728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

"מסתערבים תקשורתיים"

"מסתערבים תקשורתיים"
זוהיר אנדראוס.CC BY-SA 3.0

ב"הארץ" מרבים לעסוק באפליה הקשה של ערביי ישראל בשוק העבודה, במגזר הציבורי והפרטי. אז כמה עיתונאים ערבים מועסקים בעיתון לאנשים חושבים?

ביום שני השבוע פורסמה בעיתון "הארץ" כתבה נרחבת שעסקה ב- 11 אלף מורות ערביות המחכות למעלה מ-10 שנים לשיבוץ במערכת החינוך בישראל.

 

בכתבה צוין, כי משרד החינוך משבץ כ-30% מהממתינות, וכי בשנים האחרונות "הולך וגדל מספר המורות המובטלות".
 

בעיתון "הארץ" "דואגים" מאוד להיקף האבטלה בחברה הערבית, ובעיקר מדגישים שם את האפליה שבאי-העסקתם של הערבים בישראל ביחס ליהודים. כך פרסם העיתון לא אחת כתבות ומאמרים העוסקים בקיפוח של אזרחי המדינה הערבים, במשרדי הממשלה ובחברות ציבוריות או אף בעסקים פרטיים. דוגמה: בעבר פרסם "הארץ" כתבה שהציגה נתונים על האפליה שבהעסקת מתמחים בבית המשפט העליון בשנים האחרונות, והדגישה את העובדה שמספר המתמחים הערבים בעליון הוא נמוך לאין שיעור ביחס למתמחים היהודים.
 

למקרא הכתבה, תהיתי מדוע עיתון "הארץ" אינו מתייחס כלל לקיפוח הבוטה של עיתונאים ובוגרי בתי-ספר לתקשורת ערבים, הבא לידי ביטוי בשיעור הזעום מקרבם שמועסק בכלי התקשורת בישראל. כיצד קורה שבעיתון "הארץ", שמרבה לעסוק באי-שילובם של ערביי ישראל במקומות עבודה, בשירות הציבורי ובמגזר הפרטי, מועסקים ארבעה עיתונאים ערבים בלבד, המהווים פחות מאחוז אחד מעובדי עיתון, למעט עובדות הניקיון – שרובן ערביות. גם בהנהלת עיתון "הארץ" לא מצאו לנכון לשלב חבר ערבי.
 

בדיקה נוספת, מגלה שגם בקרב עובדי המנהלה והמשק – למעט עובדות הניקיון – לא נמצא עובד ערבי במשרה. יוצא שמספר המועסקים בעיתון "הארץ" שואף לאפס, וזאת למרות שאלפי עיתונאים ובוגרי בתי ספר לתקשורת ערבים הם מחוסרי עבודה. בעבר קיימו בעיתון "הארץ" השתלמות לעיתונאים ערבים, אך אף לא אחד מהם הועסק בעיתון "הארץ".
 

בכל כלי התקשורת בשפה העברית בישראל שיעורם של המועסקים הערבים בעבודה העיתונאית ובמנהלה הוא נמוך מאוד ביחס לשיעורם באוכלוסייה.

 


זוהיר אנדראוס: "אי העסקת ערבים בתקשורת הישראלית מהווה אקט גזעני ואין שום הסבר אחר לתופעה, לרבות עיתון 'הארץ', שמעסיק עיתונאים ערבים בודדים בלבד. העיתונאים הישראלים שמסקרים את ערביי ישראל הם מסתערבים תקשורתיים, המנסים להצטייר כמי שדואגים לבעיה הערבית והפלסטינית"


 

זוהיר אנדראוס הוא הוא עיתונאי ערבי-ישראלי, המשמש כעורך ומנכ"ל של העיתון הישראלי-ערבי "מע-אלחדת'", וככתב העיתון הערבי הלונדוני "אל-קודס אל-ערבי" בישראל. הוא tינו מועסק בכלי תקשורת בשפה העברית. בעבר הוא כתב ב"ידיעות אחרונות" ובמקומונים של רשת שוקן, והיה באמצע שנות התשעים עורך המקומון של רשת שוקן בגליל המערבי, "צפון1".הוא מנסה להתקבל לעבודה בכלי תקשורת ישראלי, אך ללא הצלחה. מדי פעם הוא כותב מאמר בעמוד הדעות של עיתון "הארץ", אך למרות ניסיונו הרב נמנעים להעסיקו בעיתונות הכתובה בעברית.
 

לאנדראוס, כמו לעיתונאים ערבים אחרים, יש בטן מלאה. "העיתונות הישראלית בשפה העברית, על כל גווניה, לא מעסיקה את אנשי התקשורת הערביים ומנגד מנסה להצטייר כמי שדואגת לאוכלוסייה הערבית בישראל", אומר אנדראוס, שתוקף גם את העיתונאים הישראלים: "אי העסקת ערבים בתקשורת הישראלית מהווה אקט גזעני ואין שום הסבר אחר לתופעה, לרבות עיתון 'הארץ', שמעסיק עיתונאים ערבים בודדים בלבד. העיתונאים הישראלים שמסקרים את ערביי ישראל הם מסתערבים תקשורתיים, המנסים להצטייר כמי שדואגים לבעיה הערבית והפלסטינית. אני לא מאמין לאף אחד מהם. רק עיתונאי ערבי יכול לסקר את הבעיה הערבית והפלסטינית באופן הוגן וללא מניע אינטרסנטי" טוען אנדראוס.

 

בעניין זה, עיתון "הארץ" נוהג כמי ש"טובל ושרץ בידו". בעוד שהוא מרבה לסקר את הקיפוח של ערביי ישראל, בעיקר בשוק העבודה, הוא נמנע בעקביות מלהעסיק אותם.

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה
KE2017

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz