728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

חוב מבטחים

חוב מבטחים

עובדים לשעבר ברשות השידור טוענים לאפליה לעומת עובדים אחרים ומסרבים לדרישת האוצר שיחתמו על כתב ויתור כתנאי לקבלת חלק מזכויותיהם מכוח הסכמי הפרישה

תביעה כספית נוספת נגד רשות השידור שהגישו עובדים לשעבר שלה: שלושה עובדים ותיקים ברשות השידור בפירוק הגישו נגדה תביעה בסכומים של עשרות אלפי שקלים בשל חוב כלפיהם, לטענתם, המסתכם בעשרות אלפי שקלים.

 

התביעה של השלושה הגיעה לבג"ץ, אך הרכב השופטים בראשות המשנה לנשיאת ביהמ"ש העליון, חנן מלצר, מחק בשבוע שעבר את העתירה והפנה את העותרים לבית המשפט המחוזי בירושלים.
 

בעתירה לצו על תנאי שהגישו העובדים, אהרון ויזנר, עופר אברהם ועופר לפידות נגד הממונה על השכר במשרד האוצר ורשות השידור (בפירוק), הם ביקשו להוציא צו ביניים שימנע שינוי במצבם נוכח הדרישה שיחתמו על כתב ויתור, כתנאי לקבלת זכויות חלקיות מכוח הסכמי הפרישה ברשות השידור. הם גם עתרו לקבלת צו על תנאי מדוע לא יבטל הממונה על השכר את החלטתו לשלול חלק מזכויותיהם הכלכליות.
 

בהכרעתו, קבע בג"ץ: "רשמנו בפנינו את הצהרות באי-כוח המשיבים (הממונה על השכר באוצר ורשות השידור בפירוק) כי בהתאם לחוק השידור הציבורי הישראלי – תביעות, או דרישות כגון אלו שמועלות על-ידי העותרים צריכות להיות מוגשות כתביעות חוב, וערעור על הכרעות המפרק שתינתנה בתביעות כאמור, ככל שתהיינה כאלה, תבואנה בפני בית המשפט המחוזי בירושלים מתוקף תפקידיו, בין היתר, כבית משפט של פירוק רשות השידור (בפירוק)".
 

עוד קבע בג"ץ, כי "לצורך זה תביעות החוב תוגשנה עד לתאריך 15.04.2018 ולא יטענו כנגדן התיישנות, או שיהוי".

 

ויזנר, שהועסק ברשות כעיתונאי, אברהם, שהיה סגן קצין הביטחון ולפידות שעבד כאיש תאורה וסאונד, ביקשו מבית המשפט, באמצעות עו"ד אופיר טל ממשרד טל, קדרי, שמיר ושות', שיורה לבטל את הנחיית הממונה על השכר לפיה עובדים שהעסקתם ברשות השידור הסתיימה ומקבלים פנסיית גישור העולה על 5,000 שקל בחודש, לא יהיו זכאים למלוא תנאי הפרישה להם זכאים עובדים שפרשו במועד סגירת הרשות, ובכלל זה התנאים הקבועים בהסכם "תוספת למסמך עקרונות מוסכמים – רשות השידור".
 

עוד ביקשו העותרים שבית המשפט יורה שהם זכאים למלוא התנאים המגיעים לחבריהם שפרשו במועד הסגירה של רשות השידור, ובכלל זה מלוא התנאים הקבועים בהסכם "תוספת למסמך עקרונות מוסכמים – רשות השידור".
 

ברקע עתירתם הם אמרו כי הם עבדו שנים ארוכות ברשות השידור, ופרשו מעבודתם בה במסגרת תכנית פרישה מוקדמת, לפני המועד שבו נסגרה הרשות, ב-15 במאי 2017. לדבריהם, הם פרשו בעידודם של הרשות והממונה על השכר, שביקשו בכך להקטין את מצבת כוח האדם עוד בטרם מועד הסגירה, בכדי לצמצם את עלויות התפעול עד לסגירתה.
 

לדברי השלושה, בהתאם להסכמים שנחתמו בין ארגוני העובדים היציגים ברשות השידור, ובהתחשב בגילם של העותרים ובוותק שצברו בעבודתם, הם זכאים לקבל פנסיית גישור מרשות השידור (באמצעות מבטח עמו היא התקשרה), עד להגיעם לגיל 67 שנים, בנוסף למענקים כספיים שונים מכוחם של אותם הסכמים.
 

"עתירה זו עניינה קביעת הממונה על השכר ויישום עיוור של קביעה זו על ידי המפרקת של רשות השידור, לפיה העותרים לא יהיו זכאים למלוא הזכויות הקשורות לפנסיית הגישור ותנאי הפרישה. מדובר בהנחיה שלא נמצא לה סימוכין או עותק חתום ואין בידי העותרים לדעת האם הממונה אי פעם חתם עלי, דבר המעלה ספיקות נוספים לגבי תוקפה", הם טענו.
 

"מדובר בהנחיה המפלה את העותרים פעמיים", נאמר בהמשך העתירה. "אחת – ביחס לחבריהם שפרשו אחריהם, ושתיים – ביחס לחבריהם שמקבלים פנסיית גישור מתחת לסכום של 5,000 שקלים, ומקבלים את מלוא התנאים, כולם מכוחו של אותו הסכם פרישה ועליו, לכאורה לפחות, חלים אותם כללים".
 

לטענתם, ההחלטה גם אינה עומדת במבחן של סבירות ומידתיות, מאחר שסטייה של יום לכאן או שקל לשם מביאה לשלילה מוחלטת ולא דיפרנציאלית של הסכומים המגיעים להם (למעט הפרשות פנסיוניות לתקופה שמהפרישה ועד לגיל הפרישה). "ובמילים פשוטות: לשיטת הממונה על השכר, עובד שפרש ביום 14 במאי 2017 ומקבל פנסיית גישור בסכום של 5,001 שקלים, לא יהיה זכאי לכל תוספת לפנסיית הגישור שלו! חוסר ההיגיון עולה מעצם ההחלטה".
 

השלושה סיפרו בעתירה כי לאחר ההודעה הראשונה שקיבלו, לפיהם לא יהיו זכאים לתנאים, מסר להם נציג הממונה על השכר כי לאחר שקילת הדברים הוחלט לאשר להם את תשלום מלוא הזכויות. עם זאת, במוצאי שבת הקרוב למסירת ההודעה, ב-4.11.17, הודיע להם סגן הממונה על השכר שהם לא יהיו זכאים למלוא התנאים.

 

"למרות לוחות הזמנים הבלתי אפשריים, מיום 4.11.17 ועד 15.11.17", הם אומרים, "עומד הממונה על השכר על כך כי ככל שהעותרים לא יחתמו על כתב ויתור עד ליום 15.11.17, הם לא יהיו זכאים לתנאים הקבועים בהסכמים שנחתמו, ומכאן הצורך הדחוף בסעד זמני".

 

לדבריהם, "אין צורך להכביר מילים על עקרון השוויון וחשיבותו, לרבות תחולתו של עיקרון זה ביחס לזכויותיהם של עובדים וביחס לשיקולים תקציביים של משרד האוצר".
 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה
KE2017

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz