728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

הגבלות מטרידות

הגבלות מטרידות

הדו"ח השנתי של האגודה לזכויות האזרח: "החקיקה בתחום האינטרנט מבקשת להעניק למדינה זכות לחסום אתרים או להסיר תכנים, לעתים ללא הצדקה"

האגודה לזכויות האזרח בישראל מתריעה על "מגמה מטרידה של פגיעה בחופש הביטוי, המסתמנת בתחום החקיקה הנוגעת לאינטרנט". האגודה גם מודאגת מהגבלות שהמשטרה מטילה על סיקור עיתונאי של הפגנות, בעיקר במזרח ירושלים.

 

בדו"ח השנתי של האגודה לזכויות האזרח, שכותרתו "זכויות האדם בישראל – תמונת מצב 2017", אומרת האגודה בפרק העוסק בחופש הביטוי כי החקיקה בתחום האינטרנט מבקשת להעניק למדינה סמכויות לחסום את הגישה לאתרים או להסיר תכנים מהרשת. "הגם שהתכליות העומדות בבסיסם של החוקים והצעות החוק בתחום זה הן ראויות – מאבק בעבירות חמורות שהתמודדות עם פירסומים מסוכנים ומזיקים ברשת – הרי שהמנגנונים הקבועים בהם רחבים ועמומים ועלולים לגרום לפגיעה חמורה ובלתי מידתית בחופש הביטוי ובחופש הגישה למידע", טוענת האגודה.
 

הדו"ח מאזכר שביולי 2017 הכנסת אישרה חוק המאפשר את חסימת הגישה של ישראלים לאתרי אינטרנט שמשמשים לביצוע עבירות חמורות, כגון פירסומים בתחומי הפדופיליה, סחר בסמים, שירותי זנות, הי מורים ואתרים של ארגוני טרור. "ואולם הגבלת הגישה לאתרי אינטרנט טומנת בחובה סכנה ל'פגיעה היקפית' באתרים אחרים, שלא מתבצעות בהם עבירות".
 

"יתרה מזאת", טוענת האגודה, "במהלך הדיונים בהצעת החוק בוועדת החוקה, הוכנסו בחקיקה שינויים שהופכים את הליך החסימה שהוסדר בסופו של דבר בחוק והרבה פחות שקוף. ההליך שנקבע בחוק מאפשר למדינה לחסום אתרים בלי שלציבור תהיה אפשרות לעקוב ולדעת איך היא משתמשת בסמכותה, אילו אתרים נחסמו ומה היו השיקולים לחסימתם".
 

הדו"ח מצביע על כך שוועדת החוקה וועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת דנות בימים אלה בהצעת חוק הפיסבוק. עפ"י ההצעה בית משפט יוכל לתת צו להסרת תוכן מרשת האינטרנט, אם ישוכנע שהפירסום מהווה עבירה פלילית ושיש אפשרות ממשית שהפירסום יפגע בביטחונו של אדם, בביטחון הציבור, או בביטחון המדינה.
 

אלא שלטענת האגודה, ההסדר המוצע אינו מוגבל לעבירות מסוימות ולמעשה מעמיד רף נמוך לצורך הכתרתו של פירסום כ"פלילי", דבר שפותח פתח ל"מדרון חלקלק" ולפגיעה נרחבת בחופש הביטוי. נוסף על כך, אומר הדו"ח, לא ברור מדוע נדרש כלי שיפוטי של צווים להסרת תכנים, בשעה שקיימים פתרונות אחרים, שחלקם מיושם כבר בפועל ונותן מענה יעיל וטוב יותר.
 

בנוגע לחופש הפעולה של עיתונאים בהפגנות, האגודה אומרת שבשנה החולפת הוגשו שלוש עתירות נגד מגבלות שהמשטרה הטילה על סיקור עיתונאי של הפגנות בירושלים, בטענה שנוכחות של עיתונאים "מייצרת פרובוקציה וגורמת להלהטת הרוחות בקרב המפגינים". עפ"י הדו"ח, עיתונאים נאלצו להתמודד עם הגבלות על גישתם למוקדי אירועים, בעיקר הפגנות של פלסטינים בעיר העתיקה ובמזרח העיר בכלל, ולא פעם אף עם התנכלות ואלימות מצד שוטרים. העתירות תלויות ועומדות.
 

בפרק על זכויות עובדים, האגודה לזכויות האזרח מצביעה על כך שכרבע מהעובדים בישראל, מעל 700 אלף איש, מקבלים את שכרם על בסיס שעתי. שכר העבודה שלהם לא נקבע על בסיס חודשי קבוע. "עבור המעסיקים, שיטה זו של העסקה על בסיס שעתי היא דרך להקטין את עלויות ההעסקה ולתת לעובדים זכויות פחותות. חלק ניכר מהבעיה נובע מחוקי העבודה בישראל, שנחקקו בתקוה שבה רוב העובדים הועסקו במסגרת הסכמי עבודה קיבוציים ועל בסיס חודשי. חוקים אלה אינם מותאמים לעבודה על בסיס שעתי ואינם מגינים על עובדים אלה".
 


 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה
KE2017

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz