728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

דרך ללא מוצא

דרך ללא מוצא
, ג`עפר פרח, מנכ"ל מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל, בעת מעצרו.צילום: עמוד הפייסבוק של מרכז מוסאוא

ח"כ זוהיר בהלול: "האירוע בחיפה הוא נקודת ציון. המשטרה, וכמותה גופי השלטון ואזרחים יהודים רבים, מתייחסים לאזרחים ערבים כאל עוכרי ישראל"

"יחסה של המשטרה כלפי מפגינים ערבים דומה ליחסה של המשטרה בארה"ב למפגינים שחורים, המתאפיין בחוסר איפוק ובאלימות בלתי מתקבלת על הדעת". כך אומר היום ח"כ זוהיר בהלול (המחנה הציוני), בעבר עיתונאי ושדרן כדורגל ברשות השידור וברדיו א-שמס.

 

בהלול אמר את הדברים, בעקבות ההפגנה בחיפה ביום שישי שעבר שהתקיימה במחאה על ההרג של עשרות מפגינים בגבול עזה בשבוע שעבר. במהלך ההפגנה נעצרו 19 מהמפגינים בטענה שהם גרמו במכוון לשיבושי תנועה באיזור (בינתיים הורה בית המשפט לשחרר את רובם, ולעכב את שחרורם של חמישה). אחד העצורים, ג`עפר פרח, מנכ"ל מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל, איש תקשורת ופעיל ותיק בחברה הערבית בישראל, נפגע בברכו, לטענתו לאחר שהותקף לאחר מעצרו בידי שוטר.
 

"אני פסימי יותר ויותר באשר לעתיד היחסים בין יהודים לערבים", אומר בהלול. "האירוע בחיפה הוא נקודת ציון בהידרדרות, פגיעה באימון של ציבור שלם ברשויות החוק".

 

ח"כ זוהיר בהלול. צילום: רועי כ"ץ, רדיו תל אביב


 

– לא מפתיע שבחיפה, עיר של סובלנות בין בני דתות שונים, התרחש עימות כזה בין המשטרה למפגינים ערבים?

"חיפה אכן היא סמל של סובלנות והיא חרטה על דגלה כבר לפני שנים רבות דו קיום בין יהודים לערבים. אבל חיפה גם היתה תמיד עיר פעילה פוליטית מבחינת תושביה הערבים. בחיפה שוכנים משרדי המפלגה הקומוניסטית הישראלית ומערכת העיתון אל-איתיחאד (יומון בשפה הערבית של המפלגה הקומוניסטית הישראלית). האוכלוסיה הערבית בעיר היא מאוד דעתנית, כמו בנצרת, והיא מרבה להביע עמדה בכל עניין עקרוני הנוגע לה, בצורה נוקבת. ועם זאת כאשר מתקיימת הפגנה, משתתפיה מקפידים שלא לחצות את הקווים".

 

– אבל הפעם נראה שמפגינים חצו את הקווים: חסמו רחובות וגרמו להפרת הסדר באיזור גדול.

"על השאלה אם המפגינים חצו את הקווים ביום שישי קשה לענות, כי לא השתתפתי בהפגנה. יכול להיות שאחדים מהמפגינים שברו כיסאות או העיפו חפצים, אבל המשטרה היתה צריכה לגלות ריסון, כפי שהיא עושה בהפגנות של הציבור היהודי, ובמיוחד הציבור החרדי שהמפגינים שלו זורקים אבנים ומדרדרים פחי אשפה בוערים".

 


"חיפה אכן היא סמל של סובלנות והיא חרטה על דגלה כבר לפני שנים רבות דו קיום בין יהודים לערבים. אבל חיפה גם הייתה תמיד עיר פעילה פוליטית מבחינת תושביה הערבים. בחיפה שוכנים משרדי המפלגה הקומוניסטית הישראלית ומערכת העיתון אל-איתיחאד. ועם זאת, כאשר מתקיימת הפגנה, משתתפיה מקפידים שלא לחצות את הקווים"


 

– אתה מסכים שהמפגינים בחיפה לא שמרו על איפוק.

"מהדיווחים שהגיעו מההפגנות מתברר שהאמת נמצאת באמצע. כלומר, חלק מהמפגינים שמרו על איפוק. אז מה? זה אומר שהמשטרה צריכה להתנהג בברוטאליות? יש קו מקשר בין כל ההפגנות של הציבור הערבי, והוא שהמשטרה נוהגת בסובלנות השואפת כמעט לאפס כאשר מדובר במפגינים ערבים, בדיוק כפי שהשוטרים בכמה ממדינות הדרום בארה"ב נוהגים כלפי מוחים שחורי עור. ראה את הרג המורה שהפגין באום אל חיראן וראה את הרוגי ההפגנות של המגזר הערבי בשנת 2000, שהביאו להקמתה של ועדת חקירה".
 

-יש מצבים שבהם המשטרה לא יכולה שלא להגיב על הפגנות שהופכות להפרות סדר. גם יש מצבים שבהם כוחות הביטחון לאורך גבול הרצועה אינם יכולים להימנע מירי של מי שמבקשים לחצות את הגבול ולפגוע באזרחים ישראלים.

"לגבי האירועים ברצועה, אני לא אומר שמערכת הביטחון צריכה להישאר בידיים שלובות, אבל לא היה צריך לירות המפגינים העזתים שלא סיכנו חייו של איש. יש תחליפים לירי".
 

– התנהגות המשטרה, ובעיקר הפגיעה בברכו של ראש ארגון מוסאווא, ג'אפר פרח בעת שהיה במעצר, תחקר על ידי מח"ש, שהיא גוף עצמאי מהמשטרה. אתה תולה תקוות בממצאי הבדיקה?

"מח"ש אמנם פועלת פורמלית במסגרת משרד המשפטים ולא המשטרה, אבל אל תטעה בעניין. זה גוף שרק יודע לטייח חקירות וליישר קו עם הגרסאות שמשמיעה המשטרה. מי שאומר שמח"ש היא בלתי תלויה, מתעלם מכך שהיא חלק מאותה זרוע. הגישה שלה לא שונה מזו של המשטרה. במדינה דמוקרטית זה חמור מאוד".

 

-איך אירוע כמו זה שהיה בחיפה ישפיע על היחסים ההרמוניים עד כה בין יהודים וערבים בחיפה?

"כל עימות שכזה רק מקשה על החיים המשותפים של יהודים וערבים בחיפה, ובמדינה בכלל. היחסים בין שתי הקהילות גם כך מסובכים עד שלעתים נדמה שהם לא ניתנים לאיחוי. אני אומר את זה בלב דואב. אני מרגיש שהיחסים נכנסו לדרך ללא מוצא. אין הבנה. המשטרה, וכמותה גופי השלטון ואזרחים יהודים רבים, מתייחסים לאזרחים ערבים כאל עוכרי ישראל.
 

"אתה צריך להבין: בעזה נקטפו חייהם של אנשים ולציבור הערבי בישראל קשה להשלים עם זה. מדינתי יורה בבני עמי – ואזרחיה הערבים לא יכולים לעמוד בשוויון נפש. לציבור היהודי אין את היכולת להבין את המורכבות הזו. בבית המעצר שוברים את הרגל של ג'עפר, ואיש בציבור היהודי לא מתרגש".
 

-ואם אירועים אלימים כאלה קרו בחיפה, זה לא עלול לגלוש לערים ערביות או מעורבות נוספות?

"לא רוצה לחשוב שחלילה זה יקרה בעוד מקומות בארץ. אבל בגדול, כשאין שקט והמשטרה נוהגת באלימות כלפי הציבור הערבי, אנחנו נכנסים לשדה רגיש ועדין מאוד, אני נוקט לשון זהירה".
 

– מה אתה מתכוון לעשות בנדון?

"אני מנסה לדבר, להתריע ולכתוב בענייני אלימות, גם במסגרת תפקידי בכנסת. אני יוזם דיון מהיר בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת בעניין הוראות הפתיחה באש ובעניין האלימות כלפי המיעוט הערבי".

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

כנס אילת לעיתונות 2018

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.