728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

כשטיפוס על עץ משנה את השיח

כשטיפוס על עץ משנה את השיח
בנימין נתניהו.צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ.

ד"ר שגיא אלבז, מומחה לתקשורת פוליטית, על האופן בו נתניהו הצליח לשנות את סדר היום התקשורתי - משיח על החשדות החמורים נגדו לשיח על הקדמת בחירות

"נתניהו הצליח לשנות את סדר היום התקשורתי – משיח על החשדות נגדו בגין שחיתות וגיוס עדי המדינה לשיח על הקדמת בחירות בעקבות משבר חוק הגיוס", אומר ד"ר שגיא אלבז, חוקר, מרצה ומומחה לתקשורת פוליטית, עיתונאי ועורך.

 

"מאחר שנתניהו לא מדבר עם אמצעי התקשורת, למעט כלי תקשורת בחו"ל או כלי תקשורת ישראליים שמזוהים אתו (כמו למשל, ערוץ 20), אלא עושה שימוש במדיה החברתית כדי לפנות ישירות לקהל בוחריו, אנחנו לא יודעים האם באמת פניו לבחירות", אומר ד"ר אלבז ומוסיף: "האם בחירות אכן משרתות אותו? האם יש כאן תרגיל פוליטי מתואם עם ליברמן להקדמת הבחירות? לא בטוח שבחירות חדשות משרתות את נתניהו; מה שכן בטוח הוא שהכותרות בכלי התקשורת השונים עוסקות במשבר הפוליטי ולא בחקירות או בהדלפות מחקירות עדי המדינה נגד נתניהו.
 

ד"ר שגיא אלבז

"על העיתונאים החוקרים, בעלי המעמד והוותק, דוגמת מוטי גילת, רביב דרוקר, אמנון אברמוביץ, נחום ברנע או גידי וייץ, שינוי סדר היום הציבורי לא אמור להשפיע. הם ימשיכו לפרסם מאמרים או תחקירים על חקירות נתניהו אבל הזרקור שיופנה אל התכנים שלהם יהיה קטן יותר כל עוד נושא אחר, דוגמת האפשרות להקדים את הבחירות, יעמוד בלב סדר היום התקשורתי.
 

-נתניהו מרבה להתלונן על כך שהתקשורת "רודפת" אותו.
"ביבי נלחם על חייו הפוליטיים. אין ספק שיש נטייה תקשורתית להבליט הדלפות ולהדגיש פרטים הקשורים לחקירות הרבות שהוא נתון בהם. זו איננה רדיפת ביבי אלא רצון של התקשורת להביא לפרסום חומרים מעניינים שמייצרים דרמה פוליטית.
 
"אני מסכים עם הטענה של נתניהו שבתקופת חקירות אולמרט, 'ידיעות אחרונות' העניק לו גיבוי והגנה. גם היחס לאריק שרון היה די דומה. לכן, אי אפשר לשלול לחלוטין את טענות נתניהו. בשורה התחתונה, על העיתונאי להישען על עובדות בדוקות.
 
"אנו מצפים מהתקשורת להביא עובדות ולא לשווק אג'נדה נסתרת, מוטה ואינטרסנטית. לצערי, זה לא המצב היום. למשל, מנחי הקו הרשמי ב'ישראל היום' מנסים להסתיר את החיבור לנתניהו. זה חמור. במילים אחרות, שנתניהו יגיד את האמת, שהקוראים ידעו מה הם צורכים. הדבר שקובע זה המבחן העובדתי, המסגור העיתונאי שמתייחס לאופן בו הסיפור מתואר ומובלט וניתוח הכותרת והתמונה של המאמר או הכתבה. לקוראים אין סבלנות לקרוא כתבות ארוכות. הם זוכרים כותרות, פתיחים וקטע ראשון כתבה. יש לוודא שיש קו המחבר בין החומר המודגש לבין האותיות הקטנות, שלא תמיד נקראות.

 

-לצד העובדות יש, בהרבה מקרים, את הפרשנות עליהן.
"אני סבור שככול שיגבר הלחץ של הפוליטיקאים ויהיה בוטה יותר, כך העיתונאי הממוצע יתרגל לקבל תכתיבים מלמעלה. אסור להביא לידיעת הציבור פרשה שבה העורך שינה רעיון מרכזי לפי ראות עיניו ולא לפי העובדות. תקשורת כזו עלולה להיתפש כחלק מאמת רחבה, כביכול. הדבר נעשה על מנת לשכנע את הקורא או הצופה והמאזין שיש כאן הסבר הנלקח מאמת רחבה יותר.
 

"כחוקר תקשורת אני מצפה מהעיתונאים היום, יותר מתמיד, להתבסס על עובדות אמת, להביע ביקורת ללא מורא במאמרי דעה, מבלי להיות נתון ללחצים פוליטיים וכלכליים. לחצים כאלו, לצערי, משנים את הקו המוביל את כלי התקשורת והדבר הזה, כמובן, איננו לטובת האינטרס הציבורי".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz