728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

השקיפות יפה לבריאות

השקיפות יפה לבריאות
אילוסטרציה: pixabay

כתב הבריאות והמדע של "הארץ", עידו אפרתי, על תפקידם של העיתונאים כשומרי הסף, בעת קביעת הגורלות של אלפי חולים נזקקים בוועדת סל התרופות

הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2018, שהחלה את עבודתה לפני כשלושה חודשים,  תסיים בסוף החודש את עבודתה. חברי הוועדה, בראשה עומד פרופ' רוני גמזו, מנהל בית החולים איכילוב ולשעבר מנכ"ל משרד הבריאות, יכריעו לגבי התרופות שיינתנו לחולים במימון ציבורי בשנה הבאה, בתקציב של 460 מיליון שקל. מדובר בבחירה קשה, שכן חברי הוועדה דנים בכ-700 בקשות להכנסת תרופות וטכנולוגיות לסל בהיקף כספי כולל של 2.5 עד 3 מיליארדי שקלים, כך שתרופות יקרות וחיוניות וטכנולוגיות חדישות ומועילות יישארו גם השנה מחוץ לסל – ומעבר להישג ידם של חולים הנזקקים להן. בעקבות דיוני הוועדה בשנה שעברה התווספו לסל 106 תרופות וטכנולוגיות חדשות בהיקף כספי של 470 מיליון שקל. כמחצית מהסכום הוקדש לתרופות אונקולוגיות.

 

הוועדה, המונה 20 חברים, ביניהם אנשי רפואה, נציגי קופות החולים ונציגי ציבור נמצאת כעת בסיום סבב הדיונים הראשון.  הסבב הבא יחל ביום רביעי. הסבב השלישי, בו יתקיים דיון מרתוני על תוצאות שני הסבבים הראשונים כדי לקבל החלטות, מתוכנן להערך בשבוע הבא.  בתום דיוניה תגיש הוועדה את המלצותיה לשר הבריאות ולאישורה של מועצת הבריאות המייעצת לשר. לאחר אישור מועצת הבריאות תוגשנה ההמלצות לאישורה של הממשלה.

 

כתב הבריאות והמדע של עיתון "הארץ", עידו אפרתי, מגדיר את החלטות הוועדה כאחד התהליכים הציבוריים החשובים ביותר במדינה בכלל ולחולים הנזקקים בפרט. בשבוע שעבר פרסם אפרתי ב"הארץ" מידע על ניגודי העניינים בהם מצויים תשעה מ-20 חברי הוועדה, שבגינם נאסר עליהם להשתתף בחלק מהדיונים – מידע שפורסם רק לאחר פנייתו.
 

עידו אפרתי.

 

"לכתבי הבריאות יש לכן תפקיד ציבורי חשוב, לפקוח עיניים על תהליכי עבודת הוועדה ומסקנותיה, ככל הניתן", אומר אפרתי. "התרופות החדשות וגם הטכנולוגיות החדישות הן יקרות. לצורך קביעת התרופות שכן יכנסו לסל ודחיית האחרות יושבים בועדה מיטב הרופאים ואנשי הציבור. אך קיימת בעיה עוד בטרם הדיונים. מדובר ביחסים בין הרופאים ומערך חברות התרופות. לא תמצאי רופא שלא חקר, הרצה או הסתייע בחברת תרופות. כך מתפתחת הרפואה. הקשרים בין שני הגופים לגיטימיים וכשרים. חלילה לנו להפוך את הנוגעים בדבר בתוך הוועדה ללא ישרים או מושחתים עקב כך".

 


"אני חושב שהוועדה עושה עבודה מקצועית נכונה. אני חושב גם, שהתקשורת מייצגת מולה את הציבור שאיננו בקי בנעשה בדיוניה. לכן, תפקיד התקשורת הוא להפגין נוכחות, שהמערכת תדע שהיא תחת בקרה ושקופה כלפי הציבור"


 

-איך ניתן לבחון את החלטות הוועדה ולוודא שאינן מוטות, חלילה, בגלל שיקולים זרים?
"תפקידה של הלשכה המשפטית במשרד הבריאות להגביל את פעילות חברי הועדה במקרים של ניגוד עניינים. לשם כך, מרגע שהוועדה מתחילה לפעול, מקבלים חבריה טפסים שבהם הם מציינים כל פרט שיכול לפגוע באינטרסים הציבוריים מבחינת ניגוד העניינים. חברי הועדה צריכים, למשל, לציין פרטים על פעולותיהם בעבר ביחד או בעזרת חברות התרופות למיניהן – עריכת מחקרים, נסיעות לכנסים וכדומה. הם אמורים לפרוש את כל הממשקים שהיו עם יצרני התרפות והלשכה המשפטית במשרד הבריאות קובעת קריטריונים. חשוב שחברי הוועדה יהיו מחוברים לידע הנדרש להכרעות המורכבות בעניין סל התרופות וצריך להיזהר מלהטיל דופי בקשרים של הרופאים עם חברות התרופות. מצד שני,  צריך למנוע מעורבות לא עניינית של חברות התרופות בהחלטות הוועדה. לכן, כשיש חשש לניגוד אינטרסים של  חבר הוועדה בכל האמור לגבי תרופה או טענולוגיה מסויימת, נאסר עליו להשתתף בדיון עליה. הנוהל של הצהרת גילוי נאות רלוונטי בכל נושא הנדון בעולם הרפואה".

 


"יש חברות תרופות המפעילות יח"צנים שיקדמו בתקשורת כיצד תרופה מסויימת שלהן, בעלות גבוהה, תביא מזור לילד חולה שאין לו מזור. זו פרקטיקה פסולה בעיני, ובעיתון שבו אני כותב ובעיתון דה מרקר לא יפרסמו כתבות כאלה בתקופת דיוני הוועדה על תרופות חדשות לסל"


 

-מה תפקידנו כעיתונאים ברמה המעשית בסיקור החלטות הועדה?

" לפני עשר שנים הוחלט לאפשר את שקיפות דיוני הוועדה ומאז עיתונאים מורשים להיכנס לדיוניה. אסור לצטט מי אמר מה בדיון, כדי לאפשר לחברי הוועדה לדון בלא לחץ חיצוני ולטובת החולים. העיתונאים מצדם צריכים לבדוק שהחלטות חברי הוועדה מתקבלות ללא לחץ חיצוני מאחורי הקלעים של קבוצות אינטרסנטיות, כמו למשל חברת תרופות המנסה ליצור העדפה כלפי המוצר שלה דווקא. יש חברות תרופות המפעילות יח"צנים שיקדמו בתקשורת כיצד תרופה מסויימת שלהן, בעלות גבוהה, תביא מזור לילד חולה שאין לו מזור. זו פרקטיקה פסולה בעיני, ובעיתון שבו אני כותב ובעיתון דה מרקר לא יפרסמו כתבות כאלה בתקופת דיוני הוועדה על תרופות חדשות לסל. אנו לא מפרסמים, כי לא ידוע לנו, כעיתונאים, מול מה תרופה אחת עומדת או נופלת. חברת תרופות אחת הצליחה לחדור בעזרת יחצ"ן לידיעת הציבור והאחרת לא. האם זה מוצדק ועל חשבון מי? ברגע שכתבת על תרופה של חברה אחת אתה הופך כלי שרת שלה. קל לגייס דעת קהל כשמדובר בחולה חסר אונים, שמה שמפריד בינו לבין התרופה למחלתו הוא תג מחיר גבוה במיוחד, אבל אולי הלחץ הזה עלול לבוא על חשבון תרופה אחרת שלא ידוע על קיומה. ומי יחליט אם התרופה האחת טובה יותר או פחות מהאחרת?"

 

-איך ניתן לבקר את עבודת הוועדה מבלי להתערב בשיקוליה?
"אני חושב שהוועדה עושה עבודה מקצועית נכונה. אני חושב גם, שהתקשורת מייצגת מולה את הציבור שאיננו בקי בנעשה בדיוניה. לכן, תפקיד התקשורת הוא להפגין נוכחות, שהמערכת תדע שהיא תחת בקרה ושקופה כלפי הציבור. לשם כך ביקשנו כבר לפני שלושה חודשים את טופסי ניגוד העניינים של חברי הוועדה. ביקשנו את הטפסים כבר בתחילת עבודת הוועדה והנה היא עומדת לסיים את תפקידה- והדבר לא נעשה. התעקשתי – והם פרסמו את הטפסים. חשוב שחברי הוועדה ידעו כי קיימת השגחה של התקשורת. לפני כמה שנים פרסמה עיתונאית עמיתה כי מישהו מחברת תרופות התחזה לכתב ונכנס לדיוני הוועדה, כדי לראות מה אומרים על התרופה שלו. זו דוגמה לכך שצריך תמיד לפקוח עיניים ולהצדיק את תפקידם של העיתונאים כשומרי הסף, בעת קביעת הגורלות של אלפי חולים נזקקים".

 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.