728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

מידות של שקיפות

מידות של שקיפות

דו"ח היחידה הממשלתית לחופש המידע: ב-2017 הוגשו נגד הממשלה 210 תלונות בטענה לאי-יישום חוק חופש המידע; 66% מהתלונות נמצאו מוצדקות

מהדו"ח השנתי של היחידה הממשלתית לחופש המידע לשנת 2017, אותו הגישה לממשלה שרת המשפטים איילת שקד, עולה כי לממשלה הוגשו ע"י אזרחים וגופים שונים 7,945 בקשות למידע, עלייה של כ-19% משנת 2016.
 
הרשויות אליהן הוגשו מרבית הבקשות הן: משרד הבריאות(844 בקשות), משרד החינוך (690) ומשטרת ישראל (694). הרשויות שדחו את מירב הבקשות שהוגשו אליהם: המשרד לביטחון הפנים (57% מהבקשות נדחו), רשות שוק ההון והחיסכון  (55%) ורשות המסים (46%).

 

הדו"ח השנתי מוגש על רקע ציון 20 שנה לחקיקת חוק חופש המידע ושש שנים להקמת היחידה הממשלתית לחופש המידע.

 

עוד עולה מהדו"ח, כי בשנה שחלפה הוגשו ליחידה 210 תלונות נגד הממשלה בטענה לאי-יישום חוק חופש המידע (לעומת 130 ו-185 פניות בשנים 2015 ו-2016, בהתאמה).
66% מהתלונות נמצאו מוצדקות, רובן הגורף (83%) היה בגין מתן מענה. כלומר, מקרים בהם מבקש המידע הגיש בקשה ולא קיבל מענה כלל.
 

הדו"ח מציין כי חמישה משרדי ממשלה כלל לא העבירו דיווח ליחידה כנדרש, והם: משרד הבינוי והשיכון, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, המשרד לשוויון חברתי, המשרד לירושלים ומורשת (שנה שניה ברציפות) והמשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל.
 

לעומתם, הרשויות שהצטיינו בעמידה בזמני חוק חופש המידע ונתנו מענה מהיר הן: המשרד לשירותי דת, רשות מקרקעי ישראל ורשות המים והביוב.
 

עוד עולה מהדו"ח, כי הרשויות שחרגו מזמני חוק חופש המידע (120 ימים) הן המשרד להגנת הסביבה (21.3% – חמישית מהבקשות נענות בחריגה מהזמנים שהחוק קבע), משרד החוץ (20.8%) והמשרד התרבות והספורט (14.6%).
 

רוב הבקשות שמוגשות לממשלה (כ-66%) נענות באופן חלקי ומלא. כחמישית מן הבקשות שמוגשות (17.3%) נדחות והמידע המבוקש בהן לא נמסר. כחמישית (18.4%) מן הבקשות שמוגשות לממשלה נדחות כיוון שהרשות לא הצליחה לאתר את המידע המבוקש, 10% מן הבקשות נדחות בשל הקצאת משאבים בלתי סבירה (מקרים בהם הרשות אומרת שמענה לבקשה ידרוש ממנה משאבים רבים מידי).
 

עוד מציין הדו"ח כי בשנה שחלפה הוגשו לבתי המשפט 317 עתירות חופש מידע – שני שליש מהן הוגשו לגבי רשויות שאינן בממשלה. רוב העתירות הוגשו במחוזות ירושלים וחיפה

 

בישראל מוגשות 7.6 בקשות לכל 10,000 תושבים, גבוה יותר משיעור הבקשות המוגשות בקנדה (0.3 בקשות ל-10,000 תושבים) ונמוך בהשוואה לארה"ב (76 בקשות ל-10,000). בשש השנים האחרונות הוכפלה כמות הבקשות שמוגשות לממשלה.
 

שרת המשפטים, איילת שקד: "חוק חופש המידע שנחקק לפני 20 שנה, איפשר את מהפכת השקיפות שנדמה שהיום נחיצותה וחשיבותה ברורים לכל. עם כל המורכבות שטומנת בחובה השקיפות, ההבנה שלנו כי אנו – מי שמחזיקים בעמדה ציבורית – נדרשים לשקף אירועים ותהליכים לציבור, מובילה לכך שהמערכת הציבורית תהיה טובה יותר".
 

מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור: "מדינת ישראל הלכה כברת דרך משמעותית בכל הקשור ביישום עיקרון השקיפות השלטונית והטמעתו בעבודת הרשויות מאז נחקק חוק חופש המידע לפני שני עשורים. בשנה החולפת היחידה הממשלתית לחופש מידע יזמה וקידמה שני פרויקטים מרשימים בתחום השקיפות והנגישות למידע, מיזם חדשני בתחום הנגשת זכויות, שמופעל באמצעות אתר האינטרנט "כל זכות" והקמת מערכת ממשלתית לניהול בקשות חופש מידע, שתייעל את הטיפול בבקשות במשרדי הממשלה".
 

ראשת היחידה הממשלתית לחופש המידע, עו"ד רבקי דב"ש: "20 שנה לחוק חופש המידע ושש שנים מאז הוקמה היחידה הממשלתית – אפשר כבר לדבר על שגרת עבודה בממשלה שמטרתה התייעלות בתחום השקיפות. האתגר המרכזי המונח לפתחנו כעת הוא להוביל שינוי גם ביתר הרשויות (כ-1900 במספר) על מנת שכולנו, כאזרחים, נהנה משקיפות רבה ואיכותית יותר".


 

 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz