728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

הסיבות למשבר האמון

הסיבות למשבר האמון
אילוסטרציה: pixabay

דו"ח של מכון רויטרס ללימודי עיתונות: חלק ניכר מציבור צרכני התקשורת סבור שהטיות, ספינים ואג'נדות נסתרות הן הסיבות העיקריות לאובדן האמון בתקשורת

הטיות, ספינים ואג'נדות נסתרות הן הסיבות העיקריות לאובדן האמון של הציבור בתקשורת, לצד מה שנתפס בעיני הציבור כנסיגה בסטנדרטים העיתונאיים, המונעת על ידי תחרות קשה. כך עולה מדו"ח שפרסם מכון רויטרס ללימודי עיתונות, שבחן את הסיבות לחוסר האמון בתקשורת וברשתות החברתיות בתשע מדינות שונות.

 

במכון רויטרס ניתחו תשובות של כ-18 אלף איש מארה"ב, גרמניה, בריטניה, אירלנד, ספרד, אוסטרליה, דנמרק, יוון וצרפת – במטרה לאסוף מידע השוואתי על אמון הציבור בתקשורת וברשתות החברתיות. לאחר שהתבקשו להגיב ולדרג את מידת הסכמתם להיגדים כמו "התקשורת עושה עבודה טובה בכך שהיא מסייעת להבחין בין עובדות לבדיות", הוזמנו הנסקרים להביע את עמדתם בטקסט חופשי באשר לסיבות הגורמות לירידה באמון בתקשורת. ניתוח של כ-8,000 תגובות פתוחות, אפשר לאנשי מכון רוטרס לבודד את הסיבות העיקריות שאנשים העלו לחוסר אמון בתקשורת.
 

67% בקרב המשיבים שהצהירו כי אינם נותנים אמון בכלי התקשורת, ייחסו את עמדתם להטיות, ספינים ואג'נדות נסתרות. כלומר, חלק גדול מהציבור, בעיקר צעירים ואלה שמשתכרים פחות, חש כי גורמים בעלי עוצמה עושים שימוש בכלי התקשורת לקדם את האינטרסים הכלכליים והפוליטיים שלהם.
 

עוד עולה מהדו"ח, כי השידורים בטלוויזיה נתפסים כנתונים פחות למניפולציות מאשר כלי תקשורת מקוונים, בעיקר בשל העובדה ששידורים חיים וכתבים המדווחים מהשטח, מעניקים לצרכני התקשורת את התחושה שמה שהם רואים זו האמת. עם זאת, נשמעה ביקורת כלפי גופי השידור על כך שהם מעניקים קדימות למהירות על פני דיוק, מעדיפים דעות על עובדות ומקדמים סדר יום פוליטי.
 
חלק ניכר מהמשיבים שהביעו אמון בכלי התקשורת (40% בקרב המשיבים בשווקים שנבדקו), אמרו כי לתחושתם העיתונאים עושים את מלאכתם נאמנה בבדיקת מקורות, אימות עובדות ובהצגת עדויות התומכות בטענותיהם. המשיבים בארה"ב, בגרמניה ובדנמרק, גילו אמון רב יותר ביושרה המקצועית של עיתונאים בארצותיהם, יותר מאשר בבריטניה, צרפת ואוסטרליה.
 

בהתבסס על ממצאי הדו"ח, טוענים מחבריו כי על כלי התקשורת לבדל את עצמם ממקורות מידע שאינם עוברים תהליכים מקצועיים של אימות ובדיקה. משמעות הדבר: להגדיל את איכות הדיווחים החדשותיים ולהמעיט בפרקטיקה של "מלכודות קליקים" המוליכה להטעיה ומרגיזה צרכני תקשורת. לטענתם, על עיתונאים וכלי תקשורת להיות פתוחים ושקופים לגבי ההטיות שלהם.
 


 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה
KE2017

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz