקים, לדבריה, גם רבים מחברי הכנסת מהליכוד ויתר מרכיבי הקואליציה. "לא היתה כל חשיבה מאחורי יוזמת החקיקה הזו". היא אומרת.

 

לדבריה, הדלפות של חקירות משטרה פוגעות דווקא בפשוטי עם ולכן יש לאסור הדלפות מסוג זה אך לא את אלה הנוגעות לחקירות של אנשי ציבור ובכירים. "למשל, כשהמשטרה חוקרת מידע על עבירות מין, ההדלפות מחקירות אלה, הכוללות פרטים אינטימיים פוגעות בקורבנות של עבירות המין, שהן ברוב המקרים נשים חלשות. כשאשה פונה לתחנת המשטרה ומספרת ליומנאי כי אדם תקף אותה מינית, חשוב לשמור על סודיות של החקירה ולא להדליף ממנה פרטים, כי פרסומם יביך את האשה וירתיע נשים אחרות מלהתלונן במשטרה על עבירות מין שבוצעו בהן", אומרת שוורץ אלטשולר.
 

היא מספרת, לדוגמא, כי לפני שנים אחדות, כאשר המשטרה חקרה אשה שהתלוננה על כך שהשר לשעבר סילבן שלום הטריד אותה מינית, פרטי החקירה הודלפו לתקשורת. "אביה של האשה קרא בכלי התקשורת את מה שהודלף, לרבות פרטים אינטימיים ביותר הקשורים לאקט ההטרדה, וכעבור זמן קצר הוא התמוטט ומת".
שוורץ


ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר: "יש תחומים, כמו עבירות מין, שבהם יש לאסור הדלפות מחקירות המשטרה. אבל מה שאמסלם מתכוון אליו הוא מניעת הדלפות מחקירות של אנשי ציבור. במקרה זה כלי התקשורת חייבים לקבל מידע שוטף מהמתרחש בחדרי החקירות. זה חלק מזכות הציבור לדעת ומהתהליך הדמוקרטי ומה שמבטיח קיומה של עיתונות חוקרת"


 

"לכן, יש תחומים, כמו עבירות מין, שבהם יש לאסור הדלפות מחקירות המשטרה", היא טוענת. " אבל מה שאמסלם מתכוון אליו הוא מניעת הדלפות מחקירות של אנשי ציבור ובראשם ראש הממשלה. במקרה זה כלי התקשורת חייבים לקבל מידע שוטף מהמתרחש בחדרי החקירות, מה שמכונה 'הדלפה'. זה חלק מזכות הציבור לדעת ומהתהליך הדמוקרטי ומה שמבטיח קיומה של עיתונות חוקרת".

 

לדברי שוורץ אלטשולר, גם חוק אחר שיוזם ח"כ אמסלם, חוק ההאזנות, הקובע כי גם אם צד אחד בשיחה יודע שהשיחה מוקלטת, זו יכולה להחשב האזנת סתר אסורה, "לא נועד, אלא להגן על נושאי משרה ופוליטיקאים מפני האזנות סתר, אך לעומת זאת, אנשים רגילים דווקא ייפגעו ממנו. "כאשר אמא לתינוק מתקשרת לסופר כדי להתלונן על טיב המוצר שקנתה, והיא מקליטה את השיחה, אין סיבה שהיא תיחשב עבריינית, או כשאזרח מתקשר לחברת הסלולר כדי להביע כעס על השירות והוא מקליט את השיחה, מדוע שייחשב עבריין"?, היא טוענת. לדבריה, הצעת החוק אמנם רוככה מעט באופן שעיתונאים המקליטים את שיחותיהם עם אחרים לא ייחשבו כמי שמבצעים האזנת סתר ובכך הם עוברים על החוק, ואולם ברי לכל שלא קיימת הגדרה מיהו עיתונאי, "מה שמלמד על חוסר המקצועיות של הצעת החוק הזו".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה
KE2017

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz