728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

מלחמות התודעה

מלחמות התודעה

ספרו החדש של פרופ' יורם פרי ממחיש כיצד מלחמות מונחות תקשורת, המשפיעות על החברה, על הצבא ועל דעת הקהל העולמית - מקנות יתרון לצד החלש

ספרו של פרופ' יורם פרי – "מלחמות מונחות תקשורת: פרדוקס העוצמה והדילמה האסטרטגית של צה"ל" – הוא פרי מחקר מקורי וחדשני המראה כיצד מאז מלחמת לבנון השנייה ב־ 2006 חדרה התקשורת – עם הלוגיקה שלה ועם עקרונות פעולתה – לתוך עולם המלחמה ושינתה אותו מיסודו.
 

פרי, פרופסור לסוציולוגיה פוליטית ולתקשורת, עומד כיום בראש מכון גילדנהורן ללימודי ישראל באוניברסיטת מרילנד בארצות הברית. במשך עשרות שנים היה חבר מערכת בעיתון דבר, בשנים 1995-1990 כיהן כעורך הראשי של העיתון.
 

הספר, שהושק השבוע (שלישי) בערב עיון של המכון למחקרי בטחון לאומי (INSS) שהוציא אותו לאור, מציג תחילה את העקרונות של שפת המדיה החדשה ואת הלוגיקה שלה. לאחר דיון עקרוני במהפכה החברתית שהתחוללה בעקבות השינויים הטכנולוגיים בתקשורת – שינויים שיצרו את ״החברה הריזומטית״ – בוחן פרי את מלחמות צה״ל נגד חיזבאללה וחמאס מאז 2006 ומתאר כיצד התנהלו המלחמות מונחות התקשורת האלה.
 

הניתוח ממחיש את הקושי שהיה לישראל בהבנת מהותן של המלחמות האלה ואת תהליך ההסתגלות הארוך והמכאיב שעבר צה״ל, עד שהבין את טיבן. המחבר מסביר מדוע גם לאחר שנוצרה הבנה כזאת עדיין ניצבת ישראל בפני מכשלה אסטרטגית: מלחמות מונחות תקשורת במהותן יוצרות חיסרון לצד החזק בעימות ומקנות יתרון דווקא לצד החלש, מכיוון שהחלש מסוגל לנצל טוב יותר את הלוגיקה של התקשורת.

 

פרופ' יורם פרי. צילום מסך

 

"על-פי כל ספרות מקצועית אי אפשר לנצח ארגוני התנגדות, בגלל פרדוקס העוצמה", אומר פרופ' פרי, בהתייחסו לאירוע בו תועדה לפני כשבועיים הנערה עאהד תמימי, כשהיא מקללת ומכה שני חיילי צה"ל סמוך לביתה בנבי סלאח. "ככל שאתה משתמש בכוח רב יותר אתה פוגע בעצמך ומעניק כוח רב יותר לחלש מולך. זאת על פי התפישה שהסובל הוא הצודק ואז החלש הופך להיות חזק, לכן החזק צריך לפעול עם מינימום הפעלת כוח נראית. יש דרכים להפעיל כוח שלא באופן פומבי. צה"ל כבר עושה זאת".

 

-כבר במהלך מלחמת לבנון השניה ב-2006, הבחנת במוטיבים של שינויים אסטרטגיים-תקשורתיים בלחימת צה"ל. אני מתכוונת לפרשת הנפת הדגל בבינת ג'בל.
"נכון, זה היה מהלך אסטרטגי-תקשורתי בשבוע השני למלחמה. ניתנה הוראה לשלוח לוחמים ללב העיירה בינת ג'בל, להניף את דגל ישראל מעל הבניין שבו נסראללה נאם את נאום "קורי העכביש" המפורסם והלעגני שלו בשנת 2000, כשישראל נסוגה מלבנון. הפקודה הייתה להניף הדגל ולצאת משם במהירות כדי למנוע נפגעים באירוע. הפקודה נשמעה תמוהה, שכן הצנחנים כבר חלפו על פני העיירה ולשם כך היה צריך להחזירם ולסכנם, אבל הם נדרשו להניף את הדגל ולהראות לחיזבאללה שאנחנו החזקים. למבצע הנפת הדגל בבינת ג'בל קראו "קורי פלדה". שלוש פעמים ניסו להניף את הדגל ולא הצליחו. לבסוף יצא הצילום מטושטש והוא הוצא כעבור שעות מספר מהאתר הצה"לי. האירוע הזה משך את תשומת ליבי בהיותו חריג. בעבר צילמו את הנפות הדגלים לאחר שסיימו לכבוש את האתר. למשל, כמו הנפת דגל הדיו באילת על ידי חיילי חטיבת הנגב ב-1949, לאחר כיבוש משטרת אוּם רַשְרַש, במסגרת מבצע עובדה.
 

הנפת דגל ישראל בבינת ג'בל, במהלך מלחמת לבנון השניה.

 

"במלחמות החדשות השדה הקינטי עבר מהשטח לשדה התודעה: איך להשפיע על המלחמה!. הגיון התקשורת המודרנית הוא הצילום, האימאג', המשפיע על האנשים באופן אמוציונאלי. כך, תמונות של ילד סובל משפיעות יותר מתמונות של לוחמים בקרב. האימאג'ים בתקשורת המודרנית אינם יוצרים רק רגש אלא גם קובעים מי ה"צודק". זוהי פוליטיקה של רחמים. זוהי הפוליטיקה של ארגוני הטרור כמו החיזבאללה והחמאס. למשל. לכן, לכל גורמי ההתנגדות יש אינטרס שאזרחיהם יפגעו, שהילדים שלהם יפגעו. הם יודעים שהדבר מעורר את תחושת הצדק והם ינצחו במלחמה על התודעה ועל מתן הלגיטימציה לארגונם".

 

פרופ' פרי חקר ומצא כי נוצר דפוס מלחמה חדש כתוצאה מן השינוי המהפכני שחוללה התקשורת. זוהי"מלחמה מונעת תקשורת" – Mediatized War. חוקרי התקשורת החלו להשתמש במונח זה וזנחו את מושג התקשורת כמתווכת (Mediated). זאת מכיוון שהתקשורת חדלה להיות גורם מתווך. היא זו שחוללה, למעשה, שינוי באופי החברה המודרנית בהשתלטותה על הכללים החברתיים. היא משפיעה על החברה, על הצבא וכך גם על ארגוני הלוחמים מנגד, שמנצלים אותה ככלי לחימה וגם ככלי השפעה על אנשיהם. לתקשורת יש חשיבות מכרעת כיוצרת דעת קהל עולמית וכקובעת מי הצודק.
 


 

במלחמות החדשות מבקשים שני הצדדים להשפיע על התודעה של הלוחמים, של שתי החברות היריבות ושל דעת הקהל הבינלאומית. המאבק על הנרטיבים מתנהל באמצעות אימאג׳ים המוצגים על גבי מסכי הטלוויזיה, המחשב והטלפון החכם. אימג׳ים אלה חשובים לא פחות מהפעולות הקינטיות שנעשות בשטח, ובמלחמות מונחות התקשורת הם אף חשובים יותר מהן.
 

-המלחמות החדשות הן אפוא מלחמות של נרטיב תקשורתי?
"כן. לחימה מונעת תקשורת מתייחסת לסיפורים המשכנעים יותר בקרב הציבור והיוצרים דעת קהל אוהדת. כל מלחמות ישראל נסתיימו לא בקרב אלא בהחלטות. במלחמות החדשות יש משקל רב לתקשורת ולמימד המשפטי. זאת בניגוד למלחמות הישנות, התעשייתיות. היום הניצחון אינו בשדה הקרב, אלא במהפך תודעתי בחברה. צריך להבין את מהות המלחמה הזאת. במלחמת לבנון, בעופרת יצוקה ובשיט של המרמרה, לא הבינו את מהות המלחמה. אלה היו מבצעים של יחסי ציבור נגד ישראל. ואיך אתה מגיב למבצע יחסי ציבור כזה? עליך להגיב במבצע יחסי ציבור נגדי. מפקד חיל הים אמר שנגד טרור משתמשים בקומנדו. במקום להגיב במבצע יחסי ציבור נגדי הופעל כוח שיצר אנטי נגדנו. הייתי שולח למרמרה חיילות עם פרחים אדומים, במקום לוחמי קומנדו".
 
"ישראל תלויה בלגיטימציה של העולם ולכן עליה ללמוד את הכללים. במלחמה נגד הטרור ההגבלה העצמית על הכוח מעניקה יתרון. קובעי המדיניות שלנו הציעו שלא נשאיר אבן על אבן בלבנון אם תתקוף. זה טמטום. אם ישטחו את ביירות, יקום כל העולם נגדנו וארגוני משפט יפעלו נגד ישראל. לכן יש לאמץ שיטות מלחמה של רואה ואינו נראה, למשל מלחמות סייבר. כשמבינים שיש להסתגל ולהתאים את עצמנו לאילוצי התקשורת, יש לשים דגש על עוצמת כוח רכה, מול כזו המעוררת דעת קהל".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.