728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

עוזב לאקדמיה

עוזב לאקדמיה

הפרשן הכלכלי-חברתי מיקי פלד, מהכתבים הראשונים שגוייסו ל"כלכליסט", פרש מעבודתו העיתונאית ברקע השינויים המתוכננים בקבוצת "ידיעות אחרונות"

מיקי פלד, הפרשן הכלכלי-חברתי של "כלכליסט", פרש בסוף השבוע שעבר מעבודתו העיתונאית. פלד כבר החל למעשה בקריירה אקדמית באוניברסיטת תל אביב, שם הוא מלמד בקורס "כלכלנים חברתיים" במסגרת פכ"מ (פילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה). בקרוב הוא יחל להרצות בקורס "מחשבה כלכלית".

 

פלד, 38, היה מהעיתונאים הראשונים שגויסו לעבודה ב,כלכליסט" על ידי מו"ל העיתון יואל אסתרון והעורכת הראשית גלית חמי. עד לפני כשנה הוא שימש ככתב של "כלכליסט" לענייני עבודה והסתדרות, ואולם עקב היותו פעיל בוועד העובדים של העיתון, ולרגל המאבקים שניהל הוועד מול הנהלת "ידיעות אחרונות" (עיתון האם של "כלכליסט"), הוא העדיף להפסיק את סיקור ההסתדרות ולהתמקד בסיקור של שני גופים אחרים במשק, בנק ישראל והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) וזאת, בנוסף למאמרי פרשנות וניתוחים בנושאים כלכליים וחברתיים שונים, שהבולט בהם הוא תחום האבטלה במשק.

 

פרישתו של פלד, שהיה אחד העיתונאים המוערכים בעיתון, באה על רקע שינוי מבני הנדון בימים אלה בקבוצת "ידיעות אחרונות" ובמסגרתו עשויים המוסף הכלכלי "ממון" (של "ידיעות") ו"כלכליסט" להתמזג ביניהם במהלך המחצית הראשונה שלך 2018. צעד זה יהה כרוך בצמצום של מצבת כוח האדם בשני העיתונים.

 

עזיבתו של פלד את תחום העיתונות היא מבחינה מסוימת סופו של עידן: סופו של תא הכתבים לענייני עבודה והסתדרות, שפעל במשך עשרות שנים ונהג לקיים מפגשים מקצועיים עם אנשי חברה וכלכלה. תא כתבים זה הלך ודעך בעשר האחרון ככל שנחלש כוחה של ההסתדרות מבחינת מספר החברים שבה ומעמדה במשק.

 

בפוסט שפירסם בדף הפייסבוק שלו ביום שישי האחרון כתב פלד, בין היתר: "אחרי עשור בעיתון המופלא הזה, אני עובר לנסות את מזלי באקדמיה. תקופה ארוכה סירבתי אפילו לחשוב על אפשרות כזו בסופו של דבר, מה שהכריע הוא הבנתי שגם במקום אליו אני הולך, תהיה לי עדיין התחושה המרגשת הזו בבטן שמופיעה כשמתחילים לנסות ולענות על שאלה חדשה".

 

אתמול היה היום האחרון שלי בכלכליסט.

זו שורה שאני עוד לא מאמין שבאמת נכתבה. אחרי עשור בעיתון המופלא הזה אני עובר לנסות א…

Posted by Mickey Peled on Friday, December 1, 2017

 

"במובן מסוים גם כתבה טובה וגם מאמר אקדמי טוב מתחילים בשאלה, במשהו לא פתור או לא מובן, לפעמים בפער בין איך הדברים צריכים להיראות לדעתך, לבין איך שהם באמת. אחר כך מתחילה החקירה, במאמץ להסיר כמה שיותר שכבות שמסתירות סיפור טוב. ולמרות הכל אני משוכנע שעיתונות היא אחד המקצועות המדהימים ביותר שאפשר לעבוד בהם. השילוב של אדרנלין עם תחושת שליחות זה לא משהוא שקל למצוא, והעיתונות יודעת לספק את שניהם ובשפע. זכיתי לכתוב ולהשפיע ולעיתים ספורות גם לראות איך משהוא שכתבתי השפיע על מקבלי ההחלטות ושינה משהוא במציאות".
 

"אבל, וזה אבל חשוב, עם הזמן גם שמתי לב שהתמימות הדוגמטית שאתה הגעתי לפני עשור התמוגגה לה וכמעט לא נשאר ממנה זכר. יש כאלה שיודעים איך להתמודד עם העיסוק היומיומי בניפוי הסחות הדעת שמייצרים פוליטיקאים ויחצ"נים (לא כולם, כמובן) מבלי שזה ישפיע על על אהבת האדם שלהם. אני נכשלתי. גיליתי שהפכתי להיות אדם ציני הרבה יותר מזה שאני מעוניין להיות, ועכשיו אני צריך לתת עבודה כדי להחזיר את המטוטלת אל האמצע. בפן הזה, האקדמיה היא מפלט לא רע.
"גם הכתיבה עצמה תחסר לי. יצא לי לעבוד עם גרפומנים, ותמיד קינאתי בהם. זה לא רק שפע המילים שהם מצליחים להוציא מהמקלדת, במהירות ובחדות, אלא גם הסיבה ליכולת המופלאה הזו – כי הם פשוט לא יכולים אחרת".
 

בהמשך הפוסט מודיע פלד כי ינסה לחדש את הבלוג שפעם החל לתפעל ("פרוטות") ויעסוק בנושאים שהם עבודתו האקדמית: פילוסופיה והסטוריה של הכלכלה ומחשבה כלכלית.

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה
KE2017

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz