728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

יחסי טאלנט-מעסיק

יחסי טאלנט-מעסיק
טל גורדון.צילום: ויקיפדיה. CC BY 2.5

בית הדין האזורי לעבודה בת"א דחה את תביעתה של הזמרת והיוצרת טל גורדון, שהגישה תכניות תרבות בחינוכית: לא התקיימו בין הצדדים יחסי עובד-מעסיק

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה בשבוע שעבר את תביעתה של הזמרת והיוצרת טל גורדון, ששימשה כמנחה של תכניות טלוויזיה בנושאי תרבות בחינוכית בשם "הכל תרבות" ו"תרבות רחוב", וקבע כי לא התקיימו יחסי עובד-מעסיק בין גורדון לחינוכית, בין השאר לאור גובה התמורה ששולמה לגורדון על עבודתה והפער בינה ובין השכר המשולם לעובדי התחנה.
 

גורדון התקשרה עם החינוכית בחוזים שהתחדשו מעת לעת, בתחילת כל עונת שידורים, החל מינואר 2007 ועד לחודש ספטמבר 2014, ושימשה כמנחה של התוכניות במשך שבע עונות שידור, שכללו 167 תכניות.
 

הצדדים סיכמו על תמורה בסך של 3,000 ₪ בצירוף מע"מ לתכנית וסכום של 1,500 ₪ בצירוף מע"מ לתכנית לקט. החל מיום 29.10.12 התמורה החוזית המוסכמת הופחתה והועמדה על 2,400 ₪ בצירוף מע"מ לתוכנית ולסך של 1,200 ₪ בצירוף מע"מ בגין תוכנית לקט.
בשנתיים הראשונות להתקשרות סוכם שתשולם לתובעת תמורה בגין נסיעות, אולם בהמשך עניין זה לא צויין בחוזים שנחתמו בין הצדדים. התמורה שולמה לגורדון כנגד חשבוניות שהגישה.

 

גורדון טענה, באמצעות עורך דינה אריק שלו, כי יש לראות בה כעובדת של תחנת הטלוויזיה, כיוון שהיא השתלבה במערך הארגוני בחינוכית, זוהתה כעובדת שלה והיתה נתונה לפיקוחה. על יסוד טענה זו נתבעו זכויותיה כעובדת: פדיון חופשה והבראה, פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה וקרן השתלמות, הפרשות לקרן ידע, קצובת ביגוד, דמי חג ומתנות בחגים, הוצאות טלפון ונסיעות, שכר עבודה לתקופה בה הנתבעת לא סיפקה לה עבודה. כמו כן נתבעו פיצויים בגין עגמת נפש בגין העסקתה ללא קבלת דרגה וזכויות סוציאליות.
 

לטענת החינוכית, באמצעות עו"ד איריס גלילי יולזרי, לא התקיימו יחסי עובד-מעסיק בינה ובין גורדון. לדבריהם, ההתקשרות עם גורדון היתה כ"טאלנט", תמורת סכומים העולים בהרבה על אלה המשולמים לעובד מן המניין. עוד נטען, כי גורדון ניהלה עסק ועבדה במקומות נוספים, לא היה פיקוח על שעות עבודתה והיא לא נדרשה להחתים כרטיס. כמו כן נטען כי גורדון לא עבדה באופן רצוף, ההתקשרות היתה תלויה בעליית הוכניות לשידור ובמהלך ההתקשרות גם אירע שחלה הפסקה של חצי שנה בין עונה לעונה, מטעמים הקשורים ללוח השידורים.
 

בפסיקתו, התייחס בית הדין לעובדה שלענף התקשורת מאפיינים ייחודיים. "בית הדין עמד על האבחנה בין עובדים המצויים ב'גרעין המרכזי של המפעל' לעומת גורמים אחרים, המצויים ב'"מעטפת' המפעל, בכל הנוגע לענף התקשורת". עוד נאמר, כי "על יסוד המייחד את ענף התקשורת, יש לבחון אם בנסיבות ההתקשרות עם התובעת התקיימו בין הצדדים יחסי עובד-מעסיק".
 

החינוכית טענה במהלך הדיון, כי היא מעסיקה עובדים המבצעים עבודה עיתונאית – תחקירנים, במאים, עובדי הפקה והללו מועסקים בדירוג העיתונאים. לעומת זאת, מנחים, שחקנים ומראיינים מועסקים כ"טאלנטים" ואינם עובדי התחנה. גורדון, לטענת החינוכית, שהיא יוצרת ומוזיקאית, הועסקה בתפקיד מנחת תכנית כ"טאלנט" ותוגמלה בסכומים העולים בהרבה על אלה ששולמו לעובד מן השורה.
 

בית הדין קבע כי התמורה ששולמה לגורדון היתה משמעותית גבוהה יותר מהשכר שניתן היה לשלם לה כעובדת של החינוכית. "כך או כך מהראיות עולה בבירור כי התמורה ששולמה לתובעת עולה בהרבה על השכר המשולם לעובד מדינה, המועסק במשרה מלאה", נאמר בפסק הדין. "גם אם נלך לשיטתה של התובעת, לתובעת שולם שכר העולה בהרבה על זה ששולם לעיתונאים בשירות המדינה, המועסקים על ידה כעובדים מן המניין, במשרה מלאה. ויודגש, שאף לשיטת התובעת, היא הועסקה בהיקף של 44% משרה. היינו פחות מחצי משרה, בעוד שהתמורה ששולמה לה היתה קרובה לשכר הממוצע במשק".
 

בית הדין האזורי לעבודה קבע, כי במהלך תקופת ההתקשרות, גורדון לא טענה שיש לראות בה כעובדת של הנתבעת. "התובעת אישרה שהיא התקשרה עם הנתבעת על תקן 'טאלנט' והיא גם לא דרשה להימנות על עובדי הנתבעת. למעשה, עד לירידת התכנית ולסיום ההתקשרות, התובעת לא סברה שהיא עובדת ולא טענה כי יש לראות בה ככזו. גם לשיטת התובעת, קיים שוני מהותי בינה ובין עורכות התוכנית המועסקות על ידי הנתבעת".
אשר לטענת גורדון, לפיה היא זוהתה כעובדת החינוכית וקיבלה תעודת כניסה למתקניה – נקבע כי "מדובר בעניין טכני הנוגע להסדרת כניסתה של התובעת למתחם החינוכית, לצורך ביצוע תפקידה, ואין בכך להעיד על מהות ההתקשרות בין הצדדים".
 

בסיכום הדברים, השופטת דגית ויסמן ונציגת הציבור, גב' רחל קפר (עובדים) קבעו כי מעמדה של גורדון לא היה כשל עובדת של החינוכית, אלא "היא התקשרה עם הנתבעת בחוזה קבלני, למשרת 'טאלנט' המספקת שירותים לנתבעת כגורם חיצוני לה" ואין לראות בגורדון כעובדת של החינוכית.
 
כאמור, בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתה של גורדון, אך הטיל על החינוכית לשאת בהוצאותיה בסך 5,000 ₪, בשל "התנהלותה הדיונית".


 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.