728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

"משמעויות שלא נידונו"

"משמעויות שלא נידונו"
ישיבת הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הכנסת, אתמולצילום: דוברות הכנסת

הוועדה שמכינה לקריאה שנייה ושלישית את התיקונים לחוק שנועדו להסדיר את פעולת הערוצים הייעודיים, אישרה לאפשר שליטה של בעלות זרה בערוצים מסחריים

הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הכנסת, בראשות ח"כ יואב קיש, החלה אתמול (שלישי) את ההצבעות והשלבים הסופיים במסגרת הכנת ההצעה לתיקון חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו לקריאה שנייה ושלישית.

 

התיקונים נועדו להסדיר את פעולת הערוצים הייעודיים כערוצים מסחריים או כערוצים ייעודיים זעירים, תחת פיקוח הרשות השנייה. במקור, ההצעה הוגשה על ידי ח"כ שרן השכל, בעקבות המשבר אליו הגיע ערוץ 20, והחשש למשבר בערוצים הייעודיים האחרים. במהלך הכנת ההצעה לקריאה הראשונה ולקריאה השנייה והשלישית אישרה הוועדה תוספות ותיקונים רבים שהוביל היו"ר, ח,כ יואב קיש. הוועדה צפויה להתכנס היום אחר הצהריים להמשך הצבעות על בקשות לדיון מחדש במספר סעיפים, ולאשר את ההצעה לקריאה שנייה ושלישית.

 

היו"ר קיש הזכיר בדיון אתמול כי המטרה העיקרית של הצעת החוק הייתה לשמר את הערוצים הייעודיים, בהם ערוץ 20, הלא טי.וי, ערוץ 9 וערוץ 24. הוא הוסיף כי בנוסף לכך נעשה מהלך משמעותי לטובת הערוצים המסחריים הגדולים, על מנת להקל עליהם, תוך איזון ושמירה על היצירה הישראלית והיוצרים המקומיים. עוד הוא ציין כי בשיתוף פעולה עם יושבת ראש הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, יוליה שמאלוב ברקוביץ, בוצעה גם הפחתת רגולציה ופתיחת השוק לשחקנים חדשים.

 

הנושא המרכזי בדיון אתמול היה הבעלויות על הערוצים המסחריים, נושא שכבר נדון בישיבות קודמות של הוועדה המשותפת אך לא הוכרע. ח"כ קיש שב על הצעתו לפיה האחזקה הישראלית בערוצים מסחריים תרד מ-51% כיום ל-26%, כך שתתאפשר בעלות זרה של 74%. בנוסף לכך הציע לאפשר לגורם אחד להחזיק בשליטה של עד 74% מערוץ מסחרי, במקום הגבלה של עד 51% כיום. "אם רוצים שוק רב ערוצי ואפשרות להכניס שחקנים חדשים התיקון חיוני, אם לא נאשר את זה אנחנו הורגים את השוק לתפיסתי", אמר קיש. בתום דיון סוער, במהלכו הוצאה ח"כ איילת נחמיאס ורבין, אישרה הוועדה את ההצעה ברוב של חמישה תומכים, בהם היו"ר קיש, ח"כ השכל, ח"כ יצחק וקנין, ח"כ אברהם נגוסה וח"כ רועי פולקמן, מול 4 מתנגדים בהם ח"כ איתן כבל, ח"כ נחמיאס ורבין, ח"כ עיסאווי פריג' וח"כ דב חנין.

 

ח"כ נחמיאס ורבין דרשה לשמוע בעניין את עמדת נציגי הממשלה, אולם היו"ר קיש ביקש לשמוע קודם את נציגי הערוצים המסחריים. ח"כ נחמיאס ורבין התפרצה לדברי היועצת המשפטית של רשת, עו"ד אילאיל לבנת, וטענה כי היו"ר קיש מנהל את הדיון בצורה לא ראויה. בתגובה קרא אותה ח"כ קיש לסדר והוציא אותה מהדיון למספר דקות.

 

לאחר מכן ביקש ח"כ קיש להוסיף הצעה נוספת, לפיה תינתן לשר התקשורת סמכות להמליץ לממשלה להנחות את הרשות השנייה לבטל רישיון של ערוץ בבעלות זרה שתומך בטרור. ההצעה עוררה התנגדות רבה. ח"כ כבל אמר כי אין קשר בין ההצעה לבין תמיכה או אי תמיכה בטרור, כי כל מי שתומך בטרור ממילא יטופל בדרכים אחרות. הוא הוסיף כי "נדמה שבעוד חודש, או שנה, נשמע על מישהי שהמתין במדרון אחורי להגשת התשורה עבורו. בסוף עוד יהיה מישהו שעלול לחשוב שכל החוק הזה הוא רימון עשן אחד גדול בשביל סעיף אחד או שניים".

 

סגנית הממונה על התקציבים באוצר, שירה גרינברג, אמרה כי עמדת הגורמים המקצועיים באוצר היא שלתת שליטה לבעלים זר על ערוץ מסחרי זה דבר מהותי ביותר ועלולות להיות לכך משמעויות שלא נידונו בוועדה. "זה לא צריך להיות מאושר באופן הזה", אמרה. באשר לתוספת שהציע היו"ר קיש אמרה כי המשמעות היא שהממשלה תוכל לסגור ערוץ בנושאים הללו חשוב דווקא להרחיק את הממשלה ממעורבות בתקשורת להשאיר זאת בידי הרשות השנייה. נציגת משרד המשפטים, עו"ד אלידור בליטנר, הוסיפה: "כבר היום יש סעיף בחוק שמעניק לרשות השנייה סמכות לשקול שיקולי ביטחון המדינה וטובת הציבור, לכן אני לא רואה מדוע לאפשר לשר לסגור ערוץ בעילות שהציג היו"ר קיש". היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד דנה נויפלד, אמרה כי ההצעה היא בתמיכת שר התקשורת.

 

ח"כ דב חנין אמר כי היו"ר קיש מציע להכניס לחוק שליטה פוליטית בצורה דורסנית. "אין ח"כ אחד שהוא בעד טרור, השאלה היא מה זה טרור", אמר. היו"ר קיש השיב: "יש אחד שהיה חבר כנסת ועכשיו יושב בכלא על תמיכה בטרור". ח"כ עיסאווי פריג' אמר: "כל הדרג המקצועי מתנגד. יש פיל בחדר שלא מדברים עליו, האם מישהו פה מראה את הדרך להשתלטות של שלדון אדלסון?". היו"ר קיש השיב: "אדלסון לא יכול להיות בעל ערוץ כי יש לו עיתון". ח"כ נחמיאס ורבין הוסיפה: "אנחנו פועלים בלי ייעוץ מקצועי בעניין הזה, צריך להותיר את המנגנון בידי הגורמים המקצועיים".

 

ח"כ השכל התנגדה גם היא להעלות את שיעור הבעלות הזרה על ערוץ מסחרי, ואמרה כי כמו שיש מדינות זרות שתורמות לעמותות היא לא רוצה שהן ישתלטו על ערוצי טלוויזיה. היא הוסיפה כי לא צריך לתת לשר התקשורת סמכות לסגור ערוץ ואמרה: "היום שר התקשורת הוא איוב קרא, מחר זה יכול להיות כל שר אחר". נציגת המכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, אמרה ליו"ר קיש כי הוא למעשה מכניס את V15 מהדלת האחורית. היועצת המשפטית של קשת, רשת וערוץ 10, עו"ד נגה רובינשטיין, אמרה מנגד כי נדמה שיש ערכים שצריך לשמור עליהם רק כשזה נוגע לערוצים המסחריים הגדולים, בעוד שזה אפשרי בכל גוף תקשורת אחר.

 

בסופו של דבר ביקש ח"כ נגוסה להציע את ההצעה, לפיה "שר התקשורת יהיה רשאי להמליץ לממשלה להורות למועצת הרשות השנייה לבטל רישיונו של ערוץ בבעלות זרה או ערוץ זר הפועל בישראל, אם הוכח כי אותו ערוץ תומך במעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור". ההצעה לא התקבלה לאחר שח"כ נגוסה תמך בה, בעוד ח"כ כבל, ח"כ רועי פולקמן, ח"כ נחמיאס ורבין, ח"כ חנין וח"כ פריג' התנגדו לה והיו"ר קיש נמנע. בעקבות זאת ביקש ח"כ נגוסה כי ההצעה תעלה להצבעה במליאת הכנסת כהסתייגות.

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz