728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

סביבה משתנה כהרף עין

סביבה משתנה כהרף עין
פרופ' איתן גלבוע.צילום: אוניברסיטת בר אילן

יו"ר האגודה הישראלית לתקשורת, פרופ' איתן גלבוע, מתייחס, לקראת הכנס השנתי של האגודה, לקושי המתגבר של חוקרי התקשורת להישאר מעודכנים ורלוונטיים

"המחקר בתחום התקשורת נעשה יותר ויותר קשה, עקב השינויים המהירים שחלו, בעיקר בתחומים הדיגיטליים". כך אומר יו"ר האגודה הישראלית לתקשורת וראש המרכז לתקשורת בינלאומית באוניברסיטת בר אילן, פרופ' איתן גלבוע, לקראת הכנס שנתי של האגודה הישראלית לתקשורת, שיתקיים מחר (חמישי) בקמפוס ראשון לציון של המסלול האקדמי, המכללה למנהל.

 

לדברי פרופ' גלבוע, קשה לעקוב אחר כל התהפוכות. מחקרים שלוקח בדרך כלל חודשים רבים ואף שנים כדי להשלימם, מוצאים את עצמם די במהירות לא מעודכנים ואפילו לא רלוונטיים.
 
"יש כתבי עת שלוקח המון זמן עד שהם מפרסמים מאמר שקיבלו. עד שהמאמר רואה אור, הוא כבר עשוי להיות לא מעודכן. למשל, חוקר תקשורת שכותב מאמר על פייסבוק ולא מתייחס במאמרו לפרשה האחרונה שבה פרטיהם האישיים של 50 מיליון אנשים הופצו על ידי פייסבוק לגורמים לא מוסמכים, – מאמרו כבר לא רלוונטי".
 

לדבריו, העידן הדיגיטלי המאופיין בגודש מידע, משפיע גם על דוקטורנטים. "לפני 25 שנה היה לוקח ארבע עד שש שנים כדי להשלים דוקטורט. היום, בעידן האינטרנט, המגיש לך מידע במהירות הבזק, אפשר היה לחושב שיידרש חצי מהזמן הזה כדי לעשות דוקטורט, אבל זה לא כך. היום יידרשו בממוצע 5.5 עד שש שנים כדי להשלים דוקטורט, בגלל עודף המידע ובמיוחד אמורים הדברים לגבי חקר התקשורת. נדרש מהדוקטורנט זמן רב יותר כדי לראות היכן הוא יכול לחדש".
 
 
הכנס השנתי ה-22 של האגודה הישראלית לתקשורת יכלול שלושה שולחנות עגולים: תדמיתה הבינלאומית של ישראל – אתגרים ודרכי פעולה (בראשות פרופ' אלי בן אברהם, ראש מרכז קופר למאבק באנטישמיות באוניברסיטת חיפה); תהליכי התדיינות ושיתוף הציבור בדיסציפלינת התקשורת בישראל (בראשות פרופ' גונן דורי-הכהן מאוניברסיטת מסצ'וסטס – אמהרסט) ותכניות לימוד וקורסי תשתית בעידן המדיה החדשים – האם זו "התקופה החמישית"? (בראשות ד"ר עלינא ברנשטיין, המסלול האקדמי המכללה למינהל ואוניברסיטת תל אביב).
 

בין מושבי הכנס השנה: עולמם של הילדים בעידן הדיגיטלי: זכותם של ילדים לפרטיות מול הוריהם; פייק ניוז, דעת קהל והשימוש הפוליטי ברשתות החברתיות; תקשורת וקונפליקטים אלימים בעידן הדיגיטלי; רטוריקה פופוליסטית של שחקנים פוליטיים יחידים, מאפייני הפוסטים הפוליטיים הזוכים להצלחה בפייסבוק, וגם – השיימינג שעורכים נפגעי עבירות מין לתוקפיהם בפייסבוק ותיאור של הנפגעים את ההשלכות הקשות של הביוש על מהלך חייהם.

 

כדי לעודד מצוינות מחקרית, מעניקה האגודה במסגרת הכנס את פרס הספר המצטיין, פרס המאמר הטוב היותר והפרס ע"ש ד"ר יובל שחל ז"ל לעבודה מצטיינת שנכתבה ע"י סטודנט/ית.
 

לפרס הספר הטוב ביותר הוגשו השנה 14 מועמדויות. הזוכים בפרס השנה הם פרופ' יורם פרי וד"ר ברוך לשם.
 

פרופ' פרי, הוא פרופסור לסוציולוגיה פוליטית ולתקשורת ועומד בראש מכון גילדנהורן ללימודי ישראל באוניברסיטת מרילנד בארה"ב. בעבר הוא היה עורכו הראשי של העיתון דבר. ספרו של פרי, "מלחמות מונחות תקשורת" מראה כיצד מאז מלחמת לבנון השניה ב-2006 חדרה התקשורת לתוך עולם המלחמה ושינתה אותו מיסודו.
 

הספר מציג את העקרונות של שפת המדיה החדשה ואת המהפיכה הטכנולוגית בתקשורת. כיום, אומר פרי, התקשורת מסוגלת להשפיע על מהלכן של מלחמות. היא שינתה את עולם המלחמה מיסודו. "התקשורת יוצרת חסרון לצד החזק דווקא ויתרון לצד החלש, מכיוון שהחלש יכול לנצל טוב יותר את התקשורת ולהציג דרכה את הסבל והשוועות שנגרמו לו", טוען פרי. לדבריו, המלחמות החדשות הן מלחמות של נרטיב תקשורתי, ועל ישראל להסתגל לכלל זה בשל תלותה בלגיטימציה של העולם.
 

"נתניהו – בית ספר לשיווק פוליטי", ספרו של ד"ר ברוך לשם, מרצה לתקשורת במכללה האקדמית הדסה בירושלים ובעבר דובר משטרת ישראל, סוקר את דרכו הפוליטית הפוליטית של נתניהו ואת אופן התמודדותו עם משברים ועם עמדה עוינת של התקשורת. הספר מצביע על "תופעת נתניהו", תוך הסברת שיטות הקמפיין האמריקניות שנתניהו ייבא לישראל ואשר השפיעו בכלל על השיווק הפוליטי בארץ. לשם עומד על השיטות והטקטיקות שסייעו לנתניהו להשיג את ניצחונותיו, אך במקביל גם תרמו לכישלונותיו.
 

בנוסף למחברי הספרים הזוכים, יוענק פרס המאמר המצטיין לד"ר סנדרין בודנה ופרס לעבודה מצטיינת של הסטודנטית מורן אביטל.

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה
KE2017

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz