728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

לא מוחלים על זכויותנו

לא מוחלים על זכויותנו
שרון אברהם ויס, מנכ"לית האגודה לזכויות האזרח.צילום: אסף פינצוק

יום זכויות האדם הבינלאומי: "יש פה מסע שיטתי של דה-לגיטימציה שעושים לארגוני החברה האזרחית", טוענת מנכ"לית האגודה לזכויות האזרח, שרון אברהם-ויס

אפשר היה לצפות שאת יום זכויות האדם הבינלאומי שחל היום (10 בדצמבר), תציין האגודה לזכויות האזרח בישראל במצעד של פעילי זכויות אדם בתל אביב או בירושלים. אבל מזה שש שנים זה לא קורה. ייתכן שהפגנות המחאה של 2011 קצת טרפו את הקלפים מבחינת האגודה. ולא זו בלבד שהיא אינה מקיימת מצעדים או הפגנות, היא אף נקלעת לעתים תכופות למצב של מגננה, לנוכח יחסם העוין אליה מצד גופים ממשלתיים.

 

דוגמא אחרונה: בשבוע שעבר האגודה לזכויות האזרח עמדה לקיים כנס על זכויות עובדים בהשתתפות אנשי משרד החינוך, במרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח). ואולם לאחר שאנשי עמותת "אם תרצו" הימנית פנו לשר החינוך נפתלי בנט, והתריעו בפניו על כך שעובדים ממשרדו עומדים להשתתף בכנס של גוף "שמאלני", ביטל זה האחרון את השתתפותם של אנשי משרדו באירוע. הנהלת מט"ח, שהיתה אמורה לארח את האירוע, הודיעה לאגודה לזכויות האזרח כי מאחר שמשרד החינוך אינו שותף לכינוס, היא אינה מוכנה שהוא יתקיים בין כתליה. בעקבות זאת הועבר הכנס על זכויות עובדים לבית הספר תיכונט, ע"ש אלתרמן, שבניהולו של רם כהן.

 

לקראת יום זכויות האדם הבינלאומי פרסמה האגודה לזכויות האזרח את הדו"ח השנתי שלה ל-2017, על "החלשת שומרי הסף, כרסום הדמוקרטיה והשתקת ביקורת". הדו"ח, על 11 פרקיו מצביע, בין היתר, על צמצום חופש הביטוי בישראל. מנכ"לית האגודה, עו"ד שרון אברהם-ויס, שבעבר הלא רחוק כיהנה בתפקיד בכיר במשרד ממשלתי: נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה באיזור תל אביב והמרכז, אומרת כי "אמנם השנה הציבור לקח לידיו את זכות ההפגנה ברחבי המדינה, והפך את המחאה בנושאים שונים לנוכחת ואפקטיבית. אולם בג"ץ עדיין נאלץ להגן על הזכות הבסיסית להפגין ולמחות, מול דרישות מופרכות ולא חוקיות שהעמדה המשטרה מול מפגינים".

 

במקום אחר בדו"ח אומרת האגודה כי "הממשלה המשיכה בניסיונות לצנזר יצירות תרבות ולהשתיק אמנים מטעמים פוליטיים. מגמה מטרידה נוספת מסתמנת בחקיקה שתכליתה להעניק למדינה סמכות לחסום את הגישה לאתרי אינטרנט או להסיר תכנים מהרשת".

 

– יש לאגודה תדמית שמאלית – ליברלית. עולה הרושם שאתם מנסים להגן על זכויות אדם מצד אחד בלבד של המפה הפוליטית, השמאלי, בעוד שזכויות אדם של אנשים הנמצאים בצידה הימני של המפה הפוליטית אינן מטופלות על ידכם. באחד הכנסים שלכם התפרצה אם שכולה, אמא של לוחמת מג"ב סגן שיר חג'אג' שנרצחה בפיגוע דריסה בארמון הנציב, והטיחה בכם שאתם מגינים על מחבלים רוצחים ואלה האחרונים שואבים עידוד כדי להמשיך במעשי הרצח.

ממש לא נכון לקטלג אותנו כאגודה הפועלת ממניעים שמאליים או אחרים. תמכנו בזכותו של ח"כ יהודה גליק לתבוע פיצויים בבית המשפט, על כך שנאסר עליו לעלות להר הבית. התייצבנו כידיד בית המשפט לצידו של הרב אליצור סגל, שהואשם בהעלבת עובד ציבור לאחר שתקף את הרב הצבאי הראשי. התנגדנו לא אחת למעצרים ללא הליך פלילי ולצווי הגבלה על פעילי ימין, לא פחות מאשר בנוגע לפלסטינים. קראנו לחקור תלונות על שיטות חקירה פסולות שהשמיעו החשודים היהודים בטרור בכפר דומא וגם גינינו מפורשות את מעצרם של תולי שלטים מטעם עמותת 'אם תרצו', אותה עמותה המנסה לפעול נגדנו. וכשהרוצח יגאל עמיר ביקש להינשא, תמכנו בדרישתו זו בניגוד לעמדת השב"ס.

"ובעניין דבריה של האם השכולה מירב חג'אג', בכנס שלנו: הסברתי לה שאיננו סניגורים של מחבלים, אבל עמדתנו היא שאין להעניש משפחה, גם היא משפחתו של מחבל".

 


"ממש לא נכון לקטלג אותנו כאגודה הפועלת ממניעים שמאליים או אחרים. תמכנו בזכותו של ח"כ יהודה גליק לתבוע פיצויים בבית המשפט, על כך שנאסר עליו לעלות להר הבית. התייצבנו כידיד בית המשפט לצידו של הרב אליצור סגל, שהואשם בהעלבת עובד ציבור לאחר שתקף את הרב הצבאי הראשי. התנגדנו לא אחת למעצרים ללא הליך פלילי ולצווי הגבלה על פעילי ימין, לא פחות מאשר בנוגע לפלסטינים"


 

– מתנכלים לכם?

"'אם תרצו' רודפים אותנו כל הזמן, וחמור מזה – הממשלה עומדת מאחוריהם. יש פה מסע שיטתי של דה לגיטימציה שעושים לארגוני החברה האזרחית – ולא רק לנו. מבטלים להם אירועים ומפריעים ככל האפשר לפעילותם.

 

– ניסיתם להעלות בטלוויזיה המסחרית תשדיר האומר כי "יש לי זכות להינשא גם אם אני הומו". הרשות השניה פסלה את התשדיר. את רואה בזה התנכלות?

"בג"ץ פסל את הנישואים החד-מיניים מאחר שזה היה שנוי במחלוקת ולעומת זאת קיבל את עמדתנו לגבי החלק השני של התשדיר, לגבי זכותם של ערביי ישראל לדבר ערבית ללא חשש".

 

– באיזה חוק שקיבלה הכנסת את הכי מתביישת?

"חוק ההדחה, ללא ספק. בוא נחשוב מה זה הדבר הזה. הרוב הנבחר בכנסת מדיח את המיעוט הנבחר. הרי ישנו ציבור שבחר באותו מיעוט וזכותו של אותו ציבור שענייניו יהיו מיוצגים על ידי אותם נבחרים. איך אני יכולה להחליט שמישהו לא מוצא חן בעיני ובגלל זה ארחיק אותו מהכנסת? אם תרצה, זה תמצית סיפורה של הדמוקרטיה. אם הרוב בכנסת חושב שמקומו של ח"כ מסוים אינו במשכן, שיפנה ליועץ המשפטי של הכנסת ובידיו הכלים להסרת החסינות של אותו ח"כ. כל החוק הזה לא נועד אלא לפגוע בזכות הייצוג של המיעוט הערבי. הכנסת השתמשה לרעה בסמכות המכוננת שלה כנגד המיעוט, כמו אמרה: נבחרת בבחירות דמוקרטיות? אז מה? אנחנו לא אוהבים אותך וממש לא מתאים לנו שאתה כאן".

"אבל גם חוק ההסדרה הוא נורא. החוק הזה מאפשר לקיחה של אדמות פלסטיניות ומסירתם לידי המתנחלים. זו פגיעה מובהקת בחופש התנועה, בזכות הקניין של הפלסטינים ובזכויות האדם שלהם".

 


"יש כל הזמן ניסיונות לפגוע בעבודת הסיקור של עיתונאים את המתרחש במזרח ירושלים, בטענה שנוכחות עיתונאים בשטח, בסמוך למוקדי העימות, יוצרת אלימות. זה טיעון מגוחך. האם לולא העיתונאים האלימות לא היתה פורצת? אבל שומרי הסף בכלל, שהעיתונות היא חלק מהם, מצויים על הכוונת"


 

-מה מצבה של העיתונות בישראל כיום בעינייך?

"בהחלט בעייתי. תראה איך נתניהו משמיץ את רביב דרוקר ובכלל את העיתונאים העוקבים אחר חקירות המשטרה נגדו, שממלאים בסך הכל את חובתם העיתונאית. איך אפשר לשכוח את מגישת 'עובדה', אילנה דיין, מקריאה כאילו כפאה שד את התגובה הארוכה מעבר לכל פרופורציות של נתניהו, על כתבה שעסקה בו. אני לא אומרת שעומדים פה עיתונאים מול אקדח המכוון אליהם. גם אין דמיון למצב העיתונאים ברוסיה של פוטין, אבל הרצון לפגוע בעיתונות האמיצה מרחף כל העת מעל ראשי העיתונאים.

 

"יש כל הזמן ניסיונות לפגוע בעבודת הסיקור של עיתונאים את המתרחש במזרח ירושלים, בטענה שנוכחות עיתונאים בשטח, בסמוך למוקדי העימות, יוצרת אלימות. זה טיעון מגוחך. האם לולא העיתונאים האלימות לא היתה פורצת? הגשנו, לצד גופים אחרים, עתירה בעניין זה והעתירות תלויות ועומדות בבג"ץ. אבל שומרי הסף בכלל, שהעיתונות היא חלק מהם, מצויים על הכוונת. בית המשפט העליון מאוים לעתים תכופות וגם על המשטרה מכוונים לחצים שנועדו למנוע ממנה לעבוד בתנאים חופשיים, באמצעות חוק ההמלצות.

 

-את רואה נקודות אור, בכל זאת?

"ההפגנות בפתח תקווה – שעכשיו עברו לתל אביב, הן דוגמה טובה של מימוש רצונו של ציבור גדול לומר את דברו. בתחילת הדרך ניסו למנוע את ההפגנות, בטענה שהן סמוכות מדי לביתו של היועץ המשפטי לממשלה, אבל כוחו של הציבור היה חזק יותר. כל התכניות של דיור בר השגה ודיור למשתכן מחזקות את זכויות האזרחים. גם הרפורמה המתגבשת בתחום הסיעוד, שחשפה כשלים של שנים רבות, כמו גם הדיון הציבורי על ילדי תימן האבודים, הם נקודות אור.

 

– למה אתם נמנעים מללוות את מאבק הנכים על זכויותיהם הכלכליות.

לאחרונה קצת נתנו להם יעוץ, אבל בגדול הם לא פנו אלינו ואיננו מלווים את מאבקם להגדלת קיצבתם. נראה מה יהיה בהמשך. התחום החדש אליו נכנסנו הוא הדרת נשים במרחב הציבורי והפעם באקדמיה. מתברר שבקמפוס החרדי של אחת המכללות הגדולות, הלימודים מתנהלים באופן שבחורים חרדים לומדים בכיתות נפרדות, ללא נוכחות סטודנטיות חרדיות. מי שנפגע מכך הן הסטודנטיות ולא פחות המרצות. וזה קורה במכללה המתהדרת בשוויון ההזדמנויות שהיא מעניקה".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.