728 x 90
728 x 90
728 x 90
728 x 90

מבוך של זכויות

מבוך של זכויות
אילוסטרציה: pixabay

הזרימה החופשית של מידע: האם התיקון שמקדמת הממשלה לחוק זכויות יוצרים עלול להפוך משתמשי קצה שמשתפים קישור ליצירה מוגנת - למפירי חוק?

ועדת הכלכלה של הכנסת דנה אתמול (יום ב') בהצעת חוק זכויות יוצרים של משרד המשפטים הכוללת תיקונים שיחמירו, בין השאר, את ההגבלות החלות על הפצת יצירות המוגנות בזכויות יוצרים, בלא רשות בעלי הזכויות.

 

הדיון בהצעת החוק בוועדה בראשות ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), שהיה השלישי במספר, הסתיים ללא קבלת החלטות ויימשך בשבועות הקרובים. לפחות גוף אחד – הקליניקה למשפט, לטכנולוגיה ולסייבר באוניברסיטת חיפה – הודיע על התנגדותו למהלך, בטענה שהוא יפגע בציבור הרחב מעבר לנדרש.
 

כיום, סעיף 48 לחוק זכויות יוצרים קובע שאדם נחשב כמי שמפר זכויות יוצרים אם הוא הנגיש לציבור יצירה (שיר, מאמר, סרט קולנוע וכיו"ב) – ללא רשות של בעלי הזכויות. ואולם, אם אותו אדם מפיץ יצירה מוגנת באמצעות לינק, למשל, פעולתו זו אינה נחשבת כיום להפרה של החוק. ובכלל, רשת האינטרנט מאפשרת כיום נגישות לתכנים שונים המוגנים בזכויות יוצרים, המופצים באמצעותה לעתים קרובות שלא כדין.
 

על פי הצעת החוק החדשה, יוכנסו לחוק תיקון מס' 5, באופן שגם הפצה באופן עקיף בעולם הווירטואלי של יצירה מוגנת תיחשב לעבירה. ההצעה גם כוללת מתן צווי מניעה לצדדים שלישיים לצורך הגבלת הגישה לאתרי אינטרנט שעיקר תוכנם הוא בעצם הפרה של זכויות היוצרים.
 

בדברי ההסבר להצעת החוק החדשה אומר משרד המשפטים כי המהלך "נועד לתת מענה לקשיי האכיפה, לנוכח התופעה המסחרית של ההפרות ברשת האינטרנט ואינה עוסקת באכיפה נגד משתמשי הקצה (הציבור הרחב)".
 

כיום, חוק זכויות יוצרים עניינו רק בפעולות המתבצעות לגבי עותק מפר של היצירה, כלומר עותק שבעשייתו הופרה זכות היוצרים. ואולם, בניגוד לעבר, אין עוד הכרח ביצירת עותק של היצירה לצורך הפצת יצירות באופן המוני. הפגיעה בזכות היוצרים נעשית באמצעות פעולות אחרות, דוגמת העמדה לרשות הציבור, ולא בהכרח על ידי יצירת עותק. מהותית מדובר בפעולה דומה והנזק שנגרם לבעל זכות היוצרים ממנה דומה. לפיכך מבקש משרד המשפטים להתאים את עיקרון ההפרה העקיפה, המעוגן כיום בחוק רק לעניין פעולות בעותק מפר (סעיף 48 לחוק) – גם להפרות עקיפות בעולם הווירטואלי.
 

על פי התיקון החדש, מי שפעל לכך שלאנשים תהיה גישה קלה יותר שאינה מותרת לאותה יצירה מוגנת, או הרחיב את אפשרויות הגישה של הציבור לאותה יצירה, מפר את זכויות היוצרים, אם ידע (או היה עליו לדעת) כי היצירה הועמדה לרשות הציבור מלכתחילה תוך הפרה של זכויות היוצרים. פעולה זו תיחשב כהפרה אם היא נעשתה במטרה להפיק רווח.
 

דוגמא להפרה היא הפנייה לאתר אחר שבו הועמדה (ועדיין עומדת) יצירה לרשות הציבור שלא כדין, למשל באמצעות היפר- קישור (Hiperlink), או התקנה של תוכנת מחשב שמיועדת להזרמת תכנים אלה. פעולות אלו ייחשבו להפרה עקיפה של זכות היוצרים.

 

"החלת עיקרון ההפרה העקיפה גם על יצירה שהועמדה לרשות הציבור שלא כדין, מאפשרת להתמודד עם פעולות ברשת האינטרנט המתבצעות באופן שיוצר ריחוק בין מבצע הפעולה של ההפרה הישירה, לבין ההפרה, ומקשה על הוכחת ההפרה הישרה, עובדתית או משפטית", טוען משרד המשפטים. "כך, למשל, ייתכן מצב שבו יצירה שהועמדה בהפרה מאוחסנת על גבי אותו שרת שבו מאוחסן גם האתר שמאפשר את נגישותם של אנשים מקרב הציבור לאותה יצירה ('האתר הקדמי'). מנגד, ייתכן שנעשה שימוש באתר אחסון, כך שההעמדה המפרה מוצגת, מבחינת חוויית המשתמש, באתר הקדמי, אך מאוחסנת על שרת אחר".
 

התיקון המחמיר מטיל אחריות עקב הפרה עקיפה רק על אדם שביצע בעצמו את הפעולה המפירה ביחס ליצירה המוגנת. לגבי האחריות לפעולות שמבצעים אחרים, כגון בעלי אתרים, ממנהלי פורומים באינטרנט או גורמי ביניים אחרים ברשת, יוותר המצב המשפטי כפי שהוא היום. על פי התיקון המוצע, פרטיו האישיים של המפר האנונימי ייחשפו ברבים.
 

הקליניקה למשפט, לטכנולוגיה ולסייבר באוניברסיטת חיפה הגישה לוועדה מסמך ובו היא מונה את הסתייגויותיה מהצעת החוק, שלטענתה הוא "קיצוני יתר על המידה ועלול להוביל לתוצאות הרסניות מבחינת הרשת". המסמך הוגש לאחר שוועדת הכלכלה דחתה בקשתה של הקליניקה שלא להמשיך בחקיקת החוק.
 

עו"ד ד"ר דלית קן- דרור פלדמן, מנחה משפטית בקליניקה, טוענת במסמך כי ישנם כבר די אמצעים טכנולוגיים וכלים משפטיים להתמודדות עם התופעה של הפרת זכויות יוצרים. לדבריה, התיקון המוצע עלול למוטט את מהותו של האינטרנט, הבנוי על קישורים. "כל אדם, לרבות משרדי ממשלה, ויקיפדיה ואנשים חפים מפשע שאינם רוצים להיחשב כמי שמפרים זכויות יוצרים, יחששו מעתה לתת קישורים באינטרנט, שמא יימצאו בדיעבד כמי שהיה עליהם לדעת שיש בפעולתם משום הפרה", היא אומרת.
 

נציגת הקליניקה טוענת כי "התיקון החדש מהווה הכרזה על הסוף האפשרי של אתרים כמו ויקיפדיה בעברית או אתרי שימור מורשת של עדות, דתות וכדומה, המבקשים לתת קישורים לתכנים העוסקים באותה מורשת".

 

היא מציעה לשקול קביעת שלבי ביניים לפני חסימת אתרי אינטרנט שלמים החשודים כמעורבים בהפרה של זכויות יוצרים ולהוסיף מגבלת זמן סבירה לחסימת האתר, כך שלאחר פרק זמן מסוים, שבמהלכו יתכן שיוסרו בתכנים הבעייתיים, ולא תהיה עוד סיבה לחסימתו – תבוטל החסימה.
 

בהתייחסה לנושא חשיפת הפרטים של המפר האנונימי, עו"ד קן-דרור פלדמן מציעה להסדיר את הנושא באופן כולל ומקיף ולא להתחיל את הסדרתו דווקא במסגרת חוק זכויות יוצרים, "תוך התעלמות מעוולות נוספות (שחשיפה זו גורמת), חשובות לא פחות".
 


 

 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב- *

בטל תגובה

הרשמו לניוזלטר

קבלו מדי שבוע אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם מבחר כותרות, ידיעות, כתבות ומאמרים בנושאי תקשורת ועיתונות מהארץ ומהעולם.

aguda ad haaretz