728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

חקיקה כ"רגל בדלת"

חקיקה כ"רגל בדלת"
ח"כ יואב קיש, יו"ר הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הכנסת.צילום: מאיר פרייליכמן

האם החוק להצלת הערוצים הייעודיים, שמקודם באופן נמרץ בכנסת לקריאה שנייה ושלישית, מהווה פלטפורמה מתאימה לשינויים מהותיים בשוק הטלוויזיה המסחרית?

הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הכנסת, בראשות ח"כ יואב קיש (הליכוד), המשיכה אתמול (רביעי) להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה לתקן את חוק התקשורת ולהסדיר את הערוצים הייעודיים. בפתח הישיבה הסביר היו"ר קיש את ההקלות לערוצים המסחריים הגדולים, שהוצגו לפני כן במסיבת עיתונאים עם שר התקשורת, איוב קרא, ויוזמת הצעת החוק להסדרת הערוצים הייעודיים, ח"כ שרן השכל. "אי אפשר להמשיך עם התנאים שהערוצים המסחריים הגדולים כבולים בהם וכולם מבינים שצריך להקל עליהם", אמר.

 

לפי ההצעה שהציג היו"ר קיש, ההשקעה בסוגה עילית תרד ל-15% מההכנסות של הערוצים המסחריים והמחויבות להפקות חיצוניות תרד מ-65% ל-50%. בתחילה הציע היו"ר קיש להשאיר את ההשקעה על 17% מההכנסות, אך להפוך את היחס בין הפקות פנימיות לחיצוניות ולקבוע כי הפקות פנימיות יעמדו על 65% מהתקציב והחיצוניות על 35%. עוד הוצגה הכוונה להוריד ב-50% את מחויבות הערוצים המסחריים להשקיע בקולנוע – הפחתה של כשני מיליון שקלים לכל ערוץ. היו"ר קיש הבהיר כי הדבר יוכנס להצעת החוק רק במידה ושר התקשורת או שרת התרבות והממשלה יציגו מקור תקציבי אחר. עוד הוסיף היו"ר קיש כי שר התקשורת מתכוון להפחית 50% מדמי הרישיון של הערוצים, ואמר כי בכוונתו במסגרת הצעת החוק לשנות את מבנה הבעלות על הערוצים המסחריים. הוא הציע להוריד את חובת הבעלות הישראלית מ-51% ל-26% ולהעלות את האחזקה של בעלים יחיד מ-51% ל-74%. "אזרחי ישראל ירוויחו אפשרות שיותר משקיעים יכנסו לשוק הזה ויזכו ליותר ערוצים", אמר.

 

ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) אמר בתגובה כי מטרת החקיקה עליה דנים הייתה להציל את הערוצים הייעודיים הקטנים. "כמי שנלחם על ערוץ 10, השתכנעתי שחובתי להילחם גם על הערוצים האלה. אבל נשאלת השאלה האם הצעת החוק הזו, שחברתי ח"כ השכל מסתכלת עליה ושואלת 'מתי כתבתי אותה?', יכולה לשאת את הפלטפורמה הכל כך כבדה שקוראים לה הערוצים המסחריים. אעזור לכם ככל יכולתי, אבל אל תגזימו, שלא נפיל על כולנו את המבנה שקוראים לו שוק התקשורת", אמר. ח"כ השכל (הליכוד) אמרה כי הצעת החוק שלה הייתה "הרגל בדלת", והיא נותנת הזדמנות לטפל במה שלא טופל שנים.

 

ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) הצטרף לדברי ח"כ כבל ואמר כי כשהוועדה יצאה לדרך המטרה הייתה לראות שהערוצים הייעודיים לא נמחקים. ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) אמרה כי שינוי מבנה הבעלויות הוא דרמטי וצריך להיות מגובה בנתונים וחוות דעת משפטית. ח"כ דב חנין (חד"ש) אמר כי הצעת החוק לא מבושלת עד הסוף ולא ניתן לקבל החלטות מושכלות. הוא התייחס לשינוי בבעלויות ואמר: "אנחנו לא רוצים שבתקשורת שלנו ישלטו גורמים מעטים וחזקים".

 

סמנכ"ל התוכן של הוט, יורם מוקדי, אמר כי בעולם של נטפליקס, גוגל ואמזון העולמיות ופרטנר וסלקום הישראליות, שעליהן אין רגולציה, נדרשת הסתכלות אמיצה על המציאות. "איך יכול להיות שלפני חודשים ספורים ניתן לנו רישיון חדש הזהה לרישיון משנת 2002?", שאל.
 

סגנית הממונה על התקציבים באוצר, שירה גרינברג, אמרה כי צריך לשמור על השקעה של 17% מההכנסות בהפקות מקור, והוסיפה כי נושא הבעלויות "צץ באופן פתאומי ולא נעשתה עבודה מקצועית. ביצענו עבודה מהירה ומאחר שלא מדובר במוצרי צריכה הרבה מדינות מצאו לנכון להטיל מגבלות על בעלות זרה", אמרה. ח"כ רועי פולקמן הצטרף לדברים והוסיף כי היה מצפה ממשרד התקשורת להביא נייר עמדה ונתונים בצורה מסודרת. לדבריו, "אנשים זרים ישתלטו על סדר היום הציבורי". ח"כ כבל הוסיף: "זה נושא כבד משקל שיש לו השלכות רחבות ועד שהמשרדים לא יבחנו את זה לעומק אין מקום לעסוק בזה".
 

מנגד, היועצת המשפטית של רשת, עו"ד אילאיל לבנת, אמרה כי אין זמן לבחינה וככל שינקפו הימים האטרקטיביות של הערוצים המסחריים בפני משקיעים זרים תרד. "אם יש הזדמנות להכניס משקיעים זרים זו העת, ולא בעוד חצי שנה", אמרה. מנכ"ל הרשות השנייה, ניר שוויקי, אמר כי הרשות הייתה רוצה לראות שליטה ישראלית, אך עם זאת לנוכח המצב של הענף אין מנוס מלתקן זאת, אך להשאיר בידי הרשות כלי פיקוח למניעת השתלטות גורמים עוינים. נציגת משרד המשפטים, אלידור בליטנר, אמרה כי הכוונה לעלות מ-51% בידי בעלים אחד ל-74% תאפשר שליטה ללא מצרים ולא תשאיר בעלי מניות מיעוט שיוכלו להתנגד לו. היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד אתי בנדלר, אמרה: "בסוף נותנים לאדם אחד להיות בעל עוצמה בלתי רגילה להשפיע על דעות. אפילו המחוקקים לא יוכלו לעמוד בפני העוצמה הזו". היו"ר קיש אמר בתגובה כי זאת הדרך היחידה להכניס השקעות לשוק התקשורת ובלי זה לא תתגבר התחרות.

 

המפיק אסף אמיר ציין כי שינוי שיעור החלוקה בין ההפקות החיצוניות להפקות שעושים הערוצים המסחריים בתוך הבית היה חלק מוועדת אייל, שהמליצה גם על שינוי בחלוקת הזכויות על תוכן היצירה. "אם אנחנו לא נחזיק בזכויות על הדברים האלה אז כל מה שאני יכול להרוויח הוא מהעשייה ולא מהתוצאה", אמר. יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטריים, אסנת טרבלסי, אמרה כי היוצרים מוכנים לקבל השקעה בהפקות מקור ביחס של 50% בתוך הערוצים ו-50% הפקות חיצוניות, בתנאים שגם הבעלות על הזכויות יהיו 50%/50%.

 

מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, ניר שוויקי, התייחס להשקעה בקולנוע ואמר כי ראוי שתהייה השקעה בקולנוע אבל שלא תושת על גופים מסחריים שנמצאים במצב כלכלי קשה מאוד. היו"ר קיש שב והבהיר כי יפחית את ההשקעה של הערוצים המסחריים בקולנוע בתנאי שיהיה מקור מימון אחר.

 

היו"ר קיש סיכם את העקרונות שנדונו בישיבה ואמר כי לא יצביע על כך, אלא לאחר גיבוש הסעיפים. ההצבעות בוועדה באשר לערוצים המסחריים צפויות בשבוע הבא. דיון נוסף בהצעת החוק יתקיים ביום ראשון הקרוב.

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.