728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

"סוס טרויאני" זו לא מחמאה

"סוס טרויאני" זו לא מחמאה
עו"ד אריה רוטר.צילום מסך

בית המשפט: כתבה שפורסמה בעיתון "מקור ראשון" אודות עו"ד אריה רוטר, לשעבר היועמ"ש של השב"כ ויועץ בכיר במשרד מבקר המדינה - מהווה הוצאת לשון הרע

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע אתמול (רביעי) כי פרסום כתבה אודות עו"ד אריה רוטר, לשעבר היועץ המשפטי של השב"כ, במאי 2012 בעיתון "מקור ראשון – הצופה", כמו גם פרסומי קדימונים לכתבה – "הם בגדר עוולה כמשמעה בחוק איסור לשון הרע". נקבע כי הנתבעים יחדיו – מקור ראשון המאוחד (חברה בפירוק), העורך שלמה בן צבי והעיתונאית פזית רבינא, "עוולו בעוולה זו".
 

עם מתן פסק דין חלקי זה, יזומנו הצדדים לדיון שיעסוק בשאלת גובה הפיצוי שיש לקבוע לעו"ד רוטר.
 

תביעת לשון הרע הוגשה על ידי עו"ד רוטר, ששירת עשרות שנים בשב"כ, כיהן כיועץ המשפטי של הארגון, ולאחר מכן, בן היתר, כיהן כיועץ בכיר במשרד מבקר המדינה. התביעה מתייחסת לפרסומים שנעשו בעיתון אודות חקירה שנטען שערך, בפרשה בעטיה נחקר מי שהיה אז היועץ לביטחון לאומי, עוזי ארד – חקירה שהביאה לסיום תפקידו. רבינא טענה, כי מאחר שרוטר שירת בעבר בשב"כ – הוא מצוי בניגוד עניינים, מהווה סוס טרויאני במשרד מבקר המדינה ועלול לחבל בחקירה.
 

השופט אביים ברקאי קבע כי הכתבה שפורסמה בתאריך 18/5/2012, אינה בגדר כתבה תמימה שנועדה לחקור את החשש לניגוד העניינים במשרד מבקר המדינה: "כך למשל לא הבהירה הכתבה את אשר הוכח בהליך המשפטי, כי משרד מבקר המדינה נוהג להעסיק יוצאי מערכות שונות העוסקים אף בביקורת המערכות מהן יצאו".
 

עוד נמצא, כי בניגוד לפרסום, עו"ד רוטר לא היה חבר בצוות שבדק את פרשת ארד, אלא רק התבקש לבצע בדיקה מקדמית עבור משרד המבקר.

 

השופט קבע גם כי "אין ממש בטענה שהורחבה רבות בסיכומי הנתבעים לפיה התובע כשל כאשר לא דיווח למבקר המדינה אודות ניגוד עניינים בו הוא נמצא בחקירת פעולות השב"כ. טענה זו, במלוא הכבוד, חסרת שחר לחלוטין ונוגדת את ההגיון".
 

"אפילו ביקשו הנתבעים לטעון לכשל בשל אי דיווח על ניגוד עניינים", כתב השופט, "- ניתן היה לעשות זאת גם מבלי צירוף האמירות המכוונות והמכפישות המגדירות את התובע כסוס טרויאני; אמירות הפורשות חשש שהתובע ינסה כבעבר לטרפד את גילוי האמת ואמירות המשוות את התובע ליוסי גינוסר המנוח תוך הסבר ופירוט עד כמה חמורים היו מעשיו וזאת ככל שיש מי שאינו מבין שאזכור שמו הוא בגדר הכפשה ועלבון".
 

השופט הדגיש את העובדה כי הוכח כי לא נעשתה כל פניה לרוטר טרם הפרסום: "עובדה זו עשויה ללמד על חוסר תום לב", אמר.
 

" אין ספק שמדובר באמירות מכפישות אשר פורסמו", כתב השופט, "ואין ספק שאלה כוונו אל עבר התובע והטיחו בו האשמות קשות. האמירות פגעו בשמו הטוב של התובע, הטילו ספק ביושרו והשוו אותו למי שכאמור בכתבה עצמה ביצע מעשי נבלה בעבר. עוד הכתים הפרסום את התובע והחתים עליו את הביטוי ה'סוס הטרואיני של השב"כ' – ביטוי המקפל בתוכו אמירה באשר לנאמנותו וסכנה הנובעת מנוכחותו"

 

השופט ברקאי קבע כי לנתבעים לא עומדות ההגנות הקבועות בחוק לשון הרע, שכן הם לא הוכיחו שהפרסום היה אמת, והם אף נמנעו מלפרסם את תגובתו של רוטר בכתבת המשך (לגביה נדחתה תביעתו של רוטר). התנהלות זו, לדברי השופט, שוללת מהם גם את הגנות תום הלב והעיתונאות האחראית.
 


 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה
KE2017

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz