728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

בטח לא פראיירים

בטח לא פראיירים
שושנה חן.צילןם: יובל חן, ידיעות אחרונות

שושנה חן, כתבת הצרכנות המשפיעה של ידיעות אחרונות: "צרכנות מתוחכמת היא מחויבת המציאות, גם בשל השתכללות המניפולציות שמפעילים עלינו המשווקים"

"הרשתות החברתיות מעניקות כיום כלים רבים לאזרח, כדי שיאמץ צרכנות נבונה. מצד שני הרשתות הללו הן לעתים בגדר בית משפט שדה שמוציא פסקי דין מעוותים. פסקי הדין האלה עלולים לזרוע בלבול ולגרום לצרכן לקבל החלטות צרכניות שגויות". כך אומרת העיתונאית שושנה חן, כתבת הצרכנות המובילה והמשפיעה של "ידיעות אחרונות".

 

חן, שבמסגרת כנס אילת לעיתונות 2017 של אגודת העיתונאים בתל אביב יוענק לה פרס מפעל חיים, היא עיתונאית פורצת דרך. עבודתה העיתונאית הרצינית והמעמיקה בסיקור תחום הצרכנות – שהפך לאורך הקריירה ארוכת השנים שלה מתחום זניח לתחום ליבה, הן במדורי הכלכלה והן בעיתונות הכללית – קבעה אמות מידה מחמירות לאופן בו יש ליידע את הצרכן הישראלי.
 
לדבריה, בתוך פחות משני עשורים חל שינוי דרמטי בהרגלי הצריכה, מההיבט של הצרכן ומההיבט של המשווק כאחד. "המודעות הצרכנית של הציבור גבוהה כיום הרבה יותר מכפי שהייתה בשנות התשעים של המאה הקודמת", היא אומרת ומוסיפה: "זה מתבטא לא רק ביכולת להשוות מחירים של מוצרים, אלא גם ברצון לבדוק את הרכיבים מהם עשוי אותו מוצר ובכלל – את מידת 'הידידותיות' של המוצר לקונה. ההתנהלות הצרכנית הכללית, הסטריאוטיפית, פינתה את מקומה לצרכנות מתוחכמת, החותרת לרכישת מוצרים שיהיו מותאמים בדיוק מרבי לצרכיו או לטעמו של הקונה".
 
-זה קשור לכך שהנגישות למידע על אותו מוצר גדולה יותר כיום, הודות לאינטרנט?
"צרכנות מתוחכמת היא מחויבת המציאות, בשל השפע הקיים במדפי הקניות וגם בשל השתכללות המניפולציות שמפעילות עלינו, הצרכנים, רשתות השיווק, היצרנים והיבואנים. לא זו בלבד שהחנויות אוגרות מידע על הרגלי הקניה שלנו, אלא בחלק מהרשתות והחנויות הגדולות בעולם – ועכשיו זה מתחיל גם בישראל – מערכת המחשוב של הסניף יודעת שנכנסת לחנות, וזאת באמצעות הסמארטפון. כך אנו נתונים למניפולציות שלהם. זה מחייב תחכום גם מצידנו, הצרכנים.
"לרשתות החברתיות, כמו הפייסבוק, תפקיד חשוב בהעלאת המודעות הצרכנית. כיום כבר אין צורך לשלוח מכתב תלונה להנהלה של חברה בגלל מוצר פגום או שירות מעצבן. פשוט מעלים פוסט בפייסבוק או מפרסמים סרטון, וזה עושה את העבודה פי אלף יותר טוב. אלא מה? אליה וקוץ בה: הרשתות החברתיות הן גם זירה ללא משפט: לא תמיד מי שעושה שם גלים נגד חברת השיווק שמכרה לו, נניח, מקרר, הוא גם צודק".

 

-הרשתות החברתיות הן במה לחוכמת ההמונים. את מסתייעת בחוכמת ההמונים בעבודתך?
"להמונים יש כוח, אבל לא תמיד חוכמה. יש להם אינסטינקטים מצוינים, והם בהחלט מייצגים את 'השטח', אבל לעתים זו גם דמגוגיה של כיכר העיר. חוכמת ההמונים מראה לי מה חושבים אנשים רבים, אבל לי, כעיתונאית, בוודאי בתחום הצרכנות, אסור להסתמך רק על זה. אני מקשיבה לחוכמת ההמונים, אבל נסמכת יותר על מחקרים שאני עושה, בדיקות שאני אישית מבצעת בחנויות וכן בדיקות למוצרים בהתנסות עם מומחים ונסיינים ובדיקות מעבדה רבות, או על סקרים שהעיתון שלי יוזם".

 

– הקניות באינטרנט לקחו את תחום הצרכנות למקומות חדשים. כשאתה רוצה לקנות משהו, החל מגרביים ועד למכשיר סלולרי או הזמנת מלון, אתה יכול לקרוא את דירוג המשתמשים ולהחליט בעצמך מה עדיף ומה מתאים לך.
"האפשרות לקנות באמצעות האינטרנט העניקה לצרכנים כוח עצום, אבל גם הוא עד גבול מסוים. אפשר לקבל את אותו מוצר במחיר טוב יותר וגם לקבל פרטים רבים על תכונותיו של אותו מוצר. גם הרשתות, שפותחות בסערה חנויות בקניון הקרוב אלינו, יודעות שהן אינן יכולות סתם להעלות מחירים, מכיוון שיש אפשרות רבה יותר להשוות מחירים דרך אתרים ואפליקציות. עם זאת, חשוב לדעת שדירוג ההמונים לגבי מוצר מסוים לא תמיד תמים כל כך. אחד האתגרים שלנו כעיתונאים לענייני צרכנות הוא ההתמודדות עם חברות שמשתמשות באלגוריתם שאין לנו אפשרות לפצח אותו.

 


"חוכמת ההמונים מראה לי מה חושבים אנשים רבים, אבל לי, כעיתונאית, בוודאי בתחום הצרכנות, אסור להסתמך רק על זה. אני מקשיבה לחוכמת ההמונים, אבל נסמכת יותר על מחקרים שאני עושה, בדיקות שאני אישית מבצעת וכן בדיקות למוצרים בהתנסות עם מומחים ונסיינים ובדיקות מעבדה רבות, או על סקרים שהעיתון שלי יוזם"


 

"הקניה הצרכנית היא עסק מורכב כיום. האינטרנט מצד אחד מנגיש אותך למידע על מוצרים שאתה מתעניין בהם, אבל מצד שני אתה כיום מתקשה להחליט מול השפע. הנה, אנחנו עכשיו בנובמבר, חודש שהוא צונמי של מכירות. אתה מרגיש אידיוט כשאתה לא רץ לקנות כאשר כל הסביבה שלך קונה, בסיוען של הרשתות החברתיות. הרשתות גדושות בחוויות של קונים אודות מציאות שהם קנו".
– אחת הבעיות הנפוצות במוצרי מזון היא כמות המלח והסוכר, הקיימת ברבים מהם, לרבות מוצרים שצורכים ילדים. זה אחד התחומים שבהם ניהלת מאבק עיתונאי.
"יש שיפור בתחום זה ומשרדי הבריאות והחינוך עשו משהו כדי להפחית את צריכת המוצרים מרובי המלח והסוכר, אבל זה ממש לא מספיק. תעשיות המזון עושות הכל כדי להימלט מהצורך להפחית מלח וסוכר. גם המאבק למען סימון מחירים על המוצרים, לו היו שותפים כלי תקשורת נוספים ביניהם נחמיה שטרסלר מה"ארץ" הביא לחקיקה ששיפרה את המצב בתחום, אבל עדיין רשתות השיווק מנסות בדרכים מגוונות להתנער מחובה זו".

 

– מה לדעתך הניע את פריחת סיקור תחום הצרכנות בכלי התקשורת?
"ידיעות אחרונות היה החלוץ בדחיפת הצרכנות למקומה המרכזי. עוד בתקופת האינפלציה כשמחירי העוף התפרסמו בעמוד הראשון, במדור ה"שקל שלך" שהפך למגזין והיום ל"ממון". היה תפקיד גם לתכניות טלוויזיה כמו "כלבוטק" ולמגזינים כלכליים, חלקם במסגרת העיתונים הכלליים הקיימים. העיתונים הללו שמים דגש על צרכנות, מכיוון שהם הבינו שהציבור מייחס חשיבות לתחום. הציבור סבור שהוא אינו יכול להשפיע כל כך על העניינים הפוליטיים, למשל על החקירות המתנהלות בסביבתו של ראש הממשלה, אבל על תחום הצרכנות – הוא כן יכול. המחאה החברתית של 2011, שהחלה בעצם מהמחאה בעניין מחיר הקוטג', תרמה אף היא להגברת התודעה הצרכנית בציבור. אבל את הדחיפה העכשווית נתנו הרשתות החברתיות".

 


מתנות –לא בבית ספרי. זה בדי.אנ.איי שלי, מהבית. הרי אינני מנהלת עסק פרטי משלי. יש לי אחריות – והיא לסייע לאנשים שלא להוציא כסף כשלא צריך ולקנות באופן מושכל – ובזה מסתיים תפקידי. אני לפעמים מתביישת כשאני רואה מה שיחצ"נים מנסים להציע לכתבים ובמה שמתרחש בעניין זה"


 

– איזו מטרה צרכנית שסימנת לעצמך עדיין לא השגת?
"צרכנות זה לא רק מזון, מוצרי בר קיימא או בחירת הטיסה הזולה לחו"ל. תחום הבריאות, לדוגמה, הוא תחום שזועק לקידום צרכני רב יותר. חסרה שקיפות אמיתית במערכת הבריאות: למצב בו נוכל לראות את מדד הזיהום בכל בתי החולים בארץ, שהרי הזיהום הוא הקוטל הגדול של המאושפזים. או שיונגש לנו שיעור התמותה במחלקות היולדות בכל בית חוצים חולים וכך לקבל החלטה היכן ראוי ללדת".

 

– איך מתמודדים עם פיתויים מצד יצרנים ומשווקים המנסים לקנות את ליבם של עיתונאים באמצעות מתנות וצ'ופרים?

"אני שייכת למחמירים ביותר בעניין זה. מתנות –לא בבית ספרי. זה בדי.אנ.איי. שלי, מהבית. הרי אינני מנהלת עסק פרטי משלי. יש לי אחריות – והיא לסייע לאנשים שלא להוציא כסף כשלא צריך ולקנות באופן מושכל – ובזה מסתיים תפקידי. אני לפעמים מתביישת כשאני רואה מה שיחצ"נים מנסים להציע לכתבים ובמה שמתרחש בעניין זה".
 
– היו לך קשיים בסיקור התחום שקשורים בהיותך חרדית?
"יש סטריאוטיפ בנוגע לחברה החרדית ולפיו אנחנו הנשים מתפקדות כשפחות מסכנות, לא יודעות מה אנו רוצות והגברים שולטים בנו. לא פעם, בשנים הראשונות, כשאנשים ראו אותי בעבודה עיתונאית, חשבו שכאשה חרדית אני לא מבינה כלום. אחר כך הם הופתעו. היום זה השתנה. וכן, האשה החרדית שונה מהדימוי שלה אצל החילונים, דימוי שנובע מבורות ובגללה קל יותר לנפץ אותו היום".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה
KE2017

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz