728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

בהעדר ראיות נדרשות

בהעדר ראיות נדרשות
אילוסטרציה: DREAMSTIME

בית המשפט דחה תביעה בסך למעלה מ-350 אלף שקל שהגיש עיתונאי לשעבר במקומון בצפון נגד דובר מועצת רמת ישי, בטענה שהחרים אותו ובכך גרם לפיטוריו

בית משפט השלום בנצרת דחה באחרונה תביעה שהגיש העיתונאי יואב עציון, פרילנסר לשעבר במקומון "רצוי ומצוי" לקבלת פיצוי בסך 354,610 אלף שקל לפי חוק איסור הפליה, בטענה כי הדובר של מועצת רמת ישי ותאגיד המים "מעיינות העמקים" מידר והחרים אותו מפרסומים תקשורתיים. נקבע כי אין לקבל את טענתו של התובע ל"חרם" של המועצה והתאגיד כלפיו, שיזם הדובר. השופט, אלעד טל, לא שוכנע גם בקיומו של קשר סיבתי בין ההחרמה הנטענת לבין פיטוריו של העיתונאי מעבודתו במקומון.

 

על פי הנטען בכתב התביעה, הועסק עציון בשנת 2008 כעיתונאי פרילנסר ע"י המקומון רצוי ומצוי, המופץ ביוקנעם, קרית טבעון, רמת ישי והסביבה. לאחר מכן עבר לעבוד במקומון "ידיעות העמק" ושב לעבוד במקומון, בחודש אפריל 2011 לבקשת עורכו דאז של המקומון, גיא ורדימון. עציון פוטר ביום 18.6.12 ע"י העורכת החדשה נורית פלד-קירשטיין.

 

עציון טען בכתב התביעה כי הוא פרסם, במסגרת עבודתו, תחקירים וידיעות שלהם עניין ציבורי, בנוגע להתנהלות המועצה, כפי שעשה גם בנוגע לרשויות מקומיות אחרות. ואולם, לטענתו הדבר היה לצנינים בעיני נעם רגב,  המשמש כדובר של המועצה המקומית רמת ישי ושל תאגיד המים מעיינות העמקים, שבבעלות עיריית יקנעם עילית, שהתנכל לו.

 

לטענתו, דובר המועצה נהג להחרים אותו, נמנע מלענות על שאלות שהוא העביר לו ואף נהג להעביר את נושאי השאילתות שהוא העביר אליו אל העיתון המתחרה.
 

בתחילת חודש ינואר 2012, בסמוך לכניסת העורכת פלד-קירשטיין לתפקידה, טען עציון כי היא ערכה שיחת הכרות ותיאום ציפיות עם הכתבים, ביניהם עמו, בה הבהירה כי הדובר רגב הבטיח לה כי ידאג להפנות פרסומים למקומון, אם המקומון ימנע מפרסומים ביחס למועצה, וזאת מאחר והוא שולט על תקציב פרסום של המועצה ושל תאגיד המים. בנוסף, הוא טען כי הדובר הפעיל לחץ על העורכת לפטר אותו, תוך שהוא מאיים עליו כי יגרום לפיטוריו.
 

כך, ביום 24.5.12, שלח רגב מייל לעציון בו הציע לו "לעשות שימוש בזמן הקצר שנותר לו בעיתון, במקום לשלוח מיילים הזויים". לטענת עציון הוא זומן למחרת לפגישה עם העורכת. לדבריו, זמן קצר לפני הפגישה המיועדת עם העורכת, הוא הוא עידכן אותה אודות מינויו של רגב לדובר תאגיד המים ללא מכרז, דבר שיש בו גם להוות ניגוד עניינים עם היותו דובר המועצה, ואולם העורכת אמרה לו כי ברצונה לחשוב על זה ולא אמרה לו להמשיך לבדוק את הנושא. התובע בכל זאת בדק את המידע והעבירו לתגובת הנתבע וראש המועצה אולם הם לא הגיבו, והעורכת החליטה שלא לפרסם את הידיעה.

 

 

דובר המועצה רגב דחה בכתב הגנה שהגיש את טענותיו של העיתונאי כי היה לו חלק בפיטוריו. לדבריו, הוא לא היה מעבידו ואין לו כל קשר להפסקת העסקתו. רגב הכחיש מכל וכל כי החרים את העיתונאי במסגרת עבודתו כדובר המועצה וכדובר של תאגיד המים. לטענתו, התנהל על פי הוראותיהם של ראש המועצה ובעלי תפקידים בתאגיד המים.
 

עוד טען דובר המועצה, כי במשך שנים סבל מהצקות והטרדות מצד עציון, שכללו הגשת תלונות כלפיו למבקר המדינה ואשר התבררו כחסרות בסיס. לטענת רגב, גם המקומון שפיטר את עציון, ציין במכתב הפיטורים כי אין ממש בטענתו של העיתונאי למעורבותו של הדובר בפיטוריו. עוד נכתב בהודעת הפיטורים כי העיתונאי התעלם מבקשתה של העורכת לסקר באופן מאוזן של המועצה המקומית, ולהפסיק להפוך את המקומון לבמה לזירת קרב נגד המועצה והדובר וכי פעל בניגוד להוראות העורכת, דבר המהווה התנהגות פסולה בעלת פן משמעתי חמור.
 

"כתיבתו של הנתבע היתה מוטה ומונעת משיקולים זרים, המשקפים תמיכה באופוזיציה ברמת ישי, תוך הפרת הוראות העורכת. משכך, הוחלט שהדובר יעביר הודעות לתקשורת למערכת העיתון ולעורכים ולא ישירות לתובע, וזאת כדי שתהיה זו החלטה של העורכת למי מהכתבים להעביר את ההודעה", נאמר בתגובת הדובר.

 

המועצה המקומית רמת ישי מצידה הכחישה כי העיתונאי הוחרם על ידה, כי נקטה אפליה כלפיו והיתה מעורבת בפיטוריו. לטענתה, העיתונאי סיקר במהלך עבודתה את פעילותה, נכח בישיבות של מליאת המועצה ואין מוטלת עליה כל חובה חוקית למסור הודעות דווקא לתובע.
 

השופט אלעד טל, שדחה את התביעה, קבע כי עציון השמיע טענות כלליות ונמנע מהצגת גרסה סדורה שתוכיח את טענותיו.

 

"במאזן ההסתברויות התובע לא הצליח להקים את הנטל ולשכנעני לקבל את תביעתו, בשל שורה של נדבכים ונתונים פרי ההגיון הבריא והשכל הישר המטים את הכף לטובת הנתבעים", כתב השופט, והמשיך: "חלק לא מבוטל מטענותיו של התובע נפתחו בביטויים כגון ' ידוע ש…' , 'נמסר לי ש…'נודע לי ש…' וכיוצא באלה, שהן בגדר עדויות שמועה מובהקות. כמו כן התובע העלה טענות מסוימות כעובדות שלא ברור על מה הן מבוססות. מנגד, טענות הנתבעים, שהיו מגובות יותר במסמכים וראיות ממשיות, היוו ראיות המפריכות את טענת ההפליה".

 

עוד כתב השופט טל כי "נראה שהתובע מצליח להתעמת עם האחראים עליו במקומות בהם עבד ועם מושאי הסיקור שלו, בפרט כאשר בחר צד באשר לסיקור העיתונאי שלו. התובע לא הצליח לספק את הראיות הנדרשות כדי להוכיח שהנתבעים החרימו אותו. התובע והעיתון בו עבד לא סיקרו את המועצה המקומית באופן אובייקטיבי. הדבר עולה בבירור מתצהירו של התובע עצמו. לנוכח הסיקור הלא אובייקטיבי, אין זה תמוה מדוע ראש המועצה והדובר קבלו על סיקור זה ולא היו מרוצים ממנו".

 

השופט התייחס למייל ששלח דובר המועצה לעיתונאי ובו נכתב כי ימיו במקומון ספורים וקבע כי "אין לנתק מייל זה מהקונטקסט שבו נכתב, כתגובה להתנהלות האובססיבית של העיתונאי כלפיו וכלפי המועצה והמקומית ותאגיד המים, הגופים שבהם שימש כדובר".

 

כאמור, השופט טל דחה את התביעה וקבע כי עציון ישא בהוצאות בסך 2,500 ₪ לכל אחד מהנתבעים. בנוסף, ישא התובע בתשלום שכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,000 ₪ לכל אחד מהנתבעים.
 
 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.