728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

מתכונת חג

מתכונת חג
אורה קורן.צילום מסך

אורה קורן, הכתבת לענייני תעשיה ואנרגיה של "דה מרקר", שבשעות הפנאי המועטות שלה מנהלת שני בלוגים בענייני אוכל, מוציאה לאור ספר מתכונים חדש

אורה קורן, הכתבת לענייני תעשיה ואנרגיה של "דה מרקר", מקדישה את רוב שעות הפנאי המועטות שלה לשני בלוגים שלה בענייני אוכל: "דובדבנים" שמתארח באתר קבוצת "הארץ" והבלוג העצמאי "בננה ספליט", הוותיק יותר. במלאת חמש שנים ל"בננה ספליט" ולאחר פרסום של למעלה מ-500 מתכונים, היא החליטה לקבץ חלק ניכר מהם לספר, שיתרכז במתכונים לארוחות חג, המשלבים "מתכונים ברוח המסורת אבל עם תוספת של מנות מעודכנות".

 

– עיתונאים כותבים ספרים שעוסקים, בדרך כלל, בתחום הסיקור שלהם. את כתבת לענייני תעשיה ואנרגיה, אך הספר שכתבת עוסק באוכל.

"קודם כל, עד לפני כמה חודשים סיקרתי, בנוסף לתעשיה גם חקלאות, תחום שיש לו קשר ישיר למזון. הפסקתי לסקר את תחום החקלאות רק בגלל שנוסף לי תחום האנרגיה, אותו סיקר אבי בר- אלי, שמונה לעורך ' דה מרקר'. אבל הסיבה שבגללה החלטתי לכתוב ספר בנושא הזה היא שאמא שלי היתה בשלנית מעולה. ממש אשפית. למרות שהורי לא היו אמידים, רחוק מזה, אמא תמיד היתה פותחת שולחן גדול בכל חג כדי לארח את כל המשפחה ואת הקרובים לארוחה מרתקת. משהו מהגן הזה של אמא נקלט אצלי, ככל הנראה: אהבה לבישול ובעיקר למתכונים טעימים".

 

– את חושבת שיש באמת צורך כיום בספרי בישול? הרי הכל נמצא באינטרנט ובהקלקה קלה אפשר לאתר מתכונים בכל תחום.

"כן, יש צורך בספר בתחום. פעמים רבות ישבתי וחיפשתי באינטרנט מתכונים, לפני שעמדתי להכין ארוחת חג. מצאתי את עצמי נוברת באתרים השונים במשך שעות רבות ברציפות – ללא תוצאה. באינטרנט יש מתכוני אוכל מצוינים, אבל קשה למצוא אותם. עדיף ספר מתכונים שירכז הכל, ואז שולפים אותו מהמדף ומוצאים בלי קושי את מה שמחפשים. הספר שכתבתי מבוסס על המתכונים עליהם כתבתי בבלוגים שלי והוא עבר ביקורות של גולשי 'הארץ', הידועים בקפדנותם".

 

– הוצאה לאור של ספר בישול היא עניין יקר. איך את מממנת את הפרויקט הזה?

"כן. כדי לקדם את הוצאת הספר אני נדרשת לשלם ל'סטימצקי' 65 אלף שקל. עד עכשיו גייסתי 17 אלף שקל באמצעות אתר 'הדסטארט'. הצבתי לעצמי פרק זמן של חודש ימים, עד תחילת אפריל, כדי לגייס את יתרת הסכום. אין טעם שאאריך את המועד, כי מי שרוצה באמת לתרום, ודאי יעשה זאת מיד, ומי שלא מעוניין לא יעשה את זה גם אחרי תחילת אפריל".

 

– השבוע פורסם דו"ח של ארגון "לקט ישראל" ולפיו בישראל יש אובדן של מזון בהיקף עצום. 33% מהיקף יצור המזון בארץ, 2.3 מיליון טונות בשנה, נזרקים. מה אפשר לעשות כדי למנוע אובדן של מזון בהיקפים כאלה?

"הנתון הזה של 33% מהמזון שאובדים הוא כלל עולמי. כדי להתמודד עם התופעה החמורה הזו, על הממשלה לייעל את כל שלבי הייצור של מזון וגם לשפר את השינוע שלו, כדי שפחות מוצרי מזון יתקלקלו. חייבים לשפר דרמטית את תנאי האיחסון בשוק הסיטונאי בצריפין, שהם לעתים מזעזעים. בשווקים הקמעונאיים, כמו 'הכרמל', 'מחנה יהודה', 'שופרסל' או 'רמי לוי' אתה מוצא ירקות פגומים, לאו דווקא לא טריים. תוצרת כזו צריך למכור לצרכנים במחיר מופחת כדי שהיא לא תיזרק.

 

– יש לנו בישראל חקלאות מתקדמת ויכולת רבה לייצר מזון בעצמנו, ובכל זאת היקף הייבוא של מוצרי מזון הוא גדול. זה מצב סביר בעינייך?

"תוצרת חקלאית טרייה – כמו ירקות, פירות, בשר וגבינות קשות – לא מיובאת בהיקף גדול, אלא רק לקראת החגים. מה שכן מייבאים הוא מזון מעובד. יש תקופות שבהן החקלאים מנצלים את הביקוש הגבוה והקשיח סמוך לחגים כדי להעלות מחירים. הממשלה קלטה את זה והחליטה לאפשר ייבוא, וטוב שכך. זה ממתן את המחירים. זה מצב שהחקלאים הביאו על עצמם".

 


לעיתונות הכתובה יש כיום המון בעיות קיומיות, שמחייבות אותה ליצור תעדוף. כשהעיתונים צריכים לקצץ במספר הכתבים, תחומי סיקור נפגעים. חקלאות היא תחום חשוב שיש בו הרבה מה לתקן. בזמנים רגילים, טובים יותר, כתב לוחמני יצליח אולי לעשות בתחום הזה קצת סדר"


 

– התעשיה הישראלית נפגעה בעבר בשל תחרות מצד מדינות אחרות ועקב הורדת המכסים. עכשיו גם הייבוא האישי באמצעות אתרי המכירות באינטרנט פוגע בה. את לא רואה איום על המשך קיומם של ענפי ייצור שלמים בגלל המגמות הללו?

"התעשיה הישראלית חייבת להיות תחרותית ולהתאים את עצמה לנסיבות המשתנות. בשנות ה-90' הממשלה כפתה ייבוא. עד אז, התעשיה הייתה מוגנת באמצעות מכסים גבוהים. בדיעבד התעשיינים הודו שהורדת המכסים היתה הדבר הכי טוב שקרה להם, כי מפעלים הפכו ליעלים יותר ובעלי כושר תחרות גבוה יותר.
 

"כך גם לגבי הייבוא האישי באמצעות אתרי המכירות ברשת. מוצרי מזון לא כל כך נפגעים מכך, אבל תחומי הטקסטיל והאופנה כן נפגעים. הפתרון למצב החדש הוא שהסוחרים יוותרו על חלק מהרווחים החזיריים שלהם ויילכו לקראת הצרכנים המסכנים שנסחטו כל השנים. עליהם להבין שהעולם הולך לעידן של קניה יותר מאסיבית באינטרנט, ובהתאם לכך עליהם לשפר את כושר התחרות שלהם ולהפוך לאטרקטיביים יותר, לא רק באיכות, אלא גם במחיר. גם לקניונים יש חלק בבעיה, בגלל המחירים המטורפים שהם גובים מבעלי העסקים".

 

– סיקרת עד לא מזמן את תחום החקלאות. כיום לא נותרו בכלי התקשורת כתבים שמסקרים את התחום הזה. זה אומר משהו על מצבה של החקלאות בישראל?

"לעיתונות הכתובה יש כיום המון בעיות קיומיות, שמחייבות אותה ליצור תעדוף. כשהעיתונים צריכים לקצץ במספר הכתבים, תחומי סיקור נפגעים. זה כמו תקציב המדינה שבו השמיכה קצרה מלהספיק לכולם. חקלאות היא תחום חשוב שיש בו הרבה מה לתקן. בזמנים רגילים, טובים יותר, כתב לוחמני יצליח אולי לעשות בתחום הזה קצת סדר".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה
KE2017

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz