728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

נאותות הייצוג בתקשורת

נאותות הייצוג בתקשורת
פאנל המרחב הציבורי בביה"ס לתקשורת בבינתחומי. צילום: רם פנקר

ד"ר מיכל שפירא, יו"ר ועדת מחקר ורב תרבותיות במועצת הרשות השנייה: "עשינו מהלך של 'ספירת ראשים' בטלוויזיה ואכן יש בעיה בייצוג נשים"

"במהלך השנים אנו פונים לגופים המפוקחים ואומרים שיש בעיה והם מתעקשים שאין בעיה, אלא להפך – כי כל מגישות החדשות הן נשים. מתי חל השינוי? עשינו מהלך של 'ספירת ראשים' – מדובר במחקר חדש שטרם נחשף – שבו יושבים שופטים וסופרים את מספר האנשים מכל קבוצת אוכלוסייה, וגם בוחנים את הדרך שבה הם מוצגים. ואז הגופים המפוקחים השתכנעו: התברר שאכן המגישות הן נשים עם הרבה מאוד זמן מסך, אך כל הפאנליסטים הם גברים. הם אמרו שקשה להביא את הנשים ויש בזה משהו – אני רואה את זה כשאני עושה כנסים וקשה לי לשכנע נשים להופיע. גברים תמיד מוכנים ויודעים לדבר על הכל". כך אמרה אתמול (ראשון) ד"ר מיכל שפירא, יו"ר ועדת מחקר ורב תרבותיות במועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, בדיון שהתקיים בבית ספר סמי עופר לתקשורת בבינתחומי. שפירא סיפרה כי הוקמה וועדה חדשה ברשות, שתבדוק את נאותות הייצוג בתקשורת.

 

שפירא השתתפה בדיון שנערך במסגרת סדרת "המרחב הציבורי" בנושאי תקשורת, חברה ואקטואליה של בית ספר סמי עופר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה. את הפאנל הנחה העיתונאי רועי כ"ץ, סמנכ"ל תוכן רדיו תל אביב ומרצה בבית הספר לתקשורת בבינתחומי, והשתתפו בו גם ד"ר מתן אהרוני וד"ר קרן צור איל, מרצים וחוקרים בביה"ס לתקשורת בבינתחומי; מורן מרציאנו, מלהק ריאליטי; סיגל קנוטופסקי, מנכ"ל 'עולים ביחד'.

 

עוד אמרה ד"ר שפירא: "אני מובילה את גישת הרגולציה העצמית שמשמעותה שיח עם המפוקחים ולא ניסיון לכפות עליהם את הדברים. הקמנו וועדה שתתחיל לעבוד בקרוב בראשותה של חברת המועצה מרה מרו סנבטו, שתפקידה יהיה להוביל שינוי לא רק בייצוג הכמותי, אלא בנאותות הייצוג בתקשורת. הוועדה תוקם לאחר שסיימנו תהליך מעניין של וועדה אחרת שהתמקדה בייצוג נשים. גלגלי הצדק טוחנים די לאט וכולנו מוטרדים מהמחקרים שכבר בשנת 2004 הצביעו על בעיה בייצוג מגוון של אוכלוסיות בתקשורת. דווקא בתכניות הריאליטי אין בעיה. בריאליטי הסיפור היותר טוב מנצח ודווקא התכניות הללו, שזוכות לגינוי, תורמות לעניין הייצוג".

 

מורן מרציאנו, ממלהקי הריאליטי המובילים בשוק, אמר כי "בריאליטי שלפני דור, עשר שנים אחורה, באמת פעלו בצורה הכי סטריאוטיפית וגזענית שיש. אבל זה השתנה. אם אני ליהקתי את מנגיסטו לעונה האחרונה של הישרדות, זה לא בגלל צבע העור שלו אלא כי הוא ווינר ויודע לשחק את המשחק של הישרדות. אני לא אשקר ואגיד שכשנכנס אליי מתמודד לחדר האודישנים אני לא אשים לב לצבע העור שלו, אבל אם הוא יצחיק אותי, ירגש, אני אוהב או אשנא אותו – אני אלהק אותו. בלי קשר לשם משפחתו או לצבע עורו. אני מסכים שבתכניות מתוסרטות לא כותבים מספיק ליוצאי אתיופיה. השינוי האמיתי יגיע ביום שבו כשאלהק סדרה כמו 'פצועים בראש' אציע לתפקיד ראשי, שחקנית ממוצא אתיופי ושחקנית שאיננה ממוצא אתיופי – לאותו תפקיד.
 

"היום בבתי ספר למשחק תראה מעט מאוד סטודנטים ממוצא אתיופי והסיבה היא כלכלית נטו. אני מתקשה להביא לאודישנים אנשים שהם מקהילת יוצאי אתיופיה מהסיבה הפשוטה ביותר: הם לא עולים על האוטובוס לתל אביב. כשהם מתלבטים אם להיבחן לפרויקט שהסיכוי להתקבל אליו הוא נמוך, חבל להם על הכסף שעולה הנסיעה. לפני שהשינוי יקרה בבראנז'ה צריך לעשות אותו במקומות שנותנים מלגות, תקציבים ואפשרויות כדי ליצור הזדמנויות".
 

סיגל קנוטופסקי, מנכ"ל 'עולים ביחד', אמרה כי "הדיון הזה משקף את כלל החברה הישראלית. תת-הייצוג של הקהילה האתיופית בתקשורת, הוא ביטוי נוסף להיעדר של ישראלים יוצאי אתיופיה במרחב הציבורי בכלל, ביטוי לתפיסה הסטריאוטיפית המפלה כלפי ישראלים יוצאי אתיופיה ושלא נטעה פה – הצבע הוא כן 'אישיו' כאן. הברנז'ה התקשורתית אוהבת לתפוס עצמה כנאורה, פתוחה ומחוללת לשינוי אבל השורות בה מאוד צפופות. במבחן התוצאה, אם הבת שלי תפתח טלוויזיה היא לא תראה מישהי שנראית כמוה. היא מסיקה שלנרטיב שלה אין לגיטימציה בחברה הישראלית.
 

"המדיה יכולה להיות הבעיה אבל מצד שני יכולה להיות גם הפתרון. בשנה האחרונה עברנו תהליך למידה איך צריך לעבוד עם המדיה נכון כדי שתהווה פתרון עבורנו. מודל העבודה שפיתחנו מדבר על עבודה בשני צדי המטבע – להכשיר ישראלים יוצאי אתיופיה למקצועות הטלוויזיה ככתבים ומרואיינים בתפקידים מקצועיים ולא בתור ה'אתיופי הראשון ש…' ומצד שני לגייס אנשים במדיה שנמצאים בתפקידי מפתח בכדי להיות אתנו בפתיחת דלתות – ברעיון וגם בביצוע שלו".
 

ד"ר קרן צור איל, מרצה וחוקרת בבית ספר סמי עופר לתקשורת בבינתחומי, אמרה כי "המחקר מוכיח שיש תת-ייצוג של האוכלוסייה יוצאת אתיופיה בתקשורת – 1.7% מהאוכלוסייה בישראל נמצאת ב- 0.3% בלבד מכלל הפרסומים בתקשורת המודפסת והמשודרת. בעיה לא פחות חמורה היא שמעבר לתת-הייצוג אנחנו רואים ייצוג בהקשרים שליליים של פשיעה ואי-השתלבות בחברה הישראלית. הייצוג של השתלבות חיובית מועט. מרבית הכתבות שהתפרסמו בהקשר לאוכלוסייה הופיעו בעיקר בידיעות קטנות ומקומיות בערים מסוימות אשר פחות מתייחסות לקהילה באופן כללי. יש הרבה פרשנות של אחרים בתקשורת על הקהילה האתיופית, אבל האתיופים כמעט בכלל לא מופיעים באקטואליה ובתחקירים ויש ממש הכחדה סימבולית שלהם – התעלמות מהאוכלוסייה בפריים טיים.
 

"מחקר שעשינו לאחרונה בנושא תכנים לגיל הרך מגלה כי כמעט ואין התייחסות לאחר, שאינו לבן. מה שהיה מפתיע עוד יותר הוא שבהקשר הישראלי של התכניות המופקות כאן יש התעלמות מוחלטת מהקהילה האתיופית כבר בגילאים המאוד צעירים. בעלי עור כהה ואתיופים מודרים מפרסומות כמעט לגמרי. מקום שמעט שונה זה תכניות המציאות, שבהן קיים כביכול ייצוג נרחב יותר וחיובי לקהילה. למה כל כך חשוב שיהיה ייצוג חיובי ומאוזן? כי לחוסר הייצוג יש משמעויות לגיבוש הזהות וזה גורם לך להרגיש זר ולא שייך".
 

ד"ר נעם למלשטריך לטר, דיקן מייסד, בית ספר סמי עופר לתקשורת בבינתחומי, אמר בפתח המושב כי "סטריאוטיפים לגבי קהילות שונות בתקשורת זה דבר ידוע והוא נובע מכך שהתקשורת, מחפשת כל הזמן דרמות ולאו דווקא את האמת. ככל שאתה רוצה לתפוס זמן שידור וחשיפה עלייך לנבל את הפה ולהיות גזען. מי שסובל מהנטייה הזו של התקשורת שלא להיצמד לאמת ולהדגיש את הגזעני, את הרע ואת הדרמה השלישית אלו הן בדרך כלל הקהילות המוחלשות בחברה. אני שמח שמזה כמה שנים בית הספר לתקשורת עובד בצמוד עם 'עולים ביחד', עמותה שפועלת לקידום האקדמאים יוצאי אתיופיה, ואנחנו מקיימים קורסים על תקשורת דיגיטלית לאנשי הקהילה. אנחנו מאוד גאים שיש לנו הזכות להיות שותפים לעשייה תקשורתית של קהילת יוצאי אתיופיה ואני מקווה שהתקשורת הישראלית תהיה יותר פתוחה לקידום מסרים חיוביים".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה
KE2017

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz