728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

חוב מבטחים

חוב מבטחים

הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הכנסת, שמכינה לקריאה שניה ושלישית את החוק להצלת הערוצים הייעודיים, דנה בפתרון לחובות העבר שלהם

הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הכנסת, בראשות ח"כ יואב קיש, המשיכה אתמול (ראשון) להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה לתקן את חוק התקשורת ולהסדיר את הערוצים הייעודיים. היו"ר קיש ביקש את התייחסות יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולוויין, יפעת בן חי שגב, לדרישתו מהדיון הקודם לדחות את ישיבת המועצה בנושא הפרות הערוצים הייעודיים. בן חי שגב הודיעה כי במסגרת סמכותה כיו"ר המועצה היא מקבלת את בקשת היו"ר קיש ודוחה את הדיון בעניין הפרות ערוץ 20 וערוץ הלא טי.וי בחודש נוסף. היו"ר קיש הודיע כי בכוונתו לסיים את הליך החקיקה עד יום רביעי השבוע.

 

בדיון הקודם אישרה הוועדה הקלות לערוצים המסחריים וכן קבעה כי תקופת המעבר, במהלכה יוכלו הערוצים הייעודיים להישאר תחת הגדרת ערוץ זעיר ייעודי ולקבל פטור מדמי הפצה בכבלים ובלוויין ומדמי רישיון לרשות השנייה, תעמוד על 5 שנים מיום כניסת החוק לתוקף. לאחר מכן יוכלו הערוצים לבחור במסלול ערוץ מסחרי זעיר, שמשמעותו תשלום דמי הפצה ודמי רישיון מופחתים כפי שיקבע שר התקשורת.

 

בישיבה אתמול עסקה הוועדה בנושא הבעלויות הצולבות על ערוץ המוזיקה במהלך תקופת המעבר. היו"ר קיש ביקש את התייחסות הרשות להגבלים עסקיים לנושא עד סוף השבוע, והזכיר כי הוונה היא לאפשר לקשת להחזיק בערוץ גם תחת הרשות השנייה למשך תקופת המעבר, בהתאם לכך שהערוץ ישמור על ייעודו ולא ישדר חדשות או תכניות בענייני היום.

 

הוועדה דנה גם במחויבות של הערוצים המסחריים הגדולים להשקעה בסוגה עילית. בישיבה הקודמת נדונה ההצעה של היו"ר קיש לפיה הערוצים יחויבו להשקיע 15% מההכנסות שלהם בסוגה עילית, במקום 17% כיום והמחויבות להפקות חיצוניות תרד מ-65% ל-50%. אתמול אושרה ההצעה ועלתה לדיון גם החלוקה הפנימית בין הז'אנרים. גם בעניין זה אושרה הצעתו של היו"ר קיש, לקבוע כי הערוצים יחויבו להשקיע 20% בדוקו ו-20% דרמה, ו-60% הנותרים יאפשרו להם גמישות להחליט בעצמם באיזה ז'אנר להשקיע. נציגי השחקנים, העובדים בטלוויזיה ובקולנוע והמפיקים התנגדו לכך. לאחר ההצבעה אמרה יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטריים, אסנת טרבלסי: "זו מכירת חיסול שלנו".

 

נושא נוסף שעלה לדיון עסק בחובות העבר של הערוצים הייעודיים. היו"ר קיש ביקש לבדוק האם יש אפשרות למחילה על חובות או פריסת חוב. ח"כ עיסאווי פריג' אמר כי במסגרת ההצעה יוכלו להיכנס ערוצים ייעודיים זעירים חדשים נוספים, כך שלמעשה "היום הלא טי.וי חייבת ב-60-70 מיליון שקל והיא תוכל לסגור את החוב בתמורה לחילוט ערבות של 3 מיליון שקל בלבד והכל נמחק ואז יבוא אחר שיפתח ניו הלא טי.וי בלי שום חובות". ח"כ אחמד טיבי הוסיף: "אם אפשר יהיה להוריד 10 מיליון מתוך חובות של 60-70 מיליון אז אומרים בערבית 'מה הביאה הכלה מהבית של אבא שלה? לא הביאה כלום'. לכן אנחנו צריכים לעשות הכל שההצעה תביא לכך שהם יוצאים בלי משקולות על הרגליים". יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל, אמר: "רק שלא יקרה מצב שהניתוח יצליח והחולה ימות. נביא אחלה חוק, אלא שהוא לא מתכתב עם המציאות".

 

היועצות המשפטיות התנגדו בתוקף למחיקת חובות, והיועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד דנה נויפלד, שאלה מה היה קורה אם החוב היה למס הכנסה. יו"ר מועצת הכבלים, בן חי שגב, אמרה כי "למועצה אין סמכות לפטור מחובות, לכן זעקנו והתחננו לקדם תיקוני חקיקה שיתנו מענה, והנה אנחנו פה". נציגת משרד המשפטים, עו"ד אלידור בליטנר, אמרה: "מחיקת חובות זה דבר מאוד בעייתי ויפגע בשוויון מול מתמודדי עבר ומתמודדים פוטנציאליים". היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד אתי בנדלר, אמרה כי קיבלה ממשרד התקשורת והרשות השנייה מסמך שלא ניתן להפיץ, ממנו עולה שבעבר לא הייתה מחילה על חובות אלא רק פריסה ודחיית חובות. "לא היה ויתור על אף שקל. צריך לחשוב על השפעות הרוחב של זה על כל תחום בחיים, ההשלכות של זה כל כך מסוכנות. לא יכול להיות שהחוק יטיל חובות, אדם יציע אף מעבר לזה במכרז ואח"כ יגיד 'סליחה, טעיתי' ואז יבוא המחוקק או מחורר המשנה או הרגולטור ויבטל את זה רטרואקטיבית. אפשר לשאול איך לפרוס, אבל לבטל חובות עבר יש לזה סכנה תקדימית", אמרה עו"ד בנדלר.

 

לנוכח הדברים הודיע היו"ר קיש כי הוא מבקש ממשרד התקשורת להגיש לוועדה, לישיבה הבאה, את המתווה שיוכל לאפשר לערוצים הללו להמשיך לפעול בכפוף למגבלות החוקיות, על מנת למנוע מצב שהערוצים הייעודיים יסגרו יום אחרי המעבר. לדבריו, הכוונה היא להבין את מהות החובות ולנסות למצוא הסדר שיאפשר להעבירן להפקות מקומיות.

 

עוד אישרה אתמול הוועדה לעדכן את סעיף 5 בחוק הרשות השנייה, הקובע את תפקידי מועצת הרשות. לפי התיקון שאושר נקבע כי תפקידי המועצה יהיו פיקוח על השידורים, הנגשת השידורים לכלל האוכלוסייה, הגנה על קטינים, מניעת שידורים אסורים, עידוד תחרות וכניסת מתחרים חדשים, שמירה על אתיקה בשידורים ופרסומות, הבטחת השקעה בתוכניות סוגה עילית, הפקה מקומית ושידורי חדשות. כמו כן, אושר הליך הגשת הבקשה לרישיון, ולפיו נקבע כי ביום שבו הערוצים הייעודיים יגישו לרשות השנייה בקשה לרישיון יראו זאת כאילו ניתן להם רישיון זמני למשך חצי שנה. במשך 3 החודשים הראשונים צריכים הערוצים להעביר את כל המידע והמסמכים לרשות, וב-3 החודשים שלאחר מכן תבחן הרשות את המידע. במידה והרשות תבקש מידע נוסף, היא תוכל להאריך את הרישיון לתקופה נוספת שתקבע. בהמשך דנה הוועדה בהפחתת הרגולציה על הערוצים הזעירים.
 
 

(עדכון, 24/1/2018). את הדיון של הוועדה ביום רביעי פתח היו"ר קיש בהתייחסות לחוות הדעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שנשלחה לוועדה זמן קצר לפני הישיבה. "קראתי את חוות הדעת ואני דוחה מכל וכל את האמירה כאילו החקיקה נעשתה פה בחיפזון. ישבנו שעות, הקשבנו לכל הטעות, כל מי שרצה לדבר בפני הוועדה קיבל את זמנו. אני דוחה מכל וכל את הפתיח של המכתב כאילו נעשה פה הליך חפוז. אם לעשות חקיקה בחמש וחצי אחרי הצהריים זה שעות לא שעות, אז יש לנו בעיה. הכנסת תעבוד ותמשיך לחוקק גם אחרי הצהריים וגם עד הלילה. אני מציע שתוציאי חוות דעת שהכנסת עובדת", אמר ח"כ קיש לראש התוכנית לרפורמות במדיה של המכון, ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, החתומה על חוות הדעת.
 

עוד הזכיר היו"ר קיש כי אכן תחילת הדרך הייתה בהצעת חוק פרטית מצומצמת של ח"כ השכל, אבל מאז נעשתה עבודה על בסיס חוות דעת והצעת חוק של משרד התקשורת, והוועדה נשענה גם על דוחות קודמים בהם דוח ועדת פילבר ועבודה שנעשתה בחוק ההסדרים. הוא הסביר כי "מהות ההצעה היא להעביר את הערוצים הייעודיים ממועצת הכבלים והלוויין למועצת הרשות השנייה. זה כלל מהלך שהוביל שר התקשורת, איוב קרא, של הקלה משמעותית ברגולציה על הערוצים המסחריים. נגענו גם בקיבולת הלוויין והלכנו למקום שבו אני מוודא שנקבל הצעת חוק שתשיג את מטרותיה ומצד שני תהייה מאזנת ומאוזנת".

 

ראש חטיבת הריכוזיות ברשות ההגבלים העסקיים, עמנואל ברכפלד, אמר כי ועדת הריכוזיות הוציאה היום (רביעי) מכתב לרשות השנייה, בו היא מסבירה מדוע אין צורך לקבל עצתה בעניין הבעלות הצולבת על ערוץ 24 ומדוע אין שאלה בעניין ריכוזיות בנושא. יו"ר הרשות השנייה, יוליה שמאלוב ברקוביץ', אמרה כי אם אין בעיה מבחינת ועדת הריכוזיות לא תהייה בעיה גם מבחינת הרשות בעניין ערוץ 24.
 

נציגת מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, עו"ד אלידור בליטנר, התייחסה לחקיקה ואמרה: "יש לנו קושי ללבן סוגיות מקצועיות ומשפטיות. עולות פה הצעות מהיום למחר, תוך כדי דיון ומבלי שכל הפרטים מובנים וכשאין שום נוסח. ההצבעה היא על עקרונות וזה קשה עוד יותר. משנים סדרי בראשית בחקיקת תקשורת בלי דיון ציבורי מספק, שנחוץ במיוחד. אי לכך, עמדתנו שמדובר כאן בתהליך לא תקין". היא הוסיפה כי דבריה נאמרו על דעת היועץ המשפטי לממשלה.
 

ח"כ קיש אמר כי מדובר בטענות קשות מאוד, וכי הוא לא מסכים עם הדברים אך מכבד את זכותה של עו"ד בליטנר לומר אותם. "בכוונתו להמשיך לדון בעקרונות ההצעה ולהצביע על דברים שהם בהסכמה מלאה. כל שאר הדברים יועברו למשרדי הממשלה ויינתן להם מספר ימים להגיב. אני מצפה שתעבדו קשה לפחות כמו חברי הכנסת. לשמוע הערה כזו זה לא מעובד ולא ראוי. הליך החקיקה מתנהל תחת לחץ זמנים ועם הרבה שעות עבודה, ובמהלכו נשמעו כל הערותיכם", אמר.

 

ח"כ ישראל אייכלר הוסיף: "אני לא זוכר שהייתה בעיה למישהו עם תהליכים דומים כאלה כשאני נכנסתי לכנסת". יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל אמר: "לא אהבתי את החוק הזה מלכתחילה. התנגדתי לו. היה מי שטען שזה חוק פוליטי, אבל כבר ראיתי חוק המלצות שאושר תוך שבוע וחוקים אחרים שעברו ביום אחד. האמירה פגעה גם בי, כי במקום ששרת המשפטים תתייצב פה שולחים נציגים. אם לשרת המשפטים או ליועמ"ש לממשלה יש בעיה שיבואו לפה. אי אפשר להגיד לנו את זה אחרי שכבר כילינו את זמננו. מי שרוצה לעצור את זה שלא יגיד את הדברים לבג"ץ, שילך לשרים שלו ויגיע להם את זה". ח"כ השכל אמרה כי היא מעריכה את הפקידים, אך הצעת החוק שלה שכבה במשך כמעט שנה במשרד המשפטים ובמשרד התקשורת, עד שהגיע המשבר בערוץ 20. "אנחנו לא מוכנים לתת לזה לקרות במשמרת שלנו, ויש לחץ ותחת לחץ גם הפקידים עובדים יותר מהר", אמרה.
 

ח"כ עיסאווי פריג' אמר מנגד: "החיפזון מהשטן. לתהליך הזה יש השלכות מרחיקות לכת על שוק הטלוויזיה בישראל. נכנסתי לדיון כי רציתי שתהייה טלוויזיה בשפה הערבית בישראל, אבל יש פה סוגיות מהותיות שמחייבות קבלת עמדת משרדי האוצר והמשפטים". היו"ר קיש אמר לו בתגובה: "אם עוד לא הבנת, אם החוק הזה לא עובר עוד חודש אין הלא טי.וי". ח"כ פרגי' ענה: "אל תתפוס אותי ביד הכואבת. אל תנצל את המצב".
 

היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד אתי בנדלר, התייחס גם היא לדברי עו"ד בליטנר, ואמרה כי הם נאמרו באומץ רב שכן התגובה הייתה ברורה. "לגופו של עניין", הוסיפה עו"ד בנדלר, "בחקיקה תמיד שואפים להליך אופטימלי, לפעמים מצליחים ולפעמים פחות. בין הליך אופטימלי לבין אי תקינות שיורדת לשורש ההליך ועלולה להביא לפסילתו יש רצף. דיון בצורה כזו שאין טקסט שנוסח מראש זה לא הליך תקין, אבל הוא לא מגיע לבעיה בשורשך ההליך, והיו"ר קיש ביקש שאעצור אותו כשמגיעים לאי תקינות שיורדת לשורש ההליך. שקלתי את העניין והתייעצתי עם היועמ"ש לכנסת, כי לא רציתי למעוד בעניין הזה. לכן אני אומרת לנסות לא להתפרס הלאה, אני מאוד מקווה, לא יכולה לומר בצורה מוחלטת, שלא חצינו את הגבול".
 

גיל ברינגר, יועץ שרת המשפטים איילת שקד, ביקש גם הוא להגיב לדברי נציגת המשרד ואמר: "שרת המשפטים ביקשה שאומר בשמה את הדברים הבאים – 1. עמדת שרת המשפטים היא שהליך החקיקה תקין ונעשה ביסודיות. היא מבקשת שתמשיכו לעבוד. 2. שרת המשפטים לא חושבת שנציגת משרדה אמורה לתת ציונים לכנסת ביחס לטיב הליך החקיקה. 3. שרת המשפטים סבורה שראוי היה אם הדברים כלל לא היו נאמרים".
 

שר התקשורת, איוב קרא, שהגיע גם הוא לדיון וביקש להגיב, אמר: "זאת הייתה משאלת לב של הרבה אנשים במשך שנים, שרצו להוריד רגולציה על שוק התקשורת. קודמי פתחו את המגרה ומהר סגרו, אני החלטתי לפתוח ולא לסגור אותה. אי אפשר לקרוא תיגר על משהו שהוא משאלת לב של כל מי שדוגל בדמוקרטיה ופיתחת השוק והתאמתו לעידן החדש. ניסיתי להיטיב עם כל הנוגעים, שכולם יהיו מרוצים. יש פה הכרעות שרק נבחרי הציבור שהם הריבון צריכים לקבל. מי שרוצה להיות במקומם שילך להיבחר".
 

לאחר מכן דנה הוועדה בבקשת קשת ורשת לפרוס גם את חובות העבר שלהם, בהמשך לפריסת החובות שאושרה לערוץ 20 ולהלא טי.וי. יו"ר הרשות השנייה שמאלוב ברקוביץ' אמרה כי היא תומכת בבקשה לפרוס חובות מ-3 שנים לחמש שנים וכי צריך לתקן זאת בחקיקה. נציג משררת התקשורת, עו"ד זיו גלעדי, אמר כי הוא לא חושב שיש מקום לפריסה נוספות, מאחר שחובות הערוצים כבר נפרסו בעבר. היו"ר קיש אמר כי מאחר שאין הסכמה הוא לא מתכוון לאשר זאת, וביקש מח"כ כבל לדון בכך במסגרת דיוני חוק ההסדרים בוועדת הכלכלה.

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.