728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

"אמת דיברתי"

"אמת דיברתי"
מיכה קירשנר, דיוקן עצמי, 2010

במרכז האקדמי ויצו בחיפה תוצג תערוכה רבת היקף של עבודותיו של הצלם מיכה קירשנר ז"ל, המשלבת עבודות אישיות שיצר ומראה אותן מול עבודותיו העיתונאיות

בסוף השבוע הבא (חמישי) תוצג במרכז האקדמי ויצו בחיפה, תערוכה רבת היקף של עבודותיו של צלם העיתונות פורץ הדרך מיכה קירשנר ז"ל, שהלך לעולמו בספטמבר 2017, בגיל 70, לאחר מחלה קשה. התערוכה, "אמת דיברתי", משלבת עבודות אישיות שיצר לאורך כל השנים ומראה אותן ללא היררכיה מול עבודותיו העיתונאיות.

 

פרופ' מיכה קירשנר עמד בשנים 1997–2012 בראש המחלקה לצילום של ויצו חיפה והעמיד דור של צלמים ויוצרים. קירשנר נולד באיטליה ב-1947, ובגיל שנה עלה לארץ עם משפחתו. הוא  למד צילום ואמנות בבית הספר לאמנויות חזותיות שבניו יורק בין השנים 1971–1975.
 

יונה וולך ואורי דותן, מוניטין, 1983. צילום: מיכה קירשנר

 

בשנת 1979 הצטרף לירחון מוניטין כצלם וחבר מערכת. בירחון זה החל לצלם פוליטיקאים אנשי חברה ואת עמך ישראל מתוך עמדה ביקורתית. צילומיו הוגדרו כשווי ערך למילה הכתובה. בשנת 1982 עורר סערה ציבורית כשפרסם במוניטין את עבודתו "דיוקן יונה וולך", בעקבות השיר "תפילין" של יונה וולך, שכללה צילום עירום של גבר עם תפילין לצדה של המשוררת, לבושה שחורים, כשעל ראשה כובע אדום, יושבת על שרפרף אדום, ועיניה עצומות. בשנת 2002, עשרים שנה לאחר פרסומו הראשון של התצלום, הוא היה אמור להופיע במסגרת התערוכה "פוטו יונה" במוזיאון רמת גן, אך בעקבות מחאות, ובהוראת ראש העיר צבי בר, הודיע המוזיאון שהצילום יצונזר מהתערוכה.
 

שר המשפטים צחי הנגבי, מעריב 1992. צילום: מיכה קירשנר

 

קירשנר הוביל מהפכת צילום בישראל משצילם דיוקנאות של החברה הישראלית ופלסטינים נפגעי האינתיפאדה הראשונה בשנות ה-80. בשנת 1984 קיבל את "פרס מוזיאון ישראל לצילום".
 

במהלך שנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000, צילם עבור מעריב. במוסף סופשבוע של מעריב, הופיעו צילומיו במסגרת מדוריו הקבועים "הישראלים", "עמישראלחי", "הפוליטיקאים" ועוד. קירשנר היה בין יוזמי הביאנלה הראשונה לצילום בעין חרוד. עבודותיו האישיות, בשנות ה-70 וה-80 הוגדרו על ידי המבקרים כצילומים הראשונים המתכתבים עם הפוסטמודרניזם.
 

נסרין מזאוי ,מעריב 1995. צילום: מיכה קירשנר

 

ב-1990 פרסם במוסף סוף שבוע של העיתון חדשות, את סדרת צילומי האינתיפאדה, שצולמו בסוף שנות השמונים, תחת הכותרת "אנשי המרד". הצילומים צולמו ברצועת עזה ובגדה המערבית. סידרה זו לוותה בפולמוס חריף, מימין ומשמאל באשר לעמדה הביקורתית שהשתמעה מהדימויים.

חנה שביב, אוצרת התערוכה "אמת דיברתי"

"מיכה היה צלם של אנשים", אומרת היום חנה שביב , אוצרת התערוכה. "בעיתונות הוא היה הצלם הפרשן שצבע את אנשי החברה והפוליטקאים שצילם בפרשנות אישית משלו. הצילום העיתונאי של מיכה היה פועל יוצא של עבודתו האמנותית והשקפת עולמו החברתית.
 
"מיכה עבד 'מהפצע' והאלמנטים החוזרים בעבודתו האישית והתקשורתית הם הסתרת המבט וריקון המבט, שאלות על גבריות ונשיות, מוות, פצע ואסטתיקה. מיכה הביא ארצה את הגישה הצילומית האישית. זהו הניו דוקומנטריזם שהתחיל בארה"ב של שנות השישים בו הצלם איננו מחפש אמת מוחלטת, אלא מביע את דעתו ורגשותיו דרך הצילום העיתונאי".

 

עמית זולר, ראש המחלקה לצילום, במרכז האקדמי ויצו בחיפה: "מיכה נעלם ב 11 בספטמבר 2017, בעיצומן של ההכנות לשנת הלימודים הבאה. בלעה אותו האדמה.  איש של אנשים הוא היה, נגע בכולם, בסטודנטים, במרצים ובמצולמים שלו. נראה שאמפטיה עמדה שם, עוד לפני שהחזיק מצלמה. היכולת לראות אל תוכו של בן השיח במהירות ובדיוק עם ובלי מצלמה בידו לא היתה סתם יכולת הכלה. לחוש את הניצב ממול ולהשתמש בתחושות אלו כבחומר גלם לשיחה או ליצירה, זה היה כל הקסם.

 


 

"אמת דיברתי"

הגלריה הראשית והגלריה ע"ש מורל דרפלר, המרכז האקדמי ויצו בחיפה, רחוב הגנים 21.

חמישי, 22.02.2018 עד רביעי, 28.03.2018.

שעות פתיחה :
א'- ה' 10.00-18.00; ו' – 10.00-14.00; שבת, ערבי חג וחג – סגור

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz