728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

אחריות של מפרסם

אחריות של מפרסם
אילוסטרציה: pixabay

בית המשפט הרשיע אדם שהוריד תכנים פדופיליים באמצעות תכנת שיתוף קבצים - והותיר אותם בתיקיית השיתוף במחשבו - בפרסום חומר תועבה אסור

אדם המשתמש בתכנת שיתוף קבצים וצורך תוכן פדופילי, שנמצא בתיקיית השיתוף במחשבו, ייחשב כמי שהפיץ את התכנים הללו. כך קבע שלשום בית משפט השלום בראשון לציון.

 

בית המשפט דן במקרה שבו אדם הוריד באמצעות תכנת שיתוף קבצים emule (אימיול), תמונות וסרטונים בעלי תוכן פדופילי, והשאיר את הסרטים והתמונות שהוריד בתיקיית השיתוף במחשבו. השופט עמית מיכלס קבע כי  אדם זה נחשב כמי שהפיץ את התכנים הללו.
 

פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום נגד חגי שפרינג, המייחס לו אישום של החזקת חומר תועבה ואישום של פרסום תועבה אסור ובו דמות של קטין. על פי האישום הראשון, שפרינג החזיק במספר התקנים סרטונים ובהן תוכן פדופילי" במחשב הנייח שבביתו. הפרקליטות טענה שהחזיק 951 סרטונים ו-3,237 תמונות בהיקף של 93 ג'יגה בייט בשתי תיקיות. על גבי דיסק קשיח נשלף הוא החזיק 1,030 סרטונים ו-27,389 תמונות בגודל 134 ג'יגה בייט, בשתי תיקיות, בעוד שעל גבי הטלפון הנייד שלו הוא החזיק 16 תמונות.
 

על פי האישום השני, במועדים שונים הנאשם העביר לאנשים אחרים שזהותם אינה ידועה, סרטונים ותמונות של ילדים וילדות בעלות תוכן פדופילי, באמצעות תוכנת אימיול, בה החזיק במחשב בביתו.
 

השופט מיכלס, שהרשיע את שפרינג, ציין בפתח פסק הדין כי הטענות השונות בהקשר של פרסום באמצעות תכנת האימיול טרם זכו להתייחסות בפסיקה.
 

שפרינג, שיוצג בידי עורך דין שרון נהרי, הודה במשפט בהחזקת חומרים בעלי תוכן פדופילי, אולם חלק על מספרם של הקבצים בעלי תוכן זה המיוחסים לו בכתב האישום. בנוגע לעבירת הפרסום שהפרקליטות מיחסת לו, הוא הכחיש שהעביר או שהיה מודע להעברת הקבצים ממנו לאחרים.
 


השופט קבע כי "יש לראות באדם המחזיק תוכן פדופילי בתיקיה במחשב באופן המאפשר גישה אליה דרך תוכנת שיתוף קבצים כדוגמת אימיול, כמפיץ של אותו חומר, שכן במעשיו ובהחלטתו להשאיר את הקבצים בתוך תכנת השיתוף, הוא מאפשר גישה והורדה של התכנים הפדופיליים מהמחשב שלו"


 

טענת ההגנה נוספת של שפרינג נגעה להוכחת גילם של הילדים המופיעים בתמונות ובסרטונים שהחזיק. לטענתו, גם אם ניתן לראות שמדובר באנשים צעירים, לא הוכח הגיל המדויק של כל אחד ואחד מהם.
 

ראיות התביעה הסתמכו בעיקרן על עדויותיהם של חוקרי המשטרה שטיפלו בתיק, על הודעתו של שפרינג במשטרה, על דו"חות התפיסה ועל חומרי המחשב שנתפסו אצלו ובכלל זה הדיסק הקשיח שהוגש כמוצג והחומר שהופק מתוך מכשיר הטלפון הנייד של הנאשם.
 

נציגת הפרקליטות, עו"ד מירי ביטון הראל, טענה כי בכדי לעמוד בנטל ההוכחה הדרוש, די בבדיקות שערכו חוקרי המשטרה, שהם בעלי ניסיון בתחום הסייבר ובתחום ההתחקות אחר תופעת הפדופיליה.
 

השופט מיכלס קבע כי הנאשם לא רק ביקש להוריד תכנים פדופיליים, אלא ידע לנקוב בגילאים מדויקים (של הילדים) שהוא רושם בחיפוש של התוכנה המשמשת אותו להורדת קבצים.
 

"כמות הקבצים הגדולה שנתפסה במחשבי הנאשם", ציין השופט, "הודאתו שהוא צורך תכנים פדופיליים לאורך שנים וההתעסקות ארוכת השנים שלו עם חומרים אלו; העובדה שלדבריו הוא עצמו הוריד את הקבצים למחשב שלו והעובדה שנחשף לאורך השנים לאלפי קבצים בעלי תכנים פדופיליים, שבכולם מופיעים אותם ' שמות קוד' המאפשרים את החיפוש ואת ההגעה אליהם, מקשה עד מאוד לקבל את טענתו להיעדר מודעות אודות תוכנם הפדופילי של אותם קבצים ומשכך מצאתי לדחותה".
 

השופט קבע כי מצא את גרסתו של שפרינג כגרסה מיתממת, שקשה עד מאוד לתת בה אימון. הוא הוסיף: "מדברי הנאשם המשטרה עולה שלא רק שהוא היה מודע לעובדה שמידע עובר גם מהתיקיות שלו לאחרים, אלא שהוא אף ראה את הפעולה מתבצעת לנגד עיניו. דומה שלא בכדי התקשה הנאשם להשיב על שאלות שנשאל בעניין זה בחקירתו המשטרה ובתשובות שמסר בבית המשפט במהלך חקירתו הנגדית".
 

לסיכום אמר השופט מיכלס, כי לתוכנות שיתוף הקבצים השונות יתרונות רבים, ולא אחת הן מקלות על המשתמשים בהן בהשגת חומר בו הם מעוניינים. ואולם לצד יתרונות אלו, נוצלה הקידמה הטכנולוגית גם להפצת סרטים פוגעניים, ובכלל זה סרטים פדופילייים.
 

"מסקנתי היא שיש לראות באדם המחזיק תוכן פדופילי בתיקיה במחשב באופן המאפשר גישה אליה דרך תוכנת שיתוף קבצים כדוגמת אימיול, כמפיץ של אותו חומר, שכן במעשיו ובהחלטתו להשאיר את הקבצים בתוך תכנת השיתוף, הוא מאפשר גישה והורדה של התכנים הפדופיליים מהמחשב שלו", המשיך השופט.
 

"הפועל היוצא הוא שכל 'מחזיק' בחומר, הופך כבר ברגע קבלת החומר לידיו למפיץ של אותו חומר. במילים אחרות, כל משתמש בתכנת שיתוף קבצים כדוגמת האימיול, הצורך תוכן פדופילי, ובוחר להשאיר את התוכן האסור באחת מתיקיות השיתוף, הופך כבר ברגע הגעת החומר למחשבו למפיץ של התוכן האסור", אמר השופט והרשיע את שפרינג בעבירות של החזקת פרסום תועבה ובעבירה של פרסום חומר תועבה אסור.

 


 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה
KE2017

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz