728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

"רק אל תהיו עיתונאים"

"רק אל תהיו עיתונאים"
אליחי וידל (משמאל) עם מייקי דגן, סיון קלינגבייל וסמי פרץ.צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של אליחי וידל.

אחרי 26 שנה אליחי וידל עוזב את דה מרקר. "הענף עובר טלטלה ששום ענף אחר במשק לא עבר, והוא עדיין עוסק בחיפוש אחר המודל העסקי שיציל אותו", הוא אומר

"תעבדו במה שאתם הכי אוהבים – רק, בחייאת, אל תהיו עיתונאים". בפניה פסימית זו לילדיו מסיים אליחי וידל פוסט שפרסם אתמול (שני) בפייסבוק. וידל פורש מדה מרקר אחרי כמעט 26 שנות עבודה, בעקבות עוד אחד מגלי הצמצומים הפוקדים בעת האחרונה את העיתון.

 

וידל, 51, החל את דרכו כמשכתב לילה במערכת הארץ, ובהמשך עבר לעבוד בדה מרקר, שבו שימש כאחראי על השתלבותו של העיתון בדיגיטל. לאחר מכן מונה לכתב בתחום ההיי טק והמרשתת ובשנתיים האחרונות כעורך מדור ההיי טק של העיתון. כעת הוא עוזב את העיתונות ויעבוד בחברת תוכן שיווקי בתחום הדיגיטל, שבשמה הוא מסרב לנקוב, בינתיים.

 

בפוסט שפירסם לרגל עזיבתו הוא כותב בין היתר: "כמעט 26 שנה חלפו מאז התחלתי לעבוד בהארץ. משחור לבן העיתון הפך לצבעוני. ופתאום הגיע האינטרנט הזה. הקמנו אתר לעיתון הארץ ועיתון לאתר דה מרקר. אפליקציות ומתיחות פנים. אג'נדות חמורות סבר לצד עסקי שעשועים. משברים פוליטיים, רפורמות כלכליות, מהפיכות חברתיות, מובייל, סושיאל, רגולציות וטייקונים. מדורים קמו ונעלמו, טכנולוגיות באו והלכו. וגם האנשים באו והלכו. למעשה רובם כבר מזמן הלכו, אבל אני לא מתייחס לזה במרירות, או בעצב. להיפך".

 

זהו. תקופה שנמשכה 26 שנה (כמעט ברציפות) הסתיימה הרגע. מהיום אני כבר לא "אליחי מדה-מרקר". אני רק אני. בינתיים.

וככה…

Posted by Elihay Vidal on Monday, April 23, 2018

 

למעשה זו הפעם השניה שוידל עוזב את קבוצת הארץ. בפעם הראשונה היה הדבר לפני 11 שנה, כשהצטרף למיזם בתחום ההיי טק, שהיה מיועד לאוהדי משחק הראגבי, מיזם שלא הצליח להתרומם. בעקבות האכזבה, הוא חזר לקבוצת הארץ, הפעם לדה מרקר. כעת הוא פורש בנסיבות אחרות לחלוטין, בשל קיצוצים שנכפים על העיתון. "זרמתי עם ההחלטה לבצע פיטורים ואין בי מרירות. סיימתי בצורה שבה שני הצדדים שבעי רצון", הוא אומר.

 

– בפוסט שהעלית שיבחת את תקופת העבודה שלך בדה מרקר ותיארת אותו כ"מכונה מדהימה לייצור מקצוענים". אז מדוע סיימת את הפוסט במשפט: אל תהיו עיתונאים?

"את המשפט הזה כיוונתי לילדי. אני מעדיף שהם יעשו דברים אחרים. נכון שהעבודה שלי היתה מלאת חוויות ומרתקת 24/7, אבל למרות זאת, ואולי דווקא בגלל זה אני חושש ממצב שבו מישהו מהילדים שלי יפנה למקצוע העיתונות, שבצד הסיפוק העצום, כרוך גם בלא מעט סבל. אני עצמי חיפשתי את דרכי כבר ב-2007, אבל חזרתי. העיתונות הוא הענף שעובר אולי את הטלטלות הקשות ביותר מכל ענף אחר, וזה לא דבר שמתאים לכל אחד".

 

– איך חווית את הטלטלות האלה?

"עברנו לפני 20 שנה מעידן הדפוס והעיתון בשחור – לבן ומסדרונות ספוגים בריח עשן למהפיכת האינטרנט, ואחר כך באה מהפיכת הסושיאל. יש כל הזמן מודלים חדשים שהעיתונות המסורתית חייבת לחפש, והיא עדיין לא מצאה אותו. השינויים הם אדירים, וכן, הם כרוכים באי ודאות מבחינת העובדים. ענף העיתונות הפך לכזה שאינו יכול לפרנס כלכלית. הענף הזה עדיין לא הגיע למנוחה והנחלה. הוא רחוק מיציבות.

 

– אבל זה קורה לא רק בעיתונות. יש עוד ענפים לא מעטים העוברים שינויים טכנולוגיים מטלטלים.

"נכון שעולם התחבורה עבר זעזועים בגלל אובר, ענף התיירות בגלל Airbnb ועולם המסחר בגלל הרכישות באמצעות האינטרנט. אבל עולם התקשורת הוא הראשון שנכנס לטירוף מערכות ומאז לא מצא מנוח. פעם כל נקישה במכונת הדפוס יצרה כסף. ועכשיו זה לא קורה. העיתונות עדיין לא מצאה את המודל העסקי שיביא אותה לחוף מבטחים".

 

– אתה פורש בתחושה חמוצה?

"בכלל לא. קבוצת הארץ, ובפרט דה מרקר העניקו לי סביבת עבודה טובה מאוד, שאיפשרה לי בטא את יכולותי. נתנו לי יד חופשית לעשות כל מה שאני רואה לנכון. הרגשתי שאני תורם מבחינה מערכתית, טכנולוגית ומסחרית. אפשרו לי להתפרס על פני תחומים רבים. קלטתי עובדים רבים שהוכיחו את עצמם, ביניהם פיטר הירשברג שהשתלב במהדורה האנגלית של הארץ ולאחר שעזב לארה"ב זכה בפרס פוליצר. אגב, הירשברג היה שותפי בהקמת המיזם לאוהדי רגבי.

 

"עובדים אחרים שקלטתי הפכו לאחר עזיבתם ליזמים מצליחים ולבכירים בשירות הציבורי, לרבות ראש מועצה איזורית אחד אפילו שגרירה אחת. אני מתגעגע לריח, אותו ריח משכר ואפילו סקסי שהותירה מכונת הדפוס במסדרונות ואשר קיים עד היום".

 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz