728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

גרסאות של ממלכתיות

גרסאות של ממלכתיות
טקס הדלקת המשואות בהר הרצל, ערב יום העצמאות, מאי 1957צילום: אוסף התצלומים הלאומי

ההיסטוריון הפוליטי ד"ר אבי בראלי על ההתנגשות בין שני ערכים ממלכתיים: ריבונות האזרחים, לעומת שלטון האמור לפעול לטובת הכלל ולא לטובת סקטורים מסויימים

מושג הממלכתיות עומד בימים האחרונים במרכז הדיון התקשורתי והפוליטי סביב הצעתה של יו"ר הוועדה לסמלים וטקסים, השרה מירי רגב, שראש הממשלה נתניהו ינאם בטקס לפתיחת יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל. יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, כתב במכתב לחברי ועובדי הכנסת בשבוע שעבר, כי אם ראש הממשלה ייקח חלק בטקס הוא ועובדי הכנסת לא יגיעו אליו. יו"ר הכנסת טען כי אם תתממש כוונתה של רגב "לבצע שינויים מהותיים בטקס הדלקת המשואות המסורתי המתקיים בהר הרצל… תהיה, זו לראשונה מאז קום המדינה פגיעה באירוע ממלכתי ביותר על לוח השנה, שבעיני רבים הוא מעין מקדש מעט ישראלי".

 

"ממלכתיות" הוא כינוייה של גישת דוד בן-גוריון – בתמיכת מפא"י ומפלגות הימין והמרכז – שצידדה בהעברת מרכז הכובד של ההכרעות לגבי אופייה והתנהלותה של המדינה, ממוסדות המפלגות, התנועות וההסתדרות אל מוסדותיה של מדינת ישראל.

 

"במבט פוליטי אנחנו רואים שתי גרסאות של ממלכתיות", אומר ההיסטוריון הפוליטי ד"ר אבי בראלי, מרצה ועורך במכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. ב-2011 יצא לאור ספרם של בראלי וניר קידר "ממלכתיות ישראלית", בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה. "מתנגדי נתניהו טוענים שהם שומרים על שומרי הסף, על מעמד היועץ המשפטי לממשלה ועל הפרקליטות, התקשורת והמשטרה. אלו פונקציות המופקדות על כך שהמפלגות תפעלנה לטובת הכלל ושמוסדותיהם לא יפעלו למען אינטרסים צרים. לעומתם, הימין שנבחר לשלטון ע"י האזרחים, סבור שפוגעים ביכולת של הממשלה לשלוט וזו פגיעה באזרחים. שרים כמו יריב לוין, איילת שקד ואופיר אקוניס טוענים 'אנחנו נבחרי ציבור, אנחנו נבחרי האזרחים ומייצגים את רצונם'.

 

"עקרון חשוב בממלכתיות, בהתייחסות של מדע המדינה, הוא שהשלטון יפעל למען טובת הכלל ולא יתמכר לאינטרסים פרטיקולריים. הימין הנמצא בשלטון עכשיו, טוען שהוא מייצג את עקרון הממלכתיות מתוקף כך שנבחר על ידי מרבית האזרחים. לכן, לשיטתו, אין זה ראוי שמערכת פקידותית תשבש את יכולתו לפעול, דבר המהווה פגיעה בריבונות האזרחים. מדובר בזירה פוליטית שבה יש התנגשות בין שני ערכים ממלכתיים: ריבונות האזרחים לעומת שלטון האמור לפעול לטובת הכלל ולא לטובת סקטורים כאלו ואחרים.

 


"המצב הנוכחי לא טוב. בשמאל תוקפים את היועץ המשפטי לממשלה ובימין את המשטרה והפרקליטות. באף תקופה אחרת לא היה מצב כזה, שבו הכרעת רשויות החוק אם להגיש כתבי אישום או לא תלווה באקלים של חוסר לגיטימיות להחלטתם. גם הימין תורם לזה וגם השמאל ובעיני גם אנשי התקשורת מימין ומשמאל"


 

-כיצד, לדעתך, ההתנגשות הזו בין ערכים ממלכתיים, באה לידי ביטוי התקשורת הישראלית? למשל, הסערה האחרונה בעניין התבטאותו של קובי מידן.
"פעם העיתונאים – ולא רק הם – דיברו באופן אישי לקרובים להם. היום יש רשתות חברתיות ואפשרויות ביטוי חדשניות שטרם למדנו להשתמש בהם. מידן הגיב מהר מדי, בלי לברר מה קרה, וחזר בו. אם להתייחס לממלכתיות ותקשורת, אז בעצם יש סתירה ביחסים בין הממשל לתקשורת, שכן בדמוקרטיה תקשורת ראויה צריכה להיות עצמאית. גלי צה"ל היא תחנה יוצאת דופן בהיבט הזה. יש כאן אנכרוניזם מתקופת מעורבות המדינה בתקשורת. לכן, פרשת קובי מידן נובעת מהמוזרות הבסיסית, שהתחנה זה כלי תקשורת שהמדינה מנהלת. נכון שאפשר להטיל מגבלות, אבל אי אפשר היה לפטר את מידן. זו אנומליה שצה"ל מחזיק כלי תקשורת שעוסק גם בפוליטיקה, לכן לא מידן הוא הבעיה אלא התחנה. נשאלת השאלה, האם זה נכון שהמדינה תחזיק אמצעי תקשורת המוניים, היום זה גלי צה"ל ופעם רשות השידור הממלכתית.
 

מנקודת ראיה מדינית-ממלכתית ניתן לומר שרפובליקה דמוקרטית מתפקדת טוב יותר, כשהאזרחים מעורבים בניהולה. כדי לעשות זאת, הם צריכים להיות חשופים לתקשורת ביקורתית.
 

-כהיסטוריון פוליטי אתה נשמע מוטרד.
"אני מודאג מאד. המצב הנוכחי לא טוב. בשמאל תוקפים את היועץ המשפטי לממשלה ובימין את המשטרה והפרקליטות. באף תקופה אחרת לא היה מצב כזה, שבו הכרעת רשויות החוק אם להגיש כתבי אישום או לא תלווה באקלים של חוסר לגיטימיות להחלטתם. גם הימין תורם לזה וגם השמאל ובעיני גם אנשי התקשורת מימין משמאל – גם רביב דרוקר ובן כספית וגם שמעון ריקלין ואראל סג"ל. הם תורמים לדה-לגיטימציה למערכות החוק במדינה והתוצאה עלולה להיות-"כל מעשי ידינו יטבעו בים".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה
KE2017

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz