728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

התחנה הבאה של הרדיו

התחנה הבאה של הרדיו

תעשיית הרדיו הוכיחה בעבר כי שהיא מסתגלת לכל שינוי במרחב התקשורתי. האם היא תבצע את ההתאמות הנדרשות כדי לכבוש את תשומת הלב של בני הדור הצעיר בפלטפורמות הניו-מדיה?

בעשור האחרון עשתה תעשיית הרדיו בישראל כברת דרך על מנת להסתגל לפלטפורמות השונות בניו מדיה. הסתגלות זו, השאירה את הרדיו חי ובועט ואף פרצה את גבולות הרדיו מסקאלת ה- FM, כאשר תחנות הרדיו רואות עצמן יותר ויותר כספקיות תוכן המציעות תכנים מגוונים, שלא בהכרח שודרו בFM, המותאמים לניו מדיה עם נגישות גבוהה לצרכן.

 

ההסתגלות באה לידי ביטוי, בפעם הראשונה, בהפקת תוכן ייעודי ליישומים האינטרנטיים, כמו פלייליסטים המותאמים לסיטואציות, ערוצי מוסיקה ופודקסטים מגוונים, ובפעם השנייה בהתאמת התוכן המשודר – למשל, ארכיון תכניות וקטעים מתכניות.
 

באופן היסטורי, תחנות הרדיו "לקחו פטרונות" על תעשיית המוסיקה, בעוד שהיום רשת האינטרנט מאפשרת לגופים קטנים, זמרים, אנשים פרטיים, אפליקציות ועוד לספק מוסיקה לכל דורש. פיתוח פלייליסטים וערוצי מוסיקה מהווה ניסיון להחזיר עטרה ליושנה, ולהחזיר את השליטה על סדר היום המוסיקלי לידי הרדיו. בנוסף, תחנות הרדיו אימצו את הפודקסט כחלק ממוצריהן, על מנת לחזק ולבסס את השליטה בהפצת תכני שמע לצרכנים הדורשים אינפורמציה וידע.

 

יתרה מזאת, הנוכחות בפלטפורמות האינטרנטיות השונות גרמה לרדיו להתאים את עצמו ולהפוך ליותר ויותר ויזואלי, כך שהרדיו כבר לא פונה רק לחוש השמיעה. כך, למשל, תחנות רדיו שונות פתחו ומפעילות חשבונות פייסבוק, שם מרבית התוכן הינו וויזואלי. לדוגמא: שידור חי (פייסבוק לייב), העלאת תמונות וקטעי וידאו וכן הלאה.
 

למרות הסתגלות הרדיו למאפייני צריכת התקשורת של הדור הצעיר (דור ה- Z וה-Y), דווקא בני דור הבייבי בום (גילאי 55 ומעלה) צורך יותר רדיו בניו מדיה ביחס לדור הצעיר. יש להם יותר אפליקציות של תחנות רדיו בסלולרי, הם מאזינים יותר לרדיו לפי דרישה ותדירות ההאזנה שלהם על בסיס יומי הינה הגבוהה ביותר. נראה שדור הבייבי בום, אשר נולד למציאות בה אמצעי התקשורת הטכנולוגי העיקרי שיש בכל בית הוא רדיו, מודע לכל המוצרים שהרדיו מציע לו, ועל כן הוא גם בעל מוטיבציה גבוהה יותר לצרוך את תכניו בכל פלטפורמה שמתווכת לו אותם. נאמנות זו מדגישה את ההישענות והנזקקות שלו לתכנים אלו, מה שמסביר את הנהירה ואת האימוץ של כל פלטפורמה, חדשה ומתקדמת ככל שתהיה על ידי דור זה, חרף שמרנותו היחסית.
 

כאמור, הרדיו עשה מספר צעדים לא מבוטל בהסתגלות לאינטרנט. עם זאת, ישנם פערים משמעותיים מדור לדור שבעיקרם הינם פערים של דפוסי צריכה. הדור הצעיר נולד לתוך עולם טכנולוגי ולכן גדל באופן טבעי לתוכן מקוון לפי דרישה, המתאים למידותיו, באופן אופטימלי. כמו כן, בני הדור הצעיר התרגלו לתעדף תכנים ולסרב לתכנים אחרים ואף לצרוך פרסומות שהותאמו עבורם באופן אישי.קרוב ל- 95% בקרב אנשים בגילאי 13-20 ברחבי העולם משתמשים ביוטיוב ו- 50% מתוכם הצהירו שלא יוכלו להסתדר ללא יוטיוב, כאשר המניע לשימוש הוא בדרך כלל בידור, מידע והדרכה. לפיכך, תעשיית המוסיקה כבר לא תלויה באופן אבסולוטי בישיבת הפלייליסט, בעורך המוסיקאלי, בשדרן, ברדיו ובתקשורת המסורתית. זמרים רבים זוכים מיוטיוב ל"כפתור הכסף", המעיד על כך שמאות אלפי מינויים עוקבים ומקבלים את התוכן המועלה בערוץ באופן ישיר. לצד הערוצים של הזמרים היוטיוב מצמיח כוכבים פופולארים חדשים הנערצים על ידי הקהל הצעיר.

 


תעשיית הרדיו צריכה לעכל, להבין ולערוך אדפטציות התואמות את דפוסי הצריכה של הדור הצעיר, אשר בעתיד הקרוב יהווה מסה משמעותית בכבישים. על הרדיו יהיה לדבר בשפה המתאימה לדור זה, על מנת להיות רלוונטי עבורו


 

מדי חודש, מיליארד וחצי איש עושים שימוש בערוצי היוטיוב. עם זאת, בארץ רוב ערוצי הרדיו ביוטיוב אינם פופולאריים ומספר המנויים הינו קטן באופן משמעותי ביחס למספר המנויים בדפי הזמרים, וזאת אף כשמדובר בזמרים ויוצרים מהדרג השני והשלישי.
 

עתידנים חוזים, כי בעשרים השנים הקרובות האוכלוסייה בישראל תגדל באופן משמעותי (יותר מכל מדינה מערבית דמוקרטית בעולם), מה שככל הנראה יוביל לעומסים בכבישים. בעוד כחמש שנים חלק מהדור הצעיר ישתתף בהליכי בחירה דמוקרטית, יכנס לשוק העבודה וישפיע יותר על טרנדים כלכליים. אין זה סוד, כי השידור לנהגים בדרכים הוא נשמת אפן של תחנות הרדיו. לכן, הרדיו צריך לעכל, להבין ולערוך אדפטציות התואמות את דפוסי הצריכה של הדור הצעיר, אשר בעתיד הקרוב יהווה מסה משמעותית בכבישים. על הרדיו יהיה לדבר בשפה המתאימה לדור זה, על מנת להיות רלוונטי עבורו.
 

מספר מאפיינים שיש לתת אליהם את הדעת: צעירים מעוניינים להיות מעודכנים ולצרוך תקשורת, אך אין בכוונתם להשקיע יותר מדי בצריכת המידע ובעיבודו. לכן, הביקוש בקרב הצעירים הוא לתכנים קצרים ומפולחים. הם אינם מעונינים שיורו להם מה לצרוך, אלא שישאלו אותם מה חשוב עבורם. מאפיין נוסף הוא המעבר ממונולוג לדיאלוג. בני הדורות הקודמים היו מאזינים פאסיביים, בעוד שהיום כולם מנהלים שיח דו-כיווני ובמיוחד הצעירים המעוניינים להיות חלק מהשיח ולהרגיש שהם מעורבים ומשפיעים בדעותיהם ומעשיהם על העולם. הצעירים מתחברים לסיפור ומחפשים להיות חלק ממנו. יש בעיניהם עדיפות לחוויות על פני עובדות.
 

בחינת התשתית הטכנולוגית אל מול מאפייני דור העתיד מעלה, כי הרדיו אכן שייך למאזינים. על הרדיו לראות בערוצי היוטיוב וכוכביהם מודל ולהציע מחד תכנים מקוונים ומגוונים, הנגישים בפלטפורמות שונות בעלי בינה מלאכותית ומאידך, להציע תכנים אותנטיים היוצרים אינטראקציה וקשר אישי עם המאזינים, כמו גם פרסומות פרסונליות התואמות את תחומי העניין שלהם. תוכן מסוג זה המתאים לדור הצעיר יאפשר את מקומו של הרדיו במפת התקשורת.לאורך ההיסטוריה תעשיית הרדיו הוכיחה, לא פעם, כי היא חפצת חיים ומסתגלת לכל שינוי במרחב התקשורתי. לכן, על אף האתגרים בדרך אל תשומת הלב של הדור הצעיר, הרדיו ימצא, ככל הנראה, את הדרכים להתחבר אליו ולערוך את ההתאמות על מנת להישאר רלוונטי ולהיות אמצעי תוכן, חי ובועט, כפי שהיה עד כה.

 


• ד"ר טל לאור הוא ראש מסלול מחקר, שידור והוראת רדיו ואודיו בניו מדיה ומנהל תחנת הרדיו "קול אחר" בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל.

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz