728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

מחוץ למרחב ההכחשה

מחוץ למרחב ההכחשה
אילוסטרציה.

הפרשן לענייני ביטחון וחתן פרס ישראל לתקשורת רון בן ישי מצדיק את הסרת העמימות בנוגע לתקיפת הכור הסורי, אך מודאג מריבוי הפרטים הרגישים המופיעים בפרסומים

הבוקר (רביעי) התירה הצנזורה לחשוף את פרטי מבצע 'מחוץ לקופסה' – תקיפת הכור הגרעיני ממזרח ל דיר א-זור בסוריה על ידי חיל האוויר הישראלי, שנערכה ב-6 בספטמבר 2007, לאחר חצות הלילה. בכך, הוסט מסך העמימות שנפרש על גבי אחת הפעולות הצבאיות הדרמטיות לביטחון מדינת ישראל בשנים האחרונות.

 

שעות מעטות לאחר התקיפה דיווחה סוריה על מטוסים של חיל האוויר הישראלי שהונסו משטחה. דוברים ישראלים סירבו לאשר או להכחיש. ראש הממשלה אהוד אולמרט, שר הביטחון אהוד ברק וגורמים ישראלים בכירים אחרים שמרו על דממה מוחלטת בנושא. הצנזורה הצבאית הורתה למערכות התקשורת בישראל להגיש לאישורה כל ידיעה הקשורה לפעולה.
 

גם סוריה נמנעה מלספק פרטים מדויקים על שהתרחש. חלק מדובריה ניסו לגמד את האירוע ואחרים הבטיחו שתבוא תגובה. בראיון שהעניק ל-BBC‏ כשלושה שבועות לאחר התקיפה, אמר נשיא סוריה, בשאר אסד, שהתקיפה כוונה למבנה צבאי שאינו בשימוש.
 

כאמור, בהוראת הצנזורה, אמצעי התקשורת בישראל נמנעו מלדווח ישירות על הפעולה עצמה, אך הרבו לצטט עיתונים זרים שעסקו בפעולה, ודיווחו בהרחבה על התייחסות גורמים שונים בעולם, ובפרט בסוריה, לפעולה. בראיון שנתן שר הביטחון לשעבר, עמיר פרץ, לאתר ynet למחרת הפעולה, הוא הסתפק באמירה: "אם אכן בוצעה גיחה כזו, כפי שהסורים טוענים, אני מניח שהגיחה הייתה הכרחית". רק יו"ר האופוזיציה דאז, בנימין נתניהו, אישר לאחר שבועיים, בראיון טלוויזיה לחיים יבין, שהייתה פעולה ושהוא נתן לה את ברכתו.

 

רון בן ישי. צילום: רועי כ"ץ, רדיו תל אביב


 

רון בן ישי, הפרשן הצבאי של אתר Ynet וחתן פרס ישראל לתקשורת לשנת 2018, ביקר בסוריה, באמצעות דרכון זר, פחות מחודש ימים לאחר הפצצת הכור הסורי. הוא הצליח להיכנס לסוריה לאחר שהסביר לשומר המנומנם במעבר הגבול שהוא מרצה לגיאוגרפיה והוא מבקש לראות במו עיניו את המקומות עליהם הוא מלמד.

 

כדי לא לעורר חשד, בן ישי לא נסע היישר למקום ההפצצה של הכור גרעיני, אלא סייר באיזורים שונים של המדינה, כמו חאלב, דמשק ועתיקות תדמור וגם בסביבת קונייטרה שבגולן הסורי, בטרם התקרב, יחד עם הנהג ששכר, למתקן שנהרס. תושבים אותם ראיין העידו בפניו כי שמעו "בומים" של מטוסים, אך כלל לא שיערו לעצמם מה באמת התרחש.

 

בן ישי מצדיק היום לחלוטין את מדיניות העמימות הממושכת שהונהגה בישראל ביחס לעצם תקיפת הכור הגרעיני, שהלך ונבנה אז בסוריה, וביחס לשאלה איזו מדינה ביצעה את התקיפה האווירית שהובילה להשמדתו. "היה צורך באיפול או עמימות. נשיא סוריה בשאר אסד ידע שישראל הפציצה את הכור וכמותו הממשל האמריקאי, הנשיא לשעבר ג'ורג' בוש הבן ומזכירת המדינה לשעבר קונדוליסה רייס שעמדו על כך בספריהם.
 

"ואולם, לישראל לא היה עניין להעמיד את אסד אל הקיר. היא לא רצתה להתגרות בו. הרי חיל האוויר ביצע לא מעט פעולות בסוריה שאסד לא הגיב עליהן, לפחות לא פומבית. לא היתה סיבה לתקוע לו אצבע בעין. גורמים שונים בסוריה – אך לא אסד עצמו – טענו לאחר ההפצצה שמטוסים זרים פגעו במתקן העוסק במחקר חקלאי או במחנה צבאי הנמצא בבניה. ישראל ראתה שלא נוח לו להתייחס לעניין, אז בפיקחות היא לא פרסמה דבר על המבצע.

 


"מדיניות העמימות איבדה מתוקפה באחרונה, כשהתברר שאסד משנה את התייחסותו למבצעים צבאיים שישראל עורכת באיזור ובפרט בסוריה. הוא כבר לא נמצא במרחב ההכחשה כפי שהיה בעקבות מבצעים קודמים, לרבות הפצצת הכור. הוא כבר אינו בדפוס של איפוק. היום הוא מגיב בהצהרות לוחמניות ובאיומים על גיחות של מטוסינו מעל יעדים בסוריה"


 

– אז למה היה צורך לחשוף את פרטי המבצע של ישראל דווקא עכשיו?

"מדיניות העמימות איבדה מתוקפה באחרונה, כשהתברר שאסד משנה את התייחסותו למבצעים צבאיים שישראל עורכת באיזור ובפרט בסוריה. הוא כבר לא נמצא במרחב ההכחשה כפי שהיה בעקבות מבצעים קודמים, לרבות הפצצת הכור. הוא כבר אינו בדפוס של איפוק .היום הוא מגיב בהצהרות לוחמניות ובאיומים על גיחות של מטוסינו מעל יעדים בסוריה ומעבר לכך: הוא החל להגיב צבאית, על ידי שיגור טילים נגד מטוסי חיל האוויר.

 

"סיבה נוספת להסרת העמימות היא הלחץ שהפעילו כלי התקשורת כאן, באמצעות פניות לבג"ץ כדי שזה יורה לאפשר את הפרסום של עובדת היותה של ישראל מי שביצעה את הפצצת הכור הסורי. הסרת העמימות קשורה כנראה גם לתכנית הגרעין האיראנית. זה נועד להעביר מסר לטהראן שגם אם הנשיא טראמפ יחליט לפרוש מהסכם הגרעין, אל לה לאיראן, להתחכם ולהפוך את תכנית הגרעין שלה לחוצת גבולות או בלתי הפיכה".
 

– אם כך, הפרסום הבוקר היה במקומו?

"לא בדיוק. הפרסום שחושף את העובדה שישראל היא זו שביצעה את הפעולה, היה במקום. אבל הגודש של הפרטים לרבות בפירוט של הדיונים הפנימיים שהתנהלו אצלנו, בשאלה מתי לתקוף ואיך, מזיקים מאוד לאינטרס הביטחוני הישראלי ומועילים מאוד למודיעין האיראני. הפרסומים החושפניים מעניקים מידע רב מאוד למודיעין האיראני. איני רוצה לתת להם עצות, אבל אני משוכנע שבטהראן קוראים כל מילה ממה שפורסם אצלנו בנוגע למבצע. עבורם זו חגיגה, וגם גם עבור אנשי המודיעין של חיזבאללה.
 

"היה מיותר להיכנס לכל נבכי הפרטים ואפשר היה להסתפק בגרסה רזה בהרבה. חלק מהמידע שפורסם בכלל לא נכון, אבל פורסם מספיק מידע נכון כדי לגרום נזק. אני מניח שגורמי המודיעין של האויב ישאלו את עצמם מה נכון ומה לא נכון".

 


"הפרסום שחושף את העובדה שישראל היא זו שביצעה את הפעולה, היה במקום. אבל הגודש של הפרטים לרבות בפירוט של הדיונים הפנימיים שהתנהלו אצלנו, בשאלה מתי לתקוף ואיך, מזיקים מאוד לאינטרס הביטחוני הישראלי. אפשר היה להסתפק בגרסה רזה בהרבה. חלק מהמידע שפורסם בכלל לא נכון, אבל פורסם מספיק מידע נכון כדי לגרום נזק"


 

– עיתוי הפרסום קשר גם לספרו החדש של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שמדבר על המבצע?

"אני מניח שעיתוי הפרסום אכן קשור להוצאת הספר, אבל בכל מקרה הספר לא היה השיקול המכריע, גם לא שיקול משני בחשיבותו".

 

– איזו עמדה אתה נוטה לקבל בוויכוח המר לעתים שהתנהל בישראל, בשאלה מתי לצאת למבצע, זו של אולמרט שדיברה על 6 בספטמבר, או זו של אהוד ברק, אז שר הבטחון, שדרש להמתין לעיתוי מאוחר יותר?

"אהוד ברק לא דרש, אלא הציע. הוא היה סבור שיש לדחות את מועד התקיפה בהסתמכו על חוות דעת של גורמים צבאיים, כמו אלופים לשעבר, שהגיעו לכלל מסקנה שאפשר לנטרל את הכור הסורי גם לאחר שיהפוך לפעיל. נראה לי שהשאלה מי צדק העולה כעת אינה במקומה, מכיוון שעם הצלחה לא מתווכחים. מעולם לא ראיתי מישהו שניסה לנטרל כור גרעיני מבצעי, אבל כשברק אמר שאפשר לדחות ולנסות שיטת פעולה זו או אחרת, הדבר היה נתון בחוסר ודאות. אני משוכנע שמועד הפעולה שנבחר היה האופטימלי. אגב, המחלוקת שניטשה בין השניים, גם אם גלשה לטונים גבוהים, הייתה עניינית".

 

– כלומר, המחלוקת בין אולמרט לבין ברק לא הושפעה לדעתך משיקולים פוליטיים?

"אחד הדברים הלא מובנים לי בשיח הישראלי הוא לייחס כל מחלוקת לשאיפות או עמדות פוליטיות, כאילו שהעמדה של אולמרט היתה מושפעת מהחקירות או הגישה של ברק נבעה משיקולי בחירות. זו שגיאה שאנו עושים פעם אחר פעם. כשאתה במסגרת של עבודה אתה מתווכח עם קולגות שלך, הרבה פעמים בטונים גבוהים, אך זהו ויכוח ענייני ולא קשור לשיקולים פוליטיים. אצלכם במערכת לא מתווכחים? אז מה זה קשור לפוליטיקה? הנטייה לייחס כל מחלוקת בין אנשים לפוליטיקה נובעת מהעובדה שרוב אנשי התקשורת מבינים בפוליטיקה, אבל לא מבינים מספיק את התחום אותו הם מסקרים".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.